אפרים ענבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרים ענבר
ענבר עם שגריר בריטניה מת'יו גולד, אוניברסיטת בר-אילן, 2010
ענבר עם שגריר בריטניה מת'יו גולד, אוניברסיטת בר-אילן, 2010
לידה 1947 (בן 77 בערך)
רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפרים ענבר (נולד ב-1947) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). היה המנהל המייסד של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, תפקיד שבו שרת עשרים ושלוש שנים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברומניה ב-1947. את שירותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים. השלים תואר ראשון במדע המדינה וספרות באוניברסיטה העברית ותואר שני ודוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת שיקגו. תחומי מחקרו הם נושאים פוליטיים וצבאיים במזרח התיכון וישראל.

היה פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון, באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובאוניברסיטת בוסטון; חוקר אורח במרכז הבינלאומי על שם וודרו וילסון (וושינגטון) ובמכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים (לונדון). הוא היה נשיא האגודה הישראלית ליחסים בינלאומיים, חבר בוועדה הפוליטית-אסטרטגית במועצה לתכנון לאומי, יו"ר הוועדה לתוכנית הוראת הביטחון הלאומי במשרד החינוך, וחבר בוועדה האקדמית של מחלקת היסטוריה בצה"ל.

חיבר חמישה ספרים, וערך ארבע עשר קבצים של מאמרים אקדמיים. הוא מומחה לנושא תפיסת הביטחון של ישראל, לדעת הקהל בנושאי ביטחון, למדיניות ארצות הברית במזרח התיכון, ליחסי ישראל-פלסטינים, וליחסי טורקיה–ישראל.

ענבר פרסם מחקר הטוען כי הפרדיגמה של שתי מדינות לשני עמים אינה מציאותית יותר. בין מאמריו, הוא פרסם סקירה של מאזן הכוחות שבין ישראל לאויביה ושל המאפיינים הפנימיים המעצבים את עוצמתה הלאומית של מדינת ישראל, וכן של מעמדה של המדינה בקהילייה הבינלאומי[1]. וגם מאמרים על החיוניות האסטרטגית של ירושלים[2], ועל טורקיה[3].

בנובמבר 2017 פרסם ענבר (בשיתוף עם ד"ר איתן שמיר) מאמר בו הראה כי הדרך היעילה עבור המערב להילחם באסלאם הרדיקלי היא באמצעות גיבוש "אסטרטגיית פשיטות"[4].

בשנת 2018 פירסם מאמר התומך באי פתרון הבעיה הפלסטינית לאור הטענה שככל שעובר הזמן ישראל מתחזקת מול מדינות ערב. "חרף העובדה שלא הכל מושלם בארץ הקודש, נראה שממד הזמן מועיל לישראל. ישראל היא דמוקרטיה משגשגת ותוססת שקיימת בה לכידות חברתית פנימית חזקה." [5]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מדינות מבודדות במערכת הבינלאומית" (1985)
  • "מלחמה ושלום בפוליטיקה הישראלית: עמדות מפלגת העבודה בנושאי ביטחון לאומי" (1991)
  • "יחסי הקרבה בין ישראל לטורקיה" (2001)
  • "רבין וביטחונה הלאומי של ישראל" (1999)
  • "ביטחונה הלאומי של ישראל: נושאים ואתגרים מאז מלחמת יום הכיפורים" (2008)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפרים ענבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "עתיד טוב לישראל - JISS". JISS. 2018-04-18. נבדק ב-2018-06-17.
  2. ^ "החיוניות האסטרטגית של ירושלים | מאת אלוף (מיל') גרשון הכהן ופרופסור אפרים ענבר". JISS. 2017-10-31. נבדק ב-2018-06-17.
  3. ^ "המתיחות עם טורקיה: ארדואן הפך לאיום לשלום האזור - JISS". JISS. 2018-05-21. נבדק ב-2018-06-17.
  4. ^ אפרים ענבר, ‏סיכום ותרגום (מאת דוד וינברג) של מאמר מאת אפרים ענבר ב"אינטרנשיונל אפאיירז" דצמבר-2018, השילוח, 3, פברואר 2017
  5. ^ עתיד טוב לישראל - JISS, באתר JISS, ‏18 באפריל 2018