אפרים אשרי
| הרב אפרים אשרי | |
|---|---|
 הרב אפרים אשרי |
|
| תאריך לידה | ה'תרע"ד, 1914 |
| תאריך פטירה | ה'תשס"ד, 2003 |
| מקום פעילות | גטו קובנה, רומא, ניו יורק |
| רבותיו | הרב נתן צבי פינקל, הרב אברהם דוב כהנא שפירא |
| חיבוריו | שאלות ותשובות ממעמקים (5 חלקים) |
הרב אפרים אשרי (מבוטא, ולעתים אף נכתב כאושרי; ה'תרע"ד, 1914, קובנה שבליטא - ה'תשס"ד, 2003, ניו יורק) היה תלמיד חכם, פוסק וראש ישיבה. עסק רבות בשואה, וחיבר ספר שו"ת שעסק בשאלות הלכתיות שנגעו לשואה, בשם "ממעמקים".
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
הרב אשרי התחנך בישיבת סלובודקה (כשעוד הייתה בעיירה סלובודקה), ובישיבת פוניבז' (כשעוד הייתה בעיירה פוניבז'), והוסמך להוראה על ידי רבה של קובנה - הרב אברהם דוב כהנא שפירא. לאחר מכן שימש כרב בסלובודקה ולימד בבית מדרש מקומי.[1]
במלחמת העולם השנייה שהה הרב אשרי בגטו קובנה, שם שימש יד ימינו של רב העיר - הרב אברהם דוב כהנא שפירא - ועמד בראש הארגון "תפארת בחורים" בגטו קובנה. בתקופה זו רוב רבני הגטו נרצחו בידי הנאצים והליטאים, והרב שפירא עצמו כבר היה חולה וחלש ונבצר ממנו לתפקד כפוסק באופן מלא, ועל כן הרב שפירא ביקש מהרב אשרי שיענה על שאלות הלכתיות במקומו. את הדפים בהם נכתבו התשובות שמר הרב אשרי טמונים באדמה, ורק לאחר המלחמה קיבץ אותם לספר שאלות ותשובות "ממעמקים".
לאחר המלחמה הרב אשרי נותר הרב היחיד בקובנה, והמשיך שם בפעילות ציבורית למען הפליטים. מאוחר יותר הוא היגר לאוסטריה והקים ישיבה ליד זלצבורג, ומשם לרומא, שם שימש כראש ישיבת "מאור הגולה". לאחר תקופה זו היגר לארצות הברית, שם גם פרסם את ספריו, ונפטר בשנת ה'תשס"ד, 2003, בניו יורק.
[עריכה] פסיקותיו
הגטו זימן לרב אשרי שאלות לא שגרתיות, וכן הביא נושאים תאורטיים שונים לידי משמעות מעשית. כך לדוגמה הוא נשאל האם ניתן לברך בברכות השחר ברכת "שלא עשני עבד", מכיוון שהצהרה זו עמדה בסתירה למצב היהודים בגטו. בתשובתו כותב הרב אשרי: "עיקר הברכה הזאת נתקנה לא על עבדות הגוף, אלא על עבדות הנפש... ואדרבה, דווקא כעת חובה עלינו לברך ברכה זאת למען יכירו אויבינו ומנדינו, שלמרות שאנו נתונים בידם לעשות בנו כרצונם הרע, בכל זאת רואים אנו את עצמנו כבני חורין הנתונים במצור ובשביה, וקרובה ישועתנו לבוא."[2]
עניין הלכתי נוסף שנובע מהשואה, הוא האם יש לומר קדיש על גוי שנחשב לחסיד אומות העולם. הרב אשרי כותב כי הדבר אינו רק מותר, אלא גם בעל ערך סגולי - מצווה.[3]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של הרב אשרי, באתר "זכור"
- חווה ברונשטיין, אושרי אפרים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח; מתוך: חווה ברונשטיין, שבר בת עמי: פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה, הוצאת יד ושם, 2002
[עריכה] יצירתו
- הרב אפרים אשרי, ממעמקים (5 חלקים), תל אביב, תשי"ט, באתר HebrewBooks
- תשובה הלכתית בדין הצלת עצמנו על ידי התרת קידושין בגטו קובנה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח; מתוך "ממעמקים"
- תשובה הלכתית בדין הצלת עצמנו על ידי תעודת התנצרות בגטו קובנה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח; מתוך "ממעמקים"
- תשובה הלכתית בדין גזיזת זקן בגטו קובנה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח; מתוך "ממעמקים"
- הרב אפרים אשרי, ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה; מתוך: הרב שמואל קלמן מירסקי (עורך) מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סלובודקה מהווה יחידה מנהלית, כעין מועצה מקומית, בתוך העיר קובנה.
- ^ (שו"ת ממעמקים (כרך ג', עמ' נ"ו-נ"ח).
- ^ שו"ת ממעמקים (חלק ג', סימן ח').
