אקרמן
ערך זה עוסק בעיר באוקראינה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אקרמן (פירושונים).
|
||||||||||||||||||
אקרמן, עיר בחבל בוג'אק (דרום בסרביה) שבאוקראינה.
העיר היא חלק מפרובינציית אודסה, ממוקמת על חוף הדניסטר, בסמוך לים השחור ומונה 48,100 תושבים, נכון לשנת 2004.
היסטוריה [עריכה]
היישוב נוסד בידי מלחים יוונים ממילטוס בשם "ניקוניה" במאה החמישית לפני הספירה, במאה הרביעית לפני הספירה הייתה שם מושבה פניקית בשם "אופיוזה" וחי בה עם הנרבים שעזבו את המקום בגלל ריבוי הנחשים. בתקופתו של הרודוטוס המקום נקרא "טיראס" (Τύρας) וחי בו עם התיריטים. בורביסטה כבש את המקום בשנת 300 לפני הספירה וצירף אותו לדאקיה, אך מאוחר יותר חזר להיות מושבה יוונית. הרומאים כינו אותו בשם "המבצר הלבן" (Album Castrum) או "אלבה יוליה" (Alba Iulia) (בלי קשר לעיר אלבה יוליה שברומניה). המקום נהרס בפלישת ההונים, בשנת 375 והתחדש בשנת 545 בשם "טוריס" (Turris). הביזנטינים כינו אותו בשם "אספרון" (Asperon), שם יווני שמשמעותו "לבן", והקומנים, שבאו בעקבות הפצ'נגים, קראו למקום "אקליבה" (Acliba). היוונים (בני האימפריה הביזנטית) שבו עם השמות "העיר הלבנה" (Λευκόπολης), "המבצר הלבן" (Ασπρόκαστρον) ו"המבצר השחור" (Μαύροκαστρον), בלשון סגי נהור, שם שזכה לאיותים הלטיניים Maurocastrum ו-Moncastrum, איותים שהובילו לשמות האיטלקיים שניתנו על ידי בני ג'נובה ששלטו במקום במאה ה-14, "מונקסטרו" (Moncastro) ו"מאורוקסטרו" (Maurocastro). הרומנים בני נסיכות מולדובה, שכבשו את המקום בשנת 1407, בתקופתו של אלכסנדרו הטוב, הוסיפו את גרסתם, "צ'טאטיה אלבה" (Cetatea Albă) שמשמעותה היא "המבצר הלבן". הטורקים, הפעם העות'מאנים, שבו בשנת 1450 והביא את השם ששלט בכיפה זמן רב מכל השמות האחרים, "אקרמן" (Akkerman). העיר עברה ידיים כמה פעמים בין המולדובנים ובין הטורקים, אך האחרונים נשארו אדוני המקום ברציפות בין השנים 1484 - 1812. משנת 1812 המקום עבר לידי הרוסים והעמים הסלבים הוסיפו את גרסותיהם, "העיר הלבנה שעל הדניסטר", "בלגורוד - דנייסטרובסקי" Бе́лгород -Днестро́вский בכתיב הרוסי ו"בילהורוד -דניסטרובסקי" באוקראינית. האזור כולו עבר לשלטון רומני בתקופה שבין מלחמות העולם והם החזירו את השם המולדבי "צ'טאטיה אלבה" (Cetatea Albă). אחרי הסכם ריבנטרופ מולוטוב, האולטימטום שהציבה ברית המועצות לרומניה ונסיגת הרומנים מבסרביה, השתלטו הסובייטים על העיר. הפלישה הרומנית שנה לאחר מכן, במסגרת מבצע ברברוסה, השיבה את העיר לידיהם ונסיגתם, בעקבות האופנסיבה הסובייטית, העבירה שוב את העיר לידי ברית המועצות. אחרי התפרקות ברית המועצות העיר עברה לריבונות אוקראינית.
בשנת 1826 נחתם באקרמן הסכם הקרוי הסכם אקרמן, בין האימפריה הרוסית ובין האימפריה העות'מאנית בנושא הדרך למינוי השליטים בנסיכות מולדובה וולאכיה.
הקהילה היהודית [עריכה]
במחצית הראשונה של המאה ה-15, כתב נזיר נוצרי בשם גריגורה צמבלאק (Grigore Ţamblac) או סמבלאק (Samvlac) את סיפור חייו של "הקדוש יון החדש", שסבל עינויים קשים בעיר אקרמן, שבסיומם נקשר לזנבו של סוס פראי שגרר אותו על פני רחובות העיר עד לשכונת היהודים. בהזדמנות זו מוסיף הנזיר כמה אגדות על היהודים. ספר זה תורגם לרומנית בשנת 1645 ותוכנו פורסם בשנת 1884 בכתב עת להיסטוריה. על פי חישובי ההיסטוריונים הרומנים, התרחש האירוע לפני שנת 1320, כך שבמועד זה מספר היהודים בעיר הצדיק קיומה של שכונה נפרדת. לפי דעתו של ההיסטוריון היהודי, הרב ד"ר אברהם מאיר הלוי, מקורם של יהודי אקרמן בבני העם הכוזרי שהתגירו במאה ה-8.
