ארבינקא
ארבינקא הוא שמה של דמות שיצר הסאטיריקן הישראלי אפרים קישון. זהו גם שמו של סרט קולנוע שביים קישון ושבמרכזו עומדת דמותו של ארבינקא.
ארבינקא הופיע כדמות אצל קישון כבר בספר "אלף גדיא וגדיא" בשנת 1952. ארבינקא של קישון היה מראשיתו המסתדר האולטימטיבי: הוא הכיר את נבכי הביורוקרטיה על בוריים, ידע כיצד לנצל חולשות אנוש לצרכיו, וידע תמיד מה הדבר שנכון לעשותו בכל מצב.
קישון ראה בארבינקא סוג של אלטר-אגו – הדמות הדמיונית המבצעת את הדברים אותם הגה ועליהם חלם, אך מעולם לא העז לעשות. כך, לדוגמה, מציע ארבינקא בהומורסקה "באנו מן העיריה" ב"אלף גדיא וגדיא" לשחק ב"באנו מן העיריה": השניים מגיעים לבתי אזרחים, מכריזים כי באו מהעירייה ותובעים מבני הבית קנס עירוני לפי מספר הכיסאות בבית (כולל דליים הפוכים) וחורי המנעול. ב"מבצע 'כל דכפין'" באותו ספר, מזמין ארבינקא את הסופר להתארח בחגיגות חתונה ובר מצווה שאליהן לא הוזמנו, וב"יום 'שמן הקיק'" מגלה ארבינקא תוויות לשמן קיק, ומשתמש בהן כדי לגייס תרומות מן העוברים והשבים המשוכנעים כי תרמו למטרה ראויה כלשהי.
ארבינקא היה שונה מדמות המספר בהומורסקות גם בגישתו לחיים. בניגוד לקישון, סירב ארבינקא בתוקף להתמסד: הוא לא נישא, סלד ממשפחתיות, מעבודה קבועה או מכל היבט של "התברגנות". החיים היו עבורו שעשוע מתמשך, ולא הייתה לו כל כוונה לפגום בהם באמצעות היקשרות לעוגן כלשהו.
בהומורסקה "בהלת שווא" מ"באחד האמשים" (1962), פורש ארבינקא את תפישת עולמו במפורט:
 |
אני ביטניק... מאז עומדי על דעתי היה לי ביטחון מלא, שאין לי כל ביטחון בחיים. וזו הייתה תמיד הרגשה נפלאה! אבות אבותינו היו מודאגים כל ימי חייהם לעתיד משפחתם... אנחנו כמו ציפורים! מה יהיה בעוד 30 שנה אתה שואל? תאמין לי, לא מעניין אותי מה יהיה בשבוע הבא... הלילה פתאום התעוררתי למחשבה המחרידה שמי יודע, אולי יעשו שלום עולמי, ישמידו בחיפזון את הנשק האטומי ואז אני, ביטניק בודד, עומד כאן באמצע דיזנגוף בלי יסוד, בלי מקצוע, בלי שום דבר, כלום. רק עתיד אחד ארוך-נגן! סיוט ממש... |
 |
רשימות ארבינקא של קישון היו לרוב קצרות יחסית והתאפיינו בפתיחות משעשעות. כך, לדוגמה, נפתח "יום 'שמן הקיק'" בתיאור הבא:
|
שלשום בבוקר המאוחר ישבתי עם ארבינקא בבית הקפה ושוחחנו מרות כלענה. שאלנו את נפשנו, כיצד זה, לכל הרוחות, שאנחנו, שני צעירים אהודים, בעלי חוש ציבורי להפליא, בוני-הארץ מתוך הכרה – אין לנו משכורת גבוהה יותר. בנושא זה הפכנו כשעתיים, אחר כך הסכמנו שמחר נמשיך, וקמנו ללכת. אך ברגע זה... | |
וב"תרגיל בשלוש אצבעות" מתוך "עצם בגרון":
|
ארבינקא – רחשