אפרים בן יעקב מבון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רבי אפרים בן יעקב מבון | |
|---|---|
| תאריך לידה | ד'תתצ"ב |
| תאריך פטירה | ד'תתקנ"ז |
| השתייכות | רבני גרמניה, רבני אשכנז, בעלי התוספות, ראשונים |
| נושאים שבהם עסק | ש"ס, הלכה, תפילה, פיוט |
| רבותיו | רבי יואל הלוי (אבי הראבי"ה) |
| חיבוריו | פירוש תוספות לתלמוד, פסקי הלכה, פירוש לפיוטי המחזור, פיוטים, "ספר הזכירה |
רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (מבון) (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132 - 1197). מבעלי התוספות באשכנז. פרשן, פייטן, ופוסק. יחד עם אחיו רבי הילל, כונו "שני בני היצהר"[1].
ר' אפרים נולד כנראה בבון, למד אצל רבי יואל הלוי (אביו של הראבי"ה), וכשעבר ר' יואל לקולוניה (קלן) מילא את מקומו כאב"ד בון, כשהראבי"ה שני לו.
מספר אגדות מפורסמות מסופרות בשמו. מהן המעשה ברבי אמנון ממגנצא שקידש את השם, והמעשה בפייטן הקדמון יניי ור' אלעזר בירבי קליר.
| תקופת חייו של אפרים בן יעקב מבון על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] חיבוריו
- המרדכי ושאר חכמי אשכנז מביאים במספר מקומות רב את דבריו.
- פירוש על פיוטי המחזור.
- אחד מחיבוריו המפורסמים הוא "ספר הזכירה". בספר זה הוא מתאר את גזרות מסע הצלב השני, כן הוסיף עליו אחר כך את תלאות העם בשנים ד'תתקל"א - ד'תתקנ"ו.
- פיוטים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ זכריה ד, יד
