אפרים סידון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

אפרים סידון (נולד ב־26 בפברואר 1946 - תש"ו) הוא סאטיריקן ישראלי, סופר ילדים ומחזאי.

[עריכה] ביוגרפיה

סידון נולד בתל אביב וגדל ברמת גן. לאחר שרותו הצבאי שהה מספר שנים בקיבוץ ניר יצחק, ולאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם המשיך להתגורר שנים רבות. הוא החל את כתיבתו בעיתון הסטודנטים "פי האתון", בו השתתפו בכתיבה סאטירית גם ב. מיכאל, קובי ניב וחנוך מרמרי. חבורה זו המשיכה ל"zoo הארץ", מדור הסאטירה של השבועון "העולם הזה" שהופיע בין 1973 ל1976 (שלקט ממנו בשם "ZOO ארץ ZOO?" יצא בשנת 1975). בשנים 1974-1976 יצרה החבורה את "ניקוי ראש" סדרת הסאטירה הנודעת של הטלוויזיה הישראלית, כתבה את הקברטים הסאטיריים "איך אנחנו נראים" (1972) ו"המלחמה האחרונה" (1974) שהוצגו בתיאטרון "בימות" ובנוסף כתבה גם לתוכנית "זהו זה" בראשיתה.

בשנות השמונים כתב סידון יחד עם ב. מיכאל את הסדרה הקומית המצליחה "קרובים קרובים" שהציבה מראה עקומה על המשפחה הישראלית ה"ממוצעת" ועסקה גם בסאטירה. בשנות התשעים כתב סדרת טלוויזיה קומית נוספת בשם "חצי המנשה". שתי הסדרות שודרו בטלוויזיה החינוכית.

לאורך כל שנות השמונים, כתב סידון מערכונים רבים ששודרו בתוכנית הבידור "סיבה למסיבה" של הערוץ הראשון (ערוץ הטלוויזיה היחידי באותה עת), בהם חיקה הבדרן טוביה צפיר דמויות של פוליטיקאים ישראלים. במיוחד זכור השיר הפארודי "עם אחד עם שר אחד" (פרפראזה על שיר ההתרמה "עם אחד עם שיר אחד"), בו גילם צפיר כמה משרי ממשלת האחדות של שמיר ופרס. הוא גם כתב מספר תוכניות בידור סאטיריות שהועלו על הבמה בכיכובו של צפיר, כשאחת המצליחות שבהן הייתה "חגיגות סיום הרוטאציה" בשנת 1986. סידון כתב גם לתוכנית הסאטירה הטלוויזיונית "האגף הסגור" ששודרה בתוכנית "סופשבוע" של ירון לונדון בין השנים 1990-1991.

סידון היה הכותב הראשי של התוכנית הסאטירית "החרצופים", ששודרה בשנות התשעים בערוץ 2. תוכנית זו צחקה על הפוליטיקה הישראלית (בתקופת ממשלות נתניהו וברק), כשהיא משתמשת בבובות בדמות הפוליטיקאים. סידון היה גם אחד מהכותבים של התוכנית הסאטירית "החמישיה הקאמרית".

היה בעל טור שבועי מחורז בעיתון "מעריב", בו הביע בצורה הומוריסטית עמדות פוליטיות וחברתיות מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית. לפני כן כתב גם בעיתון דבר. כתב, יחד עם אבנר אברהמי, מדור קומיקס שהתבסס על התנ"ך בעיתון "כותרת ראשית" שהופיע אחר כך בשני ספרים.

סידון נחשב גם לסופר ילדים מוכשר. הוא כותב בחרוזים ובצורה הומוריסטית, בעיקר אגדות ילדים ועל ספרי התנ"ך, כשמרבית ספריו אויירו על ידי יוסי אבולעפיה. ספר הילדים המוכר ביותר שלו הוא "מעלה קרחות", סיפור אלגורי על עיר של קרחים המשמש כמשל על תופעת ה"עדר" או הקונפורמיזם המוחלט. כמו כן חיבר הצגות ומחזות זמר לילדים כמו "טרזן וג'ין", "ספר הג'ונגל" (על-פי ספרו של רודיארד קיפלינג) ו"פצפונת ואנטון" (על פי ספרו של אריך קסטנר). הוא כתב גם מחזות תיאטרון דרמתיים, כמו המחזה "מזריץ'" המתרחש בתקופת השואה.

סידון מתגורר בתל אביב נשוי ואב לשני ילדים, אחד מהם הוא יהונתן סידון, עיתונאי בעיתון הירושלמי כל העיר.

[עריכה] ספריו

  • עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור (1976) — מעשה במלך שהתחיל לבוא אל עמו בדרישות שגעוניות, ועל כן הורד מכסאו והוגלה לאי נידח.
  • שירים במיץ (1977)
  • הגן על הקרחת (1978) — קובצי שירי איגיון, המושתתים על שעשועי לשון.
  • עלילות התוכי ואדון שעשוע או איך עושים מדקדוק שעשוע (1979)
  • מעלה קרחות (1980) — סיפור בחרוזים על עיר של קרחים, ששערה בודדה התחילה לצמוח פתאום על ראשו החלק של ראש-העיר.
  • המלאך (1985)
  • אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו (1987)
  • באמת אלף-בית (1988)
  • שירים רעים לילדים טובים (1991)
  • סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן האי היגיון (1993)
  • גליצו יוצא לנדוד בדרכים (1997)
  • הקרב הראשון בנחל קשישון (2005). בשנת 2008 הצגה בבימוי מאור זגורי זכתה במקום הראשון בפסטיבל התיארונטו לילדים.
  • חורני (2008)
  • בבה כבשת היומולדת (2008) עם איורים של איתמר טל
  • סיפור מהלב (2009) - לעידוד חתימה על כרטיס אדי (עם איורים של דני קרמן)

[עריכה] קישורים חיצוניים

הקודם:
חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם דויד גרוסמן, חיה שנהב

2004
הבא:
אורי אורלב, רות אלמוג, רחל חלפי
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא