אפרודיסיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אפרודיסיאס שוכנת בדרום מערב אנטוליה בחבל הארץ קאריה, מחוז איידין בטורקיה המודרנית, כ-200 ק"מ דרומית מזרחית לאיזמיר. אזור זה מתנשא לגובה של כ600 מטר מעל פני הים והוא שופע נהרות ומקורות מים. על פי העדויות הארכיאולוגיות ככל הנראה באתר ישבו אנשים כבר מהתקופה הנאוליתית. האתר הגיע לשיאו בתקופה הרומית כאשר במקום שגשגה עיר גדולה. מקור השם הוא ככל הנראה המשכיות של מסורת אנטוליות, שמזהות את האתר עם מקום פולחן לאלות אהבה ופריון. עם הכיבוש ההלניסטי של האזור, היוונים "תירגמו" את שם המקום כך שיתאים לשמה של אלת האהבה היוונית אפרודיטה.

היסטוריית האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין עדויות ברורות לתפקודו של האתר ואופיו מהתקופת שקדמו לשלטון הרומי, אולם על פי הממצאים הארכיאולוגיים ניתן להבחין באופי הפולחני של האתר. במאה השנייה לפנה"ס עם המיזוג לרומא ניתן לראות שהאתר מתפתח לעיר של ממש, ובתחילת המאה הראשונה כבר אפשר לראות מטבעות הנושאים את שם העיר, ואזכורים שונים של העיר בכתבים שונים של התקופה. לאחר רציחתו של קיסר העיר נשארה נאמנה לאוקטביוס ולאנטוניוס, ועקב כך נבזזה על ידי תומכיו של פומפיוס. אך כאשר אוקטביוס עלה לשלטון הוא דאג לתגמל את העיר על נאמנותה, והעניק לאפרודיסיאס מידה רבה של עצמאות, פטור ממסים ואת הזכות להעניק מקלט מדיני במקדשיה. כמו כן הוא שלח את אחד מעבדיו המשוחררים זוילוס שהיה גם בן העיר והספיק לצבור ממון רב לאחר שחרורו, להיות איש הקשר שלו באפודיסיאס. דבר זה תרם רבות למוניטין של העיר בעיני רומא.

העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש אפרודיטה

אפרודיסיאס שגשגה לאורך רוב תקופת האימפריה, כאשר הקיסרים דואגים לחדש את זכויותיה לאורך השנים. העיר קנתה לה שם ברחבי האימפריה לא רק בגלל פולחן אפרודיטה, אלה גם כיצרנית פסלי שיש מרהיבים וזאת בזכות מרבצי השיש האיכותי בקרבתה. העיר גם איכלסה מלומדים רבים, בהם אחד אלכסנדר איש אפרודיסיאס שפעל במאה השנייה לספירה. אולם במקביל לגורלן של ערים רבות, החלשותה של האימפריה הרומית הראתה את אותותיה גם באפרודיסיאס. הפיכת הנצרות לדת השולטת גם תרמה לירידת קרנה של העיר, שבנוסף לשמה עוד איכלסה הוגים ומאמינים פגאנים. נראה שנעשה מאמץ כביר למחות את שם העיר הפאגני ממונומנטים ומכתבים, ובהדרגה אל תוך התקופה הביזנטית הוחלף שם העיר לקאריה, וככל הנראה שמו של הכפר הטורקי "גיירה" הוא גילגול של שמה הביזנטי של העיר.

נטישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרודיסיאס ממוקמת באזור מועד לרעידות אדמה. בימים בהם השלטון המרכזי היה יציב, לאחר רעידת אדמה העיר שופצה וחזרה לשגרה. אך במאה השביעית, בעוד העיר ניסתה להתאושש מהפלישה הפרסית, רעידת אדמה חזקה הכתה באזור, והעיר ננטשה. למרות החורבן, עקב מיקומה האסטרטגי של העיר, הוקמה מצודה באקרופוליס שלה.

יישוב מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר יושב בדלילות לאורך המאות וכנראה שבמאה ה-13 ננטש עקב המלחמות בין הסלג'וקים לבין עצמם ולבין הביזנטים. היישוב חודש במאה ה-15 ועד ימינו האזור מאכלס את הכפר הטורקי האמור (גיירה).

חפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, העבר הזוהר של אפרודיסיאס לא נשכח, וכאשר מטיילים מערביים במאות ה-18 וה-19 החלו לתור במערב טורקיה צומת לבם הופנתה גם לאפרוידיסיאס. העיר הוזכרה במספר כתבים, אך חפירה הראשונה התבצעה רק ב-1904 על ידי צרפתי בשם גאודין. החפירות נמשכו לאורך המאה ה-20 ונחשפו מונומנטים רבים כגון תיאטרון, מרחצאות, פרופילון (טטרהפילון), מקדש מרהיב של אפרודיטה, בסיליקות, כנסיות, סטדיום, חומה, מגדלים, אודאום (ראה פירוט להלן) ועוד.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתובת אפרודיסיאס

האודיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם אודיאון הוא מהמילה היוונית אודה (שירה), שכן ייעודו המקורי היה מוזיקלי. זהו בעצם תיאטרון קטן ויחודו הוא בכך שהוא מקורה, והוא שימש למפגשים פחות המוניים. האודיאון באפרודיסיאס התגלה ב-1962, כ-40 מטרים דרומית למקדש אפרודיטה, וככל הנראה נבנה מעל גמנסיום שיצא מכלל שימוש. מקומו המרכזי וחזיתו הפונה אל האגורה מעידים כי הוא לא שימש רק לאירועים מוזיקליים, אלא גם ישיבות של מועצת העיר והתכנסויות ציבוריות. בין האלמנטים העיצוביים ישנה רציפת פסיפס opus sectile, צורות הנדסיות ואבני שיש לבנות וכחולות. הוא כולל שתי קומות, ויכול להכיל 1700 אנשים. הגג נתמך ככה"נ בקורות עץ רחבות. לאחר רעידת האדמה האמורה במאה הרביעית המבנה עבר כמה שינויים: שורות מושבים אחת הוסרה בסמוך לאורקסטרה על מנת לאפשר ניקוז מי תהום שהחלו לפעפע בעקבות רעש האדמה, ולאחר שהגג נחרב המקום הוסב למבנה פתוח – אולם המשיך לאכלס התכנסויות. גם שורת המושבים העליונה קרסה, כך שלמעשה נותרו המושבים התחתונים, רצפת האורקסטרה ושורת חדרים אחורית (תחתונה).

הכניסה לבניין הייתה מהאגורה דרך פורטיקו, שנתמך על ידי עמודים יוניים בעלי כותרות קורינתיות. החלל קושט עם פסלים של אצילי העיר ודמויות שונות.

בין הפורטיקו לבמה היה מסדרון שתפקד כ'מאחורי הקלעים' ואיפשר לאמנים להתארגן בין הופעות. על הטיח של המסדרון נמצאו פרטי גרפיטי רבים ובהם בחור רוכב על סוס. עם ירידת קרנה של העיר, החלו לעשות שימוש בחדריו של האודיאון – שאיבדו משימושם – כיקבים ובתי בד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Erin, K.T. 1986. Aphrodisias: City of Venus Aphrodite. New York.

Bier, L. 2008. The Bouleuterion. In: Ratte, C. and Smith, R.R.R. eds. Aphrodisias Papers , 4 : New research on the city and its monument. Portsmouth. Erin, K.T. 1989. Aphrodisias: A Guide. Istanbul.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]