אפרים הלוי
| אפרים הלוי | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 1934, אנגליה  |
| עלה לישראל | 1948 |
| השתייכות | המוסד |
| תקופת שירות | 1961 - 1995, מרץ 1998 - 2002 |
| תפקידים בשירות |
המשנה לראש המוסד, ראש אגף המטה, ראש המוסד |
| תפקידים אזרחיים |
שגריר ישראל באיחוד האירופי, יו"ר המועצה לביטחון לאומי, ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים |
אפרים הלוי (נולד ב-1934) הוא איש מודיעין ודיפלומט ישראלי יליד אנגליה, ראש "המוסד" התשיעי, כיהן גם כראש המועצה לביטחון לאומי.
תוכן עניינים |
תולדות חייו[עריכה]
אפרים הלוי נולד בלונדון בשנת 1934 למשפחה דתית. סבו, הרב אפרים סמונוב (שעל שמו נקרא), היה חתנו של הרב חיים ברלין. באפריל 1948 עלה לארץ ישראל. סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1955 עד תחילת 1958 היה נשיא התאחדות הסטודנטים בישראל[1], בין השנים 1961-1957 ערך את הביטאון "סקירה", שבהוצאת קצין חינוך ראשי ובשנים 1960 עד 1961 שימש כפרשן מדיני בגלי צה"ל.
בשנת 1961 הצטרף ל"מוסד", שירת בתחילה כעוזר מחקר, ב-1963 מונה לראש מחלקה וב-1967 התמנה לסגן ראש אגף שעיקר פעילותו בזירה הבינלאומית. בשנים 1970 עד 1974 שירת בשגרירות ישראל בארצות הברית, רוב התקופה תחת השגריר יצחק רבין. לאחר שובו מונה לתפקיד סגן ראש אגף שעיקר עיסוקו בזירה הבינלאומית. ב-1976 מונה ליועץ מדיני בשגרירות ישראל בצרפת ובשנים 1979-1980 למד במכללה לביטחון לאומי. ב-1980 מונה לראש אגף "ביצור", אגף מבצעי במוסד שעסק בהגנה על קהילות יהודיות בעולם ובסיוע להעלאת יהודים ממדינות כמו עיראק, סוריה, לבנון, תימן ואיראן[2]. בשנים 1985 עד 1990 כיהן כראש אגף "תבל", שמופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים. בשנים 1995-1990 שימש בתפקיד המשנה לראש המוסד וראש אגף המטה, תחת שבתי שביט כראש המוסד.
ב-1996 מונה לשגריר ישראל למוסדות האיחוד האירופי בבריסל.
הלוי שימש שליחם המיוחד של שלושה ראשי ממשלה: יצחק שמיר, יצחק רבין ושמעון פרס. לפרסום זכו קשריו ההדוקים עם חוסיין מלך ירדן. נטל חלק פעיל, בשליחות אישית של רבין, בגיבוש הסכם השלום עם ירדן. לאחר כישלון המבצע לחיסול איש החמאס חאלד משעל בירדן, בשנת 1997, נטל חלק מרכזי, בשליחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהחזרת אנשי המוסד שנתפסו שם וביישוב המשבר עם חוסיין.
במרץ 1998 מונה לראש "המוסד", בעקבות התפטרותו של דני יתום.
באוקטובר 2002 מונה ליו"ר המועצה לביטחון לאומי. ביוני 2003 התפטר, לאחר שראש הממשלה אריאל שרון נמנע פעמים אחדות מקבלת המלצותיו.
הלוי עומד בראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים הפועל באוניברסיטה העברית בירושלים, למן הקמתו בשנת 2003.
בשנת 2006 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "אדם בצֵל".
עמדותיו[עריכה]
בסוף שנת 2009 הביע תמיכה במשא ומתן עם החמאס [3], ובסוף 2012 הביע תמיכה במשא ומתן עם איראן[4].
בשנת 2011 הביע עמדה שהשגת נשק גרעיני על ידי איראן אינו מהווה יתרון אסטרטגי לאירן על ישראל, אלא מכשול קשה לאיראנים בדומה למה שקרה בצפון קוריאה, שעברה בידוד בזירה הבינלאומית.[5]
ב-3 בנובמבר 2011, בכנס מחזור של בוגרי הפנימיות הצבאיות, הביע הלוי את עמדתו שהסכנה הקיומית על ישראל, יותר מהגרעין האיראני, היא ההקצנה החרדית ש"מחשיכה את חיינו", והוסיף: "התחנכתי בבני עקיבא. הכרתי דת ואמונה של מאור פנים". חברי כנסת מחו בחריפות על דבריו, ובעקבות הסערה שקמה מיתן הלוי את דבריו,[6] וכן הסביר שדבריו על "איום קיומי" נובעים מחששותיו לנוכח ההקצנה הדתית והדרת העולים מברית המועצות לשעבר, להם הוא מסייע להוכיח את יהדותם[7].
ספריו[עריכה]
- מקומה של קהילת המודיעין בעיצוב החלופות האסטרטגיות של ישראל
- אדם בצֵל
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אפרים הלוי, באתר nfc
- יורם מיטל, מצד אחד, באתר הארץ
- "אדם בצל" שיחה עם אפרים הלוי על ספרו בערוץ האקדמי מיסודה של אוניברסיטת חיפה
- אדם בצל - מתוך הספר: טרם קריאה, הקדמה, מבוא ופרק ראשון, אתר מטר הוצאה לאור
- ארי שביט, הגרעין האירני - הפיתרון של אפרים הלוי למשבר עם איראן, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2012
הערות שוליים[עריכה]
- ^ מ. גלבוע, מעריב, 9 בינואר 1958
- ^ יוסי מלמן, המוסד היה רוצה למנוע פיגועים נגד יהודים בעולם, אך ידיו כבולות, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
- ^ דלית הלוי, חמאס עדיף על פתח. אתר ערוץ 7
- ^ ראש המוסד לשעבר: צריך לדבר עם האיראנים, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012
- ^ Jennifer Rubin, Can we live with a nuclear Iran?, The Washington Post, February 7, 2011
- ^ קובי נחשוני, אפרים הלוי: ההשוואה לאיראן הייתה קיצונית, באתר ynet, 6 בנובמבר 2011
- ^ יאיר אטינגר, תפקיד חדש לראש המוסד לשעבר: איתור הסבתא היהודייה, באתר הארץ, 02.12.2011
| ראשי המועצה והמטה לביטחון לאומי | ||
|---|---|---|
|
 |
||
|---|---|---|
|
