אקטאע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האקטאעערבית: اقطاع) הינו מונח בהיסטוריה של העולם המוסלמי המציין צורה של מס חקלאי שהיווה את אחת הדרכים העיקריות שנקטו השלטונות המוסלמיים במהלך ימי הביניים כדי לממן את אחזקת הצבאות שלהם.

שיטות התשלום לחיילים לפני האקטאע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הראשונה של התפשטות האסלאם יכלו השלטונות המוסלמיים לשלם לחייליהם מהשלל הרב שנצבר במהלך הכיבושים הגדולים. אחרי התבססות הח'ליפות, שולם הכסף לצבא מתוך המסים השונים שנגבו מהאוכלוסייה הלא מוסלמית, ובעיקר הג'יזיה והח'ראג'. שקיעת השלטון המרכזי במהלך בית עבאס אילצה את מנהל הח'ליפות לנסות ולמצוא שיטות חליפיות להחזקת הצבא. בתחילה ניסו שלטונות הח'ליפות להעניק שטחי אדמה לבעלות חלקית של לוחמים בתמורה למעשר ולמיסי המקרקעין החלים על מוסלמים. שיטה זו לא הוכיחה את עצמה ושלטון הח'ליפות נאלץ לחפש שיטות אחרות

האקטאע המוקדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליטים המוסלמיים שינו את שיטת הענקת הקרקעות כך שהלוחמים קיבלו רק את הזכויות הממוניות על שטח מסוים, כשהבעלות החוקית על השטח נותרת בידי הבעלים הקודמים שלו. מקבל האקטאע המוקדם (אקטאע תמליכ – אקטאע של הקצבה) היה צריך לגבות את הח'ראג' מהתושבים הלא מוסלמים בשטח ולהעביר לשלטונות מעשר מהשווי של השטח. גם האקטאע המוקדם לא הוכיח את עצמו משום שהחיילים, שקיבלו את האקטאע, נטו שלא להעביר את המסים שגבו לידי השלטונות.

הרפורמה של הבויהים בשיטת האקטאע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבויהים, שינו את השיטה כך שמתן האקטאע לא חייב את המקבל בשום מחויבות פיננסית (אקטאע אסתע'לאל – אקטאע של הנאת שימוש).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כאהן, קלוד, האסלאם, מלידתו עד תחילת האימפריה העות'מאנית (המאה השביעית עד סוף המאה החמש-עשרה), תל אביב: דביר, תשנ"ה / 1995.
  • Cahen, Claude, "Iḳṭā'," Encyclopaedia of Islam, Vol. 3, pp. 1088-1091.
  • Cahen, Claude, “L’évolution de l’iqṭāʿ du IXe au XIIIe siežcle,” Annales, économies-sociétés-civilisation Vol. 8, (1953), pp. 25-52.
  • Duri, A. A., “The Origins of the Iqṭāʿ in Islam,” al-Abḥāṯ Vol. 22 (1969), pp. 3-22.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]