אפרים בן יעקב מבון
| לידה |
1132 ד'תתצ"ב  |
|---|---|
| פטירה |
1196 (בגיל 64 בערך) ד'תתקנ"ז |
| תקופת הפעילות |
?–1196 |
| השתייכות | בעלי התוספות |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, תפילה, פיוט |
| רבותיו | רבי יואל הלוי מבונא (אבי הראבי"ה) |
| חיבוריו | ספר זכירה, פיוטים, פירוש תוספות לתלמוד, פסקי הלכה, פירוש לפיוטי המחזור |
  | |
רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק. יחד עם אחיו רבי הילל, כונו "שני בני היצהר"[1].
ר' אפרים נולד כנראה בבון. למד אצל רבי יואל הלוי מבונא (אביו של הראבי"ה), וכשעבר ר' יואל לקולוניה (קלן) מילא את מקומו כאב בית דין בבון, כשהראבי"ה שני לו.
אחיו קלונימוס נפטר בלא בנים, ובספרות הפוסקים מובא שהוא ואחיו רצו לייבם את האלמנה והיא לא רצתה, ולכן הוכרחה לשלם פיצוי של מאה זקוקים כסף כדי שתחלוץ.[2]
מספר אגדות מפורסמות מסופרות בשמו, מהן המעשה ברבי אמנון ממגנצא שקידש את השם וכתב את הפיוט "ונתנה תוקף" הנאמר ביום כיפור, והמעשה בפייטן הקדמון יניי ור' אלעזר בירבי קליר.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיוטים: רבי אפרים היה בין חשובי הפייטנים באשכנז במאה ה-12. בין פיוטיו, הפיוט לברכת המזון בברית מילה אלהים צוית לידידך בחירך, והתחינה הארמית תא שמע מרא עלמא. כלל פיוטיו כונסו בידי אברהם מאיר הברמן בספר פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, הוצאת שוקן, 1969.
- אחד מחיבוריו המפורסמים הוא "ספר זכירה" שראה אור בחיבור ספר זכירה: סליחות וקינות לר' אפרים ב"ר יעקב, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ל-1970 בעריכת אברהם מאיר הברמן. בספר זה מתאר ר' אפרים את רדיפות היהודים בקהילות בון וקלן בעת מסע הצלב השני, כן הוסיף עליו אחר כך את תלאות קהילות אלה בשנים ד'תתקל"א - ד'תתקנ"ו.
- פירוש על פיוטי המחזור.
- המרדכי ושאר חכמי אשכנז מביאים במספר מקומות רב את דבריו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם מאיר הברמן, פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, הוצאת שוקן תשכ"ט.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תקופת חייו של הרב אפרים בן יעקב מבון על ציר הזמן |
|---|
 |
