אצטדיון סמי עופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אצטדיון סמי עופר
SammyOferSTD.jpg
כינוי אצטדיון חיפה
מיקום חיפה, ישראל
אבן יסוד 2009
נפתח 2014
עלות הבנייה כחצי מיליארד ש"ח
בעלים עיריית חיפה
משטח דשא
אדריכל KSS ומשרד האדריכלים מנספלד-קהת
קבוצות ביתיות מכבי חיפה
הפועל חיפה
נבחרת ישראל
מספר מושבים 30,696‏[1]
ממדי משטח 68X105
קואורדינטות 32°47′00″N 34°58′00″E / 32.783356°N 34.966765°E / 32.783356; 34.966765קואורדינטות: 32°47′00″N 34°58′00″E / 32.783356°N 34.966765°E / 32.783356; 34.966765
אתר האצטדיון

אצטדיון סמי עופר הוא אצטדיון כדורגל הממוקם במורדות הדרומיים של חיפה, בשכונת נאות פרס, בסמוך לפארק מתם, ומכיל 30,696‏[1] מקומות ישיבה. האצטדיון, אשר בנייתו הושלמה בשנת 2014, משמש כמגרשן הביתי של קבוצות מכבי חיפה והפועל חיפה. האצטדיון נקרא על שם איש העסקים סמי עופר, שמימן כ-15% מעלות הקמתו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת אבן הפינה לבניית האצטדיון התקיימה בשנת 2009 והקמתו החלה כעבור שנה. על פי הסכם שנחתם בין השותפים להקמתו, התחייבה עיריית חיפה להשלים את בנייתו ברבעון הראשון של שנת 2013, אולם השלמת הפרויקט התעכבה. אצטדיון סמי עופר החליף את אצטדיון קריית אליעזר המיושן, שנבנה בשנת 1955. האצטדיון תוכנן בהתאם לדרישות אופ"א דרגה 4. בתוכנית המקורית האצטדיון נקרא "קריית הספורט חיפה" והוא אמור היה לכלול מגרשי אימונים, אולם רב תכליתי ובריכת שחייה לצד מרכז בילוי וקניות, אולם בסופו של דבר, נבנו האצטדיון ומתחם המסחר בלבד. בניגוד לאצטדיון קריית אליעזר, נבנה האצטדיון ללא מסלול אתלטיקה, דבר שאיפשר את הקמת היציעים קרוב לכר הדשא. גובה הגג המרבי במערב הוא 53.04 מטר מעל לפני הים ובמזרח 45.99 מטר.

האצטדיון הוקם בהשקעה של כחצי מיליארד שקל. ההקמה מומנה על ידי עיריית חיפה (103 מיליון ש"ח), הטוטו (135 מיליון ש"ח), חלק מההכנסות ממכירת הקרקעות באצטדיון קריית אליעזר (30 מיליון ש"ח) ותרומה של משפחת עופר (75 מיליון ש"ח)‏[2].

ב-17 ביוני 2014 קיבל האצטדיון אישור סיום בניה רשמי (טופס 4)‏[3].

חנוכת האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי מכבי חיפה לפני פתיחת משחקה הראשון באצטדיון ב-15 בספטמבר 2014

לקראת חנוכתו של האצטדיון קיימו מכבי והפועל חיפה ימי סיור לאוהדיהן בשטחי האצטדיון, על מנת לאפשר להם להתרשם ממגרשן הביתי החדש ולבחור מקום מועדף לרכישת מנוי למשחקי הקבוצות. לקראת המעבר לאצטדיון החדש, מכרה מכבי חיפה כ-15,000 מנויים, יותר מפי שניים מהממוצע השנתי באצטדיון קריית אליעזר. בשל מבצע צוק איתן לא עלה בידה של עיריית חיפה לארח קבוצת כדורגל בכירה מאירופה למשחק ראווה שיחנוך את האצטדיון, והוא נחנך ב-27 באוגוסט 2014, במשחק בין הפועל חיפה לבין הפועל עכו במסגרת גביע הטוטו. החלוץ טוסיין ריקטס כבש את השער הראשון בתולדות האצטדיון, והפועל חיפה ניצחה 0-2. במשחק החנוכה נכחו כ-3,500 איש.

מכבי חיפה חנכה את האצטדיון ב-15 בספטמבר 2014 בניצחון 2-4 במשחק ליגה מול בני סכנין לעיני כ-30,200 צופים. את השער הראשון של מכבי חיפה באצטדיון, שהיה גם שער הליגה הראשון שהובקע בו, הבקיע חן עזרא בתוספת הזמן של המחצית הראשונה.

ב-16 בנובמבר 2014 אירח האצטדיון לראשונה משחק של נבחרת ישראל, במסגרתו גברה הנבחרת על בוסניה והרצגובינה בתוצאה 3-0 במסגרת מוקדמות יורו 2016.

מאפייני האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת האצטדיון בוצעה על ידי החברה הכלכלית לחיפה. תכנון האצטדיון בוצע על ידי משרד האדריכלים הבריטי KSS Group בשיתוף משרד האדריכלים הישראלי מנספלד-קהת.

האצטדיון, שנבנה בהתאם לתקני UEFA ו-FIFA. כר הדשא ממוקם במפלס מינוס 15 מטר ממפלס הכניסה, כדי להבטיח זוויות צפייה אופטימליות מכל מושב באצטדיון והקרבה בין היציעים לכר הדשא מינימלית. היציעים הצפוני, המזרחי והדרומי מכילים 25,800 מקומות ישיבה, ואילו היציע המערבי בנוי משש קומות ובו 5,000 מקומות ישיבה, חדרי הלבשה, תאי עיתונאים, מועדוני הקבוצות ומועדוני הכסף, הזהב והיהלום וכן 36 תאי צפייה פרטיים.

האצטדיון תוכנן באופן שיתאים למשחקי כדורגל ברמה אירופאית, אירוח הופעות ומתן תמיכה לוגיסטית לשטחי המסחר המצויים בחזית המערבית של האצטדיון. לשם כך נבנה מתחת ליציע המערבי כביש שירות באורך של כחצי קילומטר בתוך מנהרה, על מנת לתת מענה בימי משחק לכניסת האוטובוסים עם שחקני הקבוצות עד לחדרי ההלבשה שלהם. כביש השירות ישמש לצורך העברת ציוד הגברה ותאורה לכר הדשא והקמת במה לעריכת הופעות ענק ואירועים המוניים. בהתאם להנחיית החברה הכלכלית לחיפה, הוקמו באצטדיון יותר תאי שירותים לנשים מאשר לגברים על מנת למשוך יותר נשים ומשפחות לאצטדיון ולאפשר חוויית צפייה ובילוי באצטדיון לכל המשפחה. כמו כן, במשחקי מכבי חיפה הוקצו יציעים מיוחדים למשפחות.

גג האצטדיון בנוי מ-31 עמודי ענק בצורת האות V, במשקל 91 טון כל אחד. קונסטרוקציית הגג עשויה מפלדה במשקל של 2,750 טון. קירוי הגג המוזהב הינו בשטח של כ-27,000 מ"ר. זוהי קונסטרוקציית הגג הגדולה ביותר שנבנתה בישראל. לאורך הגג בנוי גשר (cat walk) באורך של כ-400 מטר שעליו מורכבים כ-200 פנסים לתאורת הדשא. באצטדיון קיימת תשתית לשידורי משחקים בטכנולוגית תלת מימד שטרם הופעלה בישראל לצד רמקולים של מערכת ההגברה בעוצמת שמע של 107 דציבל.

שטחו של כר הדשא כ-9 דונם ומתחתיו קיימת מערכת השקיה וניקוז המחוברת אל מאגר מים לשימוש חוזר. קירוי הגג בהיקף של 360 מעלות יוצר באצטדיון מיקרו אקלים ייחודי שלא קיים מחוץ לו. על כר הדשא מותקנים חיישנים המשדרים ברציפות 24 שעות ביממה את נתוני האקלים: טמפרטורה, לחות, כמות אור ורוח ובהתאם לתנאי האקלים מופעלות מכונות לתאורת שמש מלאכותית.

האצטדיון נבנה מתוך תפיסת הפעלה של הגעת קהל באמצעות תחבורה ציבורית, כמקובל באצטדיונים מתקדמים בעולם. להחלטה תרמו מיקומו בסמוך למרכזית חוף הכרמל ותחנת הרכבת חוף הכרמל. בצמוד לאצטדיון הוקמו חניונים עם 1,550 מקומות חנייה עבור מנויים בתשלום. בנוסף, קיימים 6,500 מקומות חניה בשטחים עוטפי אצטדיון, במרחק הליכה קצר. בסמיכות לאצטדיון נבנתה תחנת מטרונית נוספת, אשר פעילה רק בשעות שבהם מתקיימים אירועים באצטדיון.

שטחי המסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומפלקס המסחרי בחזית המערבית של האצטדיון, הכולל 20,000 מ"ר של שטחי מסחר, בילוי ובידור, נמצא בבעלות החברה הכלכלית לחיפה. המתחם המסחרי יכלול בעתיד קומפלקס בתי הקולנוע בשטח של כ-10,000 מ"ר, בתוספת שטחי מסחר נוספים של כ-7,000 מ"ר, המיועדים למסחר, מסעדות, בתי קפה וברים. בתוך האצטדיון, הוקמו כ-3,000 מ"ר של שטחים להשכרה לקבוצות הכדורגל, לרבות לפעילויות משלימות. בשטח זה, נבדקת אפשרות להקמת מוזיאון ספורט, מועדוני כדורגל של מכבי חיפה והפועל חיפה ומרפאת ספורט.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אמצעי הטכנולוגיה של האצטדיון החדש קיימת מערכת טלוויזיה במעגל סגור, המרכזת 220 מצלמות שמכסה את האצטדיון, בהן מצלמות 29 מגה פיקסל שיאפשרו זיהוי פנים של הקהל, כך שניתן יהיה לזהות צופים בעייתיים ולהרחיקם מהאצטדיון באופן מידי. לשם בטיחות הצופים, תתקיים באצטדיון הפרדת קהלים בין הקבוצה הביתית לקבוצה האורחת כבר משלב ההגעה לאצטדיון, דרך רכישת כרטיסים מופרדת והפרדה בין היציעים.

שני מסכי ענק הותקנו באצטדיון, כל אחד במשקל 12 טון ובגודל של כ-72 מ"ר, הגדולים מסוגם בישראל ומהראשונים שיחוברו למערכת ניהול משחק מאושרת על ידי UEFA. המערכת מיועדת להקרנת התוצאות, מהלכי המשחק, שמות השחקנים, שידורים חוזרים של שערים, נתונים סטטיסטיים וסרטוני תדמית ומידע של הקבוצות המשחקות.

תשתית האצטדיון ערוכה להטמעת מערכת "כרטיס חכם" ואפליקציות לרכישה באמצעות טלפונים ניידים (כגון cash-free), שישמשו במקום תשלום בכסף מזומן. ה"כרטיס החכם" והאפליקציות ישמשו לרכישת כרטיסים ומנויים למשחקי כדורגל, אירועי ספורט ולמופעים שיערכו באצטדיון ולרכישה בחנויות המתחם, ובמזנונים שבאצטדיון.

יציעי האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

היציע המערבי מכיל 5,000 מקומות ישיבה ובנוי מ-6 קומות: בקומה הראשונה 4 חדרי הלבשה ל-4 קבוצות, חדרי שופטים ומאמנים, חדרי משקיפים וחדרי בדיקות סמים. חדרי ההלבשה של הקבוצות הביתיות מכבי חיפה והפועל חיפה כוללים גם חדרי סאונה, ג'קוזי ואמבטיות קרח; בקומה השנייה קיימים חדרי עבודה לעיתונאים ואולם לתדרוכים ומסיבות עיתונאים; בקומה השלישית והרביעית נמצאים מועדוני הכסף, הזהב, היהלום ומועדון הנשיאים לאירוח אח"מים; בקומה החמישית 36 תאי צפייה פרטיים לכ-360 איש בקומת ה-SKYBOXES; ובקומה השישית, מרכז פיקוד ותאי צילום ושידור. המושבים ביציע המערבי משודרגים ומאפשרים חווית צפייה נוחה יותר מבשאר היציעים, כניסת VIP ואירוח באולמות ממוזגים רחבי ידיים בהם ניתן לערוך מחוץ לימי המשחק אירועים וכנסים יוקרתיים. ביציע זה קימיים שטחים להפעלת מטבחים עבור חברי המועדונים.

יתר היציעים: הצפוני, המזרחי והדרומי מכילים יחד 25,800 מקומות ישיבה. בנוסף, קיימים ביציעים אלה 18 מזנונים וקיוסקים הכוללים כ-130 מטר אורך דלפקים ומאות תאי שירותים.

לקראת חניכת האצטדיון הוגדרו כללי התנהגות ביציעיו, ופרט לאלה המוגדרים בכל האצטדיונים בישראל, הוחלט כי בסמי עופר לא תותר עמידה בכל היציעים פרט לאלה הצפוניים ואסור יהיה לאכול בהם פיצוחים ולעשן.

תמונה פנורמית של האצטדיון מהיציע הצפוני

פסל השלום הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל השלום העולמי בחזית האצטדיון

ברחבת החזית המערבית של האצטדיון הוצב "פסל השלום הבינלאומי", שניתן במתנה לחיפה מהעיר התאומה שאנגחאי, במסגרת 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל לסין. הפסל, של רב האומן הסיני יאן יואן, נוצר בסין, והוא מציג נערה הפורסת ידיה לצדדים ומעל ידה השמאלית מתעופפת יונה. גובה הפסל 16 מטרים, הוא שוקל 40 טון ועשוי מפלדת אל-חלד.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בינואר 2014 פורסם כי מבקר המדינה הורה לבדוק חשד לליקויים כספיים הקשורים בבניית האצטדיון‏[4]. טענה נוספת שעלתה התייחסה לכך שהתקציב המקורי בתכנון בניית האצטדיון, היה קטן יותר ממה שהושקע באצטדיון בסופו של דבר‏[2].

חלק מתושבי העיר חיפה, אוהדי מכבי חיפה ואוהדי הפועל חיפה, וכן גורמים ציבוריים נוספים, מתרעמים על כך שהאצטדיון קרוי על שמו של סמי עופר, על אף שהחלק העיקרי בעלות הקמת האצטדיון מומן על ידי כספי ציבור, דרך המועצה להסדר ההימורים בספורט, מפעל הפיס ועיריית חיפה[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיוני ליגת העל בכדורגל

טדי, ירושלים • סמי עופר, חיפה • בלומפילד, תל אביב-יפו • עירוני נתניה, נתניה • וסרמיל, באר שבע • המושבה, פתח תקווה • דוחה, סכנין • הי"א, אשדוד • עירוני קריית שמונה, קריית שמונה • אצטדיון טוטו, עכו