אקסל אולריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Axelolrik.jpg

אקסל אולריק (דנית: Axel Olrik;‏ 1864 - 1917) היה אתנופואטיקן דני, מאבות האתנופואטיקה ההיסטורית-גאוגרפית.

אולריק פרסם ב-1908 את המחקר הקלאסי אודות החוקים האפיים בסיפור העממי, במסגרתו חקר אלפי סיפורי עם אירופים. במחקרו הצביע על מספר כללים אופייניים לז'אנר זה.

חוקיו מבוססים על מאות סיפורי העם שחקר ועל המאפיינים המשותפים שמצא בהם. בין חוקיו: "חוק הפתיחה והסיום", "חוק החזרה", "חוק הקיטוב", "חוק השילוש", "חוק השניים במערכה" ועוד חוקים נוספים.

  1. חוק הפתיחה - הסיפור נפתח בהתקדמות משלווה להתרגשות. הפתיחה תהיה רוגעת ושלווה, יוצגו בה הדמויות, הזמן והמקום.
  2. חוק הסיום - בסיום תהיה חזרה לעולם השלו שהוצג בפתיחה, הסיום בדרך כלל טוב והסדר שהופר חוזר על כנו.
  3. חוק החזרה - החזרה בסיפור תבוא בדרך כלל להדגשת חשיבות המוזכר, כל מעמד מרשים המתרחש בסיפור – חוזר, החזרה יוצרת מתח ועוצמה בעלילה.
  4. חוק השילוש - שלוש הוא מספר נוסחאי, מספר שהפך לסמל בחברה, הוא המספר הגדול ביותר של אנשים ועצמים המופיעים בסיפור המסורתי. (שלוש דמויות, שלוש פעולות, שלושה עצמים ועוד)
  5. המשאלה הכמוסה - הרצונות הכמוסים (החבויים, הנסתרים) של החברה המספרת את הסיפור. המשאלה הכמוסה בדרך כלל אינה הגיונית ומתאימה למציאות, ולעתים היא מתממשת בעולם הסיפורי בלבד בעזרת היסוד העל-טבעי.
  6. חוק הניגוד (הקיטוב) - הסיפור העממי תמיד יציג עולם קוטבי ומנוגד – חזק מול חלש, יפה מול מכוער, עני מול עשיר, צעיר מול זקן, הניגוד חל לא רק על דמויות אלא אף על מעשים ותוצאותיהם.
  7. חוק הירכתיים (ירכתיים – קצה, סוף, גבול) - חוק זה מתקשר לדמויות. כשיש שלש דמויות המוצגות בפתיחה לסיפור, הרי שהדמות שתוצג אחרונה תהיה המשמעותית ביותר, אהדת השומעים תהא נתונה לה והיא תצליח לזכות ברצוי לה בעקבות התפתחות העלילה.
  8. עלילה - הסיפור העממי הוא תמיד סיפור עלילתי המאופיין בתיאורים דינמיים, קצב מהיר, ריבוי פעלים ועשייה. במרכז העלילה סיבוך ופתרון (התרה), זה מול זה ניצבים שני גיבורים יריבים, האחד מייצג את הכוח השלילי שהמאזינים רוצים בכישלונו והאחר – את הכוח החיובי אשר המאזינים מזדהים עמו וחפצים בניצחונו.
  9. היסוד העל-טבעי, היסוד הפלאי - כל יסוד שאין לו אחיזה במציאות הממשית.
  10. חוק הדו-שיח: חוק זה נובע מהצורך להשפיע על המאזין. כיוון שהמטרה היא לרתק את השומעים לסיפור המעשה, לשתפם בעלילה ולפתח בהם תחושת מעורבות במתרחש והרגשת הזדהות עם הדמויות, משנה המספר את קולו ומשחק את תפקידי שתי הדמויות הפועלות.
  11. חוק העל-מקום והעל-זמן: בסיפור לא מוזכר מקום ולא מוזכר זמן.
  12. חוק שמות הגיבורים: לדמויות אין שמות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקסל אולריק: חוקים אפיים של סיפורת עממית, באתר מס"ע. תרגם והעיר יואל פרץ, מן התרגום האנגלי משנת 1965.


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.