אקולייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"האקולייד" מאת אדמונד בלייר לייטון (1901)

בימי הביניים באירופה, אקולייד היה טקס מעבר שבו מוענק לאדם תואר אבירות, בדרך כלל על ידי טפיחת חרב על כתפיו.

לטקס האקולייד מספר צורות. בצורתו השכיחה המועמד לתואר כורע ברך מול איש המלוכה. אז מעניק האבירות טופח בעדינות על כתפו הימנית של המועמד עם צידה השטוח של החרב, מעביר אותה מעל ראשו וטופח על כתפו השמאלית. לאחר שעשה זאת, נעמד האביר והמלך מעניק לו את הסמל של מסדר האבירות אליו צורף.

במהלך השנים, שונה הטקס מפעם לפעם.

קיימת אי הסכמה בין היסטוריונים, הן לגבי הטקס עצמו והן לגבי התקופה בה התקיים. טפיחת החרב על הצוואר הייתה כפי הנראה מזכרת מתקופות קודמות, בהן נהוג היה להכות בחוזקה באגרוף חשוף בצווארו של המועמד לתואר, מעמד שמבטא את כפיפותו לאיש המלוכה ועל מנת שיטבע בזיכרונו. במהלך הזמן הוסבה תנועה זו לטפיחה קלה של החרב בצוואר המועמד, ובהמשך בכתפיו, כפי שעדיין מקובל בטקסי הכתרה בבריטניה כיום.

הטקסים עברו גילגולים ושינויים במרוצת השנים. טקס מעבר גרמני עתיק, של הצגת בני נוער על ידי הצבעה עליהם תוך שימוש בנשקם, הפך במאה ה-10 וה-11 לטקס בו מובהר כי אותו צעיר כבר אינו קטין אלא בוגר. מקור אחר לטקס הוא בהבהרת המחויבות המוחלטת של המועמד כלפי המנהיג, כאשר גם לאחר קבלת מכה בעורפו או בצווארו הוא נשאר רכון ומקבל את מרות המנהיג. בשטיח באייה משנת 1077 מתואר טקס הכתרתו כאביר של הרולד השני, מלך אנגליה על ידי ויליאם הראשון, אולם ברקמה זו לא מתואר במלואו פירוט הטקס. להנפת החרב נילוותה אמירת טקסטים קבועים ובעלי חשיבות.

טקסי הכתרה של אבירים התקיימו כבר בתרבות ההלניסטית, ומוזכרים לעתים, הן בצרפתית והן באנגלית תיכונה, בטקסטים המתארים את מלחמת טרויה ואת אלכסנדר הגדול.