אפרים שמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפרים שמיר
Ephraim Shamir.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 9 בדצמבר 1951 (בן 62)
מקום לידה Flag of the Soviet Union.svg אומסק, ברית המועצות
שנות פעילות 1970 עד היום
סוגה רוק, בלוז
חברת תקליטים הד ארצי
עננה
MNC

אפרים שמיר (נולד ב-9 בדצמבר 1951 כפימה (יפים) שמוּקלר) הוא זמר ישראלי. בתחילת הקריירה שלו התפרסם כזמר בלהקת כוורת, ומאוחר יותר גם כסולן ויוצר עצמאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר נולד באומסק, סיביר שבברית המועצות בשנת 1951 בשם פימה (יפים) שמוּ‏קלר בן לרפאל, רואה חשבון ואסתר, עקרת בית. בגיל 8 עבר עם משפחתו לפולין, וכאשר היה בן 17 עלה לישראל, ועִברת את שמו לאפרים שמיר. בצבא שירת בלהקת הנח"ל. התוכנית הראשונה שבה השתתף הייתה "בהאיחזות הנח"ל בסיני", שעלתה ב-1970. לצדו בלהקה היו מירי אלוני, ירדנה ארזי, לאה לופטין, עמוס טל שיר, רותי הולצמן ותמי עזריה. חבריו הנוספים למחזור זה היו דני סנדרסון, גידי גוב, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין, שיחד עם שמיר היוו את הבסיס ללהקת כוורת שלוש שנים אחר כך. עוד בטרם השתחררו מהלהקה, הקימו שמיר ואולארצ'יק את הצמד "נו אז מה?", והקליטו שני שירים שיצאו בתקליטון. באותה תקופה שר שמיר מספר שירי סולו מחוץ ללהקה, בהם "מיקה" שכתב והלחין יאיר רוזנבלום ו"לעוף איתך" של אהוד מנור ונורית הירש, שהופיע בסרט "כץ וקרסו". בשנת 1971 הלחין את שירו הראשון בעברית, "במדינת התפוז" למילותיו של עלי מוהר, שהופיע באלבומה של רבקה זוהר "סבתא רבקה". בשנה זו הוא השתתף בתוכניתה של להקת הנח"ל "הפלנ"חניק" לצד ירדנה ארזי, גידי גוב, יובל דורי, חיה פיק, שמעון ויצמן, יהודה עדר, ראובן גבירץ, ענת גוב, דורית פן (פרנדריך) (לימים האופנאית דורית שדה), איציק בן מלך ועוד. בתוכנית זו היה שמיר למעשה הסולן הראשי, ובין היתר בלט בשירים "מי היה החולם", "נאום תשובה לרב חובל איטלקי" ו"בלדה ליצחק שדה", כמו יתר החברים בלהקה.

לאחר שחרורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו הצטרף שמיר ללהקת "השניצלים" של דני סנדרסון, והשתתף בהקלטת האופרה "אופרת פוגי", שהייתה הבסיס ללהקת כוורת. בשנת 1973 הצטרף לכוורת, והיה חבר בה עד פירוקה בשנת 1976. בלהקה ניגן בגיטרה והלחין לה מספר שירים, בהם "לא ידענו מה לעשות" (יחד עם סנדרסון) מתוך "סיפורי פוגי", ומתוך "צפוף באוזן" את "העולם שמח", "ככה היא באמצע" (עם יצחק קלפטר), והמפורסם ביותר- "שיעור מולדת" למילותיו של עלי מוהר, שהלחין עוד בהיותו בפולין. במקביל לחברותו בלהקה, היה שותף במספר פרויקטים נוספים: בשנת 1973 השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, שם שר את השיר "ליל חניה" שכתב נתן אלתרמן והלחין יאיר רוזנבלום, יחד עם ירדנה ארזי וחנן יובל בליווי שלישיית אף אוזן גרון. בשנת 1975 שר בתוכנית הרדיו "פגישות מוזיקליות" את השיר "ימים לבנים" (לאה גולדברג/שלמה יידוב), ובאותה שנה שר במופע גלי צה"ל "הכל זורם" עם להקת 14 אוקטבות.

