אקטיביזם תקשורתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אקטיביזם תקשורתי הוא אקטיביזם המשתמש במדיה ובטכנולוגיות התקשורת ככלי לשינוי חברתי ולהשפעה על סדר היום הציבורי.

האקטיביזם התקשורתי בא לידי ביטוי ב:

  1. הקמת אמצעי תקשורת עצמאיים, בעלי אג'נדה מוגדרת, שיוצאים נגד הקונצנזוס החברתי, קוראים לשינוי רדיקלי של החברה ומוסדותית, כדוגמת עיתונות מקומית/מגזרית, רדיו פיראטי, ערוצי טלוויזיה עצמאיים וכדומה.
  2. מינוף הכוח של התקשורת המסורתית לקידום אינטרסים של קבוצות ותנועות חברתיות על ידי ניהול "קמפיינים ציבוריים", השתתפות בתקשורת, העלאת ביקורת, העלאת מודעות, שכלול מערכת יחסי הציבור והדוברות של ארגוני החברה האזרחית.
  3. אקטיביזם וירטואלי - שימוש באינטרנט, דואר אלקטרוני, רשימות תפוצה, אתרים, בלוגים ורשתות חברתיות להפצת מידע, לצורך להעלאת מודעות, ארגון מחאות במרחב הווירטואלי ובמרחב האקטואלי, גיוס פעילים וכספים.

אקטיביזם בידורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקטיביזם בידורי הוא סוג של אקטיביזם תקשורתי, העושה שימוש בתוכן בידורי כדי לחתור לשינוי חברתי. במרכז תוכנית בידור אקטיביסטית עומד מנחה או יוצר מוכר ופופולרי בעל עמדות ברורות, המציג בעיות חברתיות, ומציע פתרונות אפשריים. מה שמאפיין תוכניות אלה הוא שהן משלבות בידור בתכנים שכנועיים. תוכניות אלה מטפלות בערכים, נורמות ובזהויות חברתיות, ועוסקות בייצוג ויצירת זהויות, מיתוסים וערכים חדשים באקלים תקשורתי תחרותי ובידורי. באופן דומה עיתונאים אקטיביסטים שמשדרים בטלוויזיה מסחרית נדרשים ליצור תכנים מעניינים, חדשניים, אינפורמטיביים, חווייתיים וגם ביקורתיים, שיהיו גם רלוונטיים לרוב הצופים, ושימשכו קהל ממגוון תרבויות ומגזרים, ויובילו לשינויים חברתיים בסביבה תקשורתית תחרותית שמשלבת בידור בתכנים שאינם בידוריים.

דוגמה לתוכנית אקטיביסטית בידורית היא התוכנית "מה אתם הייתם עושים?", ששודרה בערוץ 2, בהנחייתו של העיתונאי חיים הכט.  התוכנית, שזכתה לפופולריות רבה, פנתה לאוכלוסייה רחבה בישראל. היא עסקה בשאלה מיהו הישראלי הנורמטיבי, ומה הם ערכי מוסר ואזרחות. התוכנית הציגה סיטואציות מבוימות במקומות ציבוריים, ובחנה את תגובת האנשים שנחשפו למצבים קיצוניים, למשל, הטרדות מיניות ושימוש בסמים. התוכנית הציגה את מה שקלטו המצלמות הנסתרות. בנוסף, חיים הכט ראיין את האנשים שהגיבו לסיטואציה. הוא הציג בפני הצופים מה היה נכון לעשות ומה לא. התוכנית גם עודדה את הצופים להעמיד עצמם בסיטואציות המוצגות ולתהות על מעשיהם. לפיכך, אפשר להתייחס לתוכנית כדוגמה לאקטיביזם בידורי כי היא משלבת בין אלמנטים מבוימים ומצלמה נסתרת, המשתייכים לסוגה הבידורית, ובין בעיות חברתיות.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרוני, מתן, אקטיביזם בידורי: חיים הכט בחיפוש אחר הישראלי המוסרי, קשר 43, 2012, עמ' 87-99 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)