אצטדיון המלך בודואן
 | |
| אצטדיון המלך בודואן, 2013 | |
| שמות קודמים |
אצטדיון המאה (1930 - 1946) אצטדיון הייזל (1946 - 1995) |
|---|---|
| מיקום | בריסל, בלגיה |
| קואורדינטות | 50°53′44.54″N 4°20′2.70″E / 50.8957056°N 4.3340833°E |
| תקופת הפעילות | 1930–הווה (כ־94 שנים) |
| שופץ | 1994-1995 |
| בעלים | עיריית בריסל |
| משטח | דשא |
| אדריכל |
Joseph Van Neck  |
| קבוצות |
נבחרת בלגיה בכדורגל נבחרת בלגיה ברוגבי |
| מושבים | 50,122 |
| ממדי משטח | 106 × 66 מטר |
|
www | |
  | |
אצטדיון המלך בודואן (בצרפתית: Stade Roi Baudouin; בהולנדית: Koning Boudewijnstadion) הוא אצטדיון כדורגל הממוקם באזור הייזל שבצפון-מזרחה של העיר בריסל שבבלגיה. האצטדיון נחנך בשנת 1930, והכיל אז 70,000 מקומות ישיבה. כיום תכולתו של האצטדיון היא 50,122 מקומות. כמו כן, האצטדיון הוא אצטדיון הבית של נבחרת בלגיה בכדורגל.
האצטדיון אירח ארבעה משחקי גמר גביע אירופה וליגת האלופות גביע אירופה לאלופות. האחרון שבהם, בשנת 1985, הסתיים במותם של 39 אוהדים במה שנודע כאסון הייזל, והוביל לסגירתו של האצטדיון למשחקי כדורגל עד לשיפוצו ופתיחתו מחדש בשנת 1995.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האצטדיון, שנקרא במקור אצטדיון המאה, נחנך בטקס פתיחה במעמדו של לאופולד השלישי, מלך הבלגים (אז היה יורש העצר), ב-23 באוגוסט 1930. הוא זכה לשמו מכיוון שנחנך מספר ימים לאחר יום העצמאות המאה של בלגיה. הוא נבנה במקור על מנת לייפות את הנוף הנשקף מפארק הייזל, הממוקם על רמה, לקראת התערוכה העולמית של בריסל (1935).
בשנת 1946 שונה שמו של האצטדיון לאצטדיון הייזל. תחת שם זה, אירח האצטדיון את משחקי גמר גביע אירופה לאלופות בשנים 1958, 1966, 1974 ו-1985, וכן את משחקי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע בשנים 1964, 1976 ו-1980.
האצטדיון כאמור נועד לארח את גמר גביע אירופה לאלופות 1985. למרות משחקי הגמר האירופיים שהתקיימו בו בעבר, והיותו אצטדיון הבית של נבחרת בלגיה, מצבו של האצטדיון היה רעוע. עובדה זו, יחד עם חוליגניזם של אוהדי קבוצת ליברפול ששיחקה בגמר מול יובנטוס, וחוסר שליטה מצד כוחות הביטחון שהופקדו על האירוע, היוו את הבסיס לאסון כבד באצטדיון במשחק הגמר, שנודע בשם אסון הייזל, אשר במסגרתו נהרגו 39 אוהדים איטלקים ועוד כ-300 נפצעו. הטרגדיה הובילה לסגירת האצטדיון לאירועי כדורגל, והוא נותר בשימוש רק עבור טורניר האתלטיקה לזכרו של האתלט איבו ון דאם שהתקיים בו באופן מסורתי כחלק מליגת היהלום.
עשר שנים לאחר האסון, ב-1995, נחנך האצטדיון מחדש לאחר נרחב בעלות של כ-50 מיליון דולר. הוא נפתח תחת שם חדש, אצטדיון המלך בודואן, לזכרו של בודואן, מלך הבלגים שנפטר שנתיים קודם לכן. המבנה חודש כמעט לחלוטין, כשרק שרידים בודדים נותרו מהמבנה הישן, ונוספו לו מסלולי ריצה ומתקנים עבור תחרויות אתלטיקה שונות. הוא נפתח מחדש ב-23 באוגוסט 1995, 65 שנים בדיוק לאחר פתיחתו המקורית, כביתה המחודש של הנבחרת והאצטדיון הגדול במדינה. האצטדיון המחודש נבחר לארח את משחק הגמר של גביע אירופה למחזיקות בשנת 1996, וכן את משחק הפתיחה של יורו 2000 שנערך בבלגיה ובהולנד.[1]
בשנת 2005, הוקמה אנדרטה המעוצבת כשעון שמש מחוץ לאצטדיון, לזכרם של ההרוגים באסון הייזל 20 שנים מוקדם יותר.[2]
ב-26 במאי 2006 הודיעה התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית כי האצטדיון לא יארח יותר את משחקי הנבחרת ואת משחקי גמר הגביע הבלגי, בטענה כי אחד היציעים צר מדי ומהווה סכנה בטיחותית. עיריית בריסל פנתה לבית המשפט בטענה שהיציעים אכן בטיחותיים, בניגוד לטענת ההתאחדות, ובית המשפט קיבל את טענתה. בעקבות כך, חתמו נציגי ההתאחדות על הארכת החוזה מול העירייה על השימוש באצטדיון, והוא חזר לארח את משחקי הנבחרת וגמר הגביע החל מה-15 בנובמבר באותה שנה.
אירועים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האצטדיון משמש גם כמגרשה של נבחרת בלגיה ברוגבי, ונערכו בו גם מספר משחקים של קבוצות שונות מצרפת ואנגליה שאירחו בו במסגרת אליפות אירופה ברוגבי.
ב-8 ביולי 2010 אירח האצטדיון משחק ראווה בטניס, שבמקור היה אמור להפגיש שתי טניסאיות בלגיות, ז'וסטין הנין וקים קלייסטרס. בעקבות פציעתה של הנין, היא הוחלפה על ידי סרינה ויליאמס. במשחק נשבר השיא העולמי עד לאותו היום במספר האוהדים במשחק טניס, כשהגיעו אליו כ-35,000 צופים.
האצטדיון, בנוסף להיותו אצטדיון ספורט, משמש גם כמקום להופעות ענק של אמנים בינלאומיים. בין היתר הופיעו בו U2, בשתי הזדמנויות שונות, וכן הופיעו בו האבנים המתגלגלות, סלין דיון, מדונה, רובי ויליאמס, בון ג'ובי, דפש מוד, ברוס ספרינגסטין ועוד.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אצטדיון המלך בודואן (באנגלית, בצרפתית ובהולנדית)- אצטדיון המלך בודואן באתר Stadium Guide
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ירון ניר, האליפות מתחילה בהייזל, באתר ynet, 9 ביוני 2000
- ^ גיא צדיק, שעון שמש ענקי יוקם בבריסל לזכר הרוגי הייזל, באתר nrg, 23 במרץ 2005