אקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חסר הקשר, שימוש במונחים שאינם מובנים למי שאינו שחקן ברידג'. דרושה הרחבה משמעותית. במצבו הנוכחי הערך מיותר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חסר הקשר, שימוש במונחים שאינם מובנים למי שאינו שחקן ברידג'. דרושה הרחבה משמעותית. במצבו הנוכחי הערך מיותר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אקולאנגלית: Acol) היא שיטת הכרזה בברידג' המקובלת בבריטניה. היא משיטות ההכרזה הנפוצות ביותר גם במקומות אחרים בעולם. השיטה נקראת על שם רחוב באותו שם בלונדון ברובע בהאמפסטד בו היה ממוקם מועדון הברידג' בזמן בו החל פיתוח השיטה בתחילת שנות ה-30. אקול היא שיטת הכרזה טבעית, בשונה משיטות הכרזה אחרות בתקופת המצאתה, שאינן שיטות הכרזה טבעיות. התרומה הגדולה של אקול לברידג' המודרני, היא המעבר משיטות הכרזה מסובכות ולא טבעיות, כמו Precision לשיטות הכרזה טבעיות. בעוד בתקופת פיתוח אקול רוב שחקני התחרויות השתמשו בשיטות הכרזה לא טבעיות, היום מרבית שחקני הברידג' הביתי והברידג' התחרותי, משתמשים בשיטות הכרזה טבעיות. ברוב המקרים השימוש הוא באקול או בשיטות הכרזה שזהות או דומות בחלקן לאקול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי טרנס ריס, המפתחים העיקריים של השיטה היו מוריס האריסון-גריי, ג'ק מרקס וס. ג'. סימון. שחקנים אלה נחשבו לטובי השחקנים בבריטניה באותה תקופה. ג'ק מרקס, בכתבה בקונטרקט ברידג' ג'ורנל בדצמבר 1952, אמר: "... שיטת האקול חוברה על ידי סקיד סימון ועל ידי לפני 20 שנה בערך". הספר הראשון על השיטה נכתב על ידי בן כהן. השיטה התפרסמה בממלכה המאוחדת על ידי איאן מקלאוד באמצעות ספרו "ברידג' כמשחק קל", שהתפרסם בשנת 1952.

יסודות שיטת ההכרזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת ההכרזה אקול היא שיטת הכרזה טבעית. בשונה משיטת ההכרזה האמריקאית היא אינה שיטה סטנדרטית, כלומר: עשויות להיות אינטרפרטציות שונות של השיטה[1].

הכרזת הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נק"ג הכרזה תיאור חלוקה
0-11 pass למעט המקרים הבאים:
  • פתיחה של Weak two bid
  • פתיחה של Preemptive bid
  • עם 10–11 נק"ג, 6 קלפים בסדרת מייג'ור ושני מכובדים בה - פותחים 1 לב/1 עלה
15-17 1nt יד מאוזנת (בבריטניה מקובל לפתוח 1NT עם 12–14 נקודות ויד מאוזנת)
20-22 2nt יד מאוזנת
12-21 1
1
1
1
מכריזים לפי הכללים הבאים:

א. את הסדרה הארוכה ביותר. אם הסדרה הארוכה ביותר היא או ויש בה 4 קלפים פותחים בסדרת המיינור הארוכה יותר
ב. עם שתי רביעיות, הכרז את הנמוכה
ג. עם שתי רביעיות, הכרז את הנמוכה
ד. עם שתי חמישיות, הכרז את הגבוהה

23+ 2 תלתן או 9–10 לקיחות בטוחות. חלוקה כלשהי.
15+ 2 יהלום
2 לב
2 עלה
8 לקיחות בטוחות המבוססות על הסדרה שאותה הכרזת

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ben Cohen and Rhoda Lederer. BaSic Acol, 1979. Urwin, ISBN 0-04-793038-1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]