בשנת 1975 התחתן שמיר עם הזמרת אַסְתָּר שמיר (דאז הירשברג), והפיק את שיריה הראשונים, "עברתי רק כדי לראות" (שהלחין בעצמו) ו"בוא ונשחק במחבואים". לאחר פירוק כוורת הצטרפו למופע של אריק איינשטיין "אנשים אוהבים לשיר", שם שרו חלק משיריהם, בהם "ערב של יום בהיר", "נכון את יפה", "העולם שמח" ו"שיעור מולדת". בשנת 1977 השתתפו השניים בהקלטות מספר אלבומים נוספים, כ"לימונדה" של דורי בן זאב ו"יחס חם" של דני ליטני. בסוף אותה שנה, ב-10 בדצמבר 1977, יצא בחברת CBS אלבום הבכורה המשותף של שניהם, שנקרא "אפרים ואסתר שמיר". אפרים הלחין ועיבד את כל שירי האלבום, פרט ל"בוא ונשחק במחבואים" שהלחינה אסתר. בין להיטי האלבום היו "נכון את יפה" (שנכתב על אהבתו לחברתו ללהקת הנח"ל ירדנה ארזי ועל אי הסכמתה לחברות משותפת - מה שגרם לארזי לכעוס על כך, ולאחר מכן הסתיים בפיוס בין שמיר לארזי), "בלי לבקש רשות" ו"ערב של יום בהיר". לאחר יציאת האלבום יצאו השניים לסיבוב הופעות לבדם, ללא להקה מלווה. בסוף שנת 1978 הקליטה אסתר שני שירים שעיבד לה אפרים, "מסיבות יום שישי" ו"התשמע ערפל", שהלחין סשה ארגוב, והיה שיר רוקיסטי על אף שארגוב הלחין אותו בסגנון קלאסי. באותה תקופה גם הקליטו ביחד חידוש לשירה של להקת הנח"ל "מחבואים" ("חפש אותי") שכתבה נעמי שמר. זמן קצר לאחר מכן הסתיימו נישואיהם, אך הם המשיכו לשתף פעולה מבחינה מוזיקלית. באותה שנה הספיק שמיר גם להפציע לרגע בסרט "שלאגר".

בשנת 1979 הקים שמיר את להקת חמסין, יחד עם המתופף אלון הלל והבסיסט אוהד אינגר. בהפקתו של לואי להב, שרה הלהקה שירים בסגנון רוק-פאנק. שמיר הלחין את רוב שירי הלהקה, בהם "שורפת את הלב", "הלילה", ו"מה את אומרת". הביקורות ללהקה היו חיוביות, אך אלבומה והופעותיה לא זכו להצלחה, והשלישייה התפרקה. בעקבות הכישלון נסע שמיר לארצות הברית.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחזר לישראל בשנת 1981 הלחין לגרושתו אסתר את השיר "גבר ללילה אחד" (שבהמשך הולחן מחדש על ידי מיקי גבריאלוב והוקלט בלחן זה על ידי הראלה בר) וכתב יחד איתה את "ללא נגיעות של ממש". שני השירים הופיעו באלבומה הראשון "במקום הכי נמוך בתל אביב" שיצא ב-1981. בפסטיגל באותה שנה שר יחד עם קובי רכט ואסתר את השיר שהלחין למילותיו של אהוד מנור, "ילקוט כבד". לתוכנית הרדיו "ארץ שמש" הלחין שמיר את השיר "הידעת את הדרך" למילותיו של עלי מוהר, ושר אותו עם שם טוב לוי. באותה תוכנית שר גם את "כל יומי" עם מזי כהן, את "הנך יפה רעייתי" עם שם טוב לוי, ואת "נמה יפו" עם כל משתתפי התוכנית.

בשנת 1983 הוציא שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". בנוסף לשיר הנושא, שכתב עלי מוהר והיה לאחד מלהיטיו הגדולים של שמיר, הופיעו באלבום גם שירים מוכרים כ"יותר מסתם אחת", "חבר בחברת עצמי" ו"כמו לא הלכת מעולם". את שירי האלבום עיבד המוזיקאי משה לוי. בהופעות שליוו את האלבום ניגנו לוי, יהודה עדר, איתן גדרון ודובי קיזלשטיין. בעקבות כישלון ההופעות נכנס שמיר למשבר עמוק, וכמעט לא חזר לפעילות מוזיקלית עד סוף העשור. במקור נקרא שיר הנושא "רוקד לכל הבנות", אך גרסה זו נפסלה לשידור בגלל ששמיר הגה אותה עם כף דגושה במקום כף רפויה. לאחר שמפיצי השיר שינו את השם ל"רוקד לקול הבנות", הוא הותר לשידור.

בשנת 1984 התאחדה להקת כוורת, כששמיר היה בין יוזמי האיחוד. באותה תקופה הקליט את השירים "יעל ואני", "תלתלים ונמשים" ו"בחורה מוזרה". הוא השתתף בנגינה ובקולות באלבומים "אולארצ'יק" של אלון אולארצ'יק, בגובה העיניים של יוני רכטר ועלי מוהר, ובאלבומים "חכם על קטנים" ו"חף מפשע" של דני סנדרסון. כמו כן הפיק שמיר מוזיקלית את אלבומה של אסתר שמיר "קלף חזק", שעבורו גם הלחין מספר שירים. בנוסף הלחין לגלי עטרי את השיר "בעקבותיו" ולאריק סיני את השיר "לפעמים זה מתחרז".

בשנת 1989 הקים שמיר יחד עם הזמר דני צוקרמן, אורי מיילס וגדי סרי את להקת "גוליבר", שהופיעה בפאב "מאחורי הים" בתל אביב ושרה בעיקר משיריו של שמיר. ב-1990 הצטרף שמיר למופע איחוד נוסף של להקת כוורת. באותה שנה שר קולות רקע באלבומו של סנדרסון "קופץ לשנייה" ובאלבומו של דורי בן זאב "חניה פרטית".

שנות התשעים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 יצא אלבומו השני של שמיר, "סוף סוף גשם". את האלבום הפיק מוזיקלית גידי גוב, ולצד לחנים של שמיר היו בו לחנים של ארקדי דוכין, אלון אולארצ'יק, עובד אפרת ולאה שבת. שמיר ניגן באלבום בשני שירים בלבד, ובשאר השירים ניגנו בגיטרה נאור דיין וזיו הרפז. האלבום נכשל מסחרית, על אף שבלטו בו בעיקר השיר "דמעות וחיוכים", שכתבה אסתר שמיר על הדר, בנו החדש של שמיר (שקולו נשמע בהקלטה) ו"אני אוהב נשים", שהוקלט באותה שנה קודם לכן על ידי ריטה כ"אני בחורה פשוטה" אבל נפסל על ידי מפיקיה מסיבה לא ידועה (וגם לא יצא מעולם).

בשנת 1994 השתתף שמיר בקולות באלבומה של גלי עטרי "סימנים". באותה שנה הפיק את אלבומה של להקת טיפקס "החיים שלך בלאפה". בשנת 1995 הוציא שמיר את אלבום ההופעה "ערב של יום בהיר", שבו היו מיטב להיטיו, ובהם "ערב של יום בהיר", "מיקה", "נכון את יפה", "חבר בחברת עצמי", "רוקד לקול הבנות", "שיעור מולדת", "היא כל כך יפה", ושיר אחד חדש, "דגים יענים ושפנים".

בשנת 1997 הפיק ועיבד את אלבומה של להקת נימרוד והבודדים, "רשימת שיקלר". ב-1998 הצטרף להופעת האיחוד של כוורת, שתועדה על גבי האלבום המשולש "כוורת בפארק". באותה שנה השתתף בנגינה ובקולות באלבומה של גלי עטרי "גלידה", שעבורו כתב והלחין את השיר "שיר הנישואין".

בשנת 2001 הועלה המופע "דני, גידי וחברים". חוץ משמיר, השתתפו בו חברי כוורת - סנדרסון, גוב, אולארצ'יק, ומזי כהן מלהקת גזוז. המופע זכה להצלחה, והועלה עוד שנים רבות לאחר מכן.

בשנת 2003 יצא אלבומו השלישי של שמיר, "ים הבטון". שמיר כתב והלחין את כל שירי האלבום, שמהם התפרסמו "קניתי לה בית" ו"יפי הנפש". באותה שנה הפיק את אלבומה של אסתר שמיר "בגלל האנשים שאני אוהבת".

בשנת 2006 שיחק בסרט הקולנוע "מישהו לרוץ איתו", בתור מוכר גיטרות.

בשנת 2004 העלו שמיר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר את המופע "נפגשנו". במופע זה שילבו השלושה שירים מתוך קריירות הסולו שלהם, לצד שירים מתקופת "כוורת". המופע תועד על גבי אלבום שראה אור ב-2009.

בשנת 2011 יצא אלבומו החמישי של שמיר, "אפרים שמיר וגנבי הזמן", הכולל עיבודים חדשים לשיריו המוכרים.

בקיץ של שנת 2013 הצטרף לחמשת הופעות האיחוד של כוורת.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים שהפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסתר שמיר - קליף חזק (1984)
  • טיפקס - החיים שלך בלאפה (1995)
  • נימרוד והבודדים - רשימת שיקלר (1997)
  • אסתר שמיר - בגלל האנשים שאני אוהבת (2003)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]