אפרים מירוויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב אפרים מירוויסאנגלית: Ephraim Mirvis; נולד ב-1956) הוא רב בריטי, שנבחר לשמש כרב הראשי של בריטניה, תפקיד אליו נכנס ב-1 בספטמבר 2013.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירוויס נולד בקייפטאון, דרום אפריקה. ב-1973 היגר לישראל, בה למד בשנים 1973-1976 בישיבת כרם ביבנה ובשנים 1976-1978 בישיבת הר עציון. בין 1978 ל-1980 למד במכון אריאל, שם גם הוסמך לרבנות. במקביל ללימודיו התורניים למד לתואר ראשון בחינוך ועברית מקראית, מטעם אוניברסיטת דרום אפריקה. את תעודת ההוראה שלו קיבל ממכללת יעקב הרצוג. נוסף לעיסוקים אלה הוסמך כשוחט וכמוהל. מקום מושבו הנוכחי הוא בשכונת פינצ'לי שברובע בארנט, לונדון.

פעילותו והשקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1982 מונה כרב אחת מקהילות דבלין וב-1985 החל לשמש כרב הראשי של אירלנד. בשנים 1985–1992 שימש גם כנשיא מועצת הנוצרים והיהודים באירלנד (Council of Christians and Jews).

ב-1986 חבר לנוספים כנגד ניסיונו הכושל של פושע המלחמה הנאצי פייטר מנטן (Pieter Menten) להתיישב באירלנד.

בתום כהונתו באירלנד כיהן כרב בכיר בבית הכנסת של פינצ'לי, שם הוא נודע כמנהיג רוחני של הקהילה, וככזה ששם דגש על היהדות המסורתית. מירוויס יזם שיתוף פעולה בין בית הכנסת בפינצ'לי למסגד המקומי, במסגרתו נערכו ביקורים הדדיים והוחלט על קיום משותף של יום פעילות למען הציבור.

בדצמבר 2012 הכריזה ק"ק כנסת ישראל על מינויו הצפוי לתפקיד רבה הראשי של בריטניה, לאחר 22 שנות כהונה של הרב יונתן זקס. המינוי זכה לתגובות אוהדות בבריטניה ובתפוצה, אולם הזרמים הליברליים ביהדות בריטניה שהתנגדו לבחירתו טענו שאינם מכירים בו כמייצגם. בספטמבר 2013 נכנס לתפקידו בטקס שהתקיים בבית כנסת סנט ג'ונס ווד בלונדון, בהשתתפות כ-1400 אישים בהם הנסיך צ'ארלס, מנהיג האופוזיציה אד מיליבנד והארכיבישופ של וסטמינסטר וינסנט ניקולס.

מירוויס נחשב לאוהד ישראל. כרב הראשי של אירלנד, בטרם נפתחה שגרירות ישראל במדינה, נהג לייצג אינטרסים ישראלים בפני התקשורת והממשל. ב-1999 הוביל משלחת רבנים בריטים לישראל, לאות סולידריות עימה.

ב-1990 הוענק לו פרס ירושלים לחינוך בתפוצות מטעם Stratford Jewish Schools.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]