אצנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאצנית
אצנית ארוכת מחוש
אצנית ארוכת מחוש, אחד המינים הנפוצים ביותר של האצנית.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: דבוראים
משפחה: נמליים
תת־משפחה: חד-מותניות
סוג: אצנית
מינים

כ-150 מינים

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg paratrechina

אצנית (שם מדעי: Paratrechina) היא סוג של נמלה. הסוג מכיל מעל 150 מינים, הנפוצים בכל רחבי העולם- בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה.

שמו של הסוג (כמו גם השם האנגלי- נמלה משוגעת[1]) נובע מתנועתה התזזיתית והמהירה של האצנית ממקום למקום, לעתים ללא סיבה נראית לעין.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים השונים של סוג האצנית כולם קטנים יחסית, ולכולן משותפת ההליכה המהירה והתזזיתית. בין המינים ניתן למנות:

אצנית ארוכת מחוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצנית ארוכת המחוש‏[2] (שם מדעי: Paratrechina longicornis) הוא המין הנפוץ והמפורסם ביותר של האצנית. המין נפוץ ברחבי העולם, כי אנשים מפיצים אותו בטעות ללא ידיעתם. הוא נפוץ כמזיק בבתים של אנשים.

האצנית ארוכת המחוש מתרבה בצורה מיוחדת- במקום שהולד יצא כשילוב של אביו ואימו, מולידה המלכה נקבות שהן שיבוטים של עצמה, וזכרים שהם שיבוטים של הזכר שאיתו היא הזדווגה. תופעה זו, המכונה "שיבוט כפול", מאפשרת הרבעה פנימית של האצנית ארוכת המחוש, וכך היא הקלה על התפשוטתה של האצנית ארוכת המחוש.‏[3]

אורכה של האצנית ארוכת המחוש הוא עד שלושה מילימטרים, וצבעה שחור. רגליה ומחושיה ארוכים יחסית לגופה (ראו בתמונה). בישראל היא נפוצה במישור החוף ובדרום הארץ.

אצנית צהובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצנית הצהובה (שם מדעי: paratrechina jaegerskjoeldi) נפוצה בכל ישראל, ובארצות רבות נוספות. אורך גופה הוא כ-2.5 מילימטר. ראשה ובטנה חומים, וחזה ורגלייה צהובות. היא פעילה בעונות החמות של השנה. בתור מזיקה במשכנות האדם היא חיה מתחת למרצפות, לרוב במטבח ובחדר האמבטיה, שם היא ניזונה מזחלים של יתושעשיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ crazy ant
  2. ^ אנגלית:long horn crzy ant
  3. ^ Morgan Pearcy, Michael A. D. Goodisman & Laurent Keller (2011). "Sib mating without inbreeding in the longhorn crazy ant". Proceedings of the Royal Society B (in press). doi:10.1098/rspb.2010.2562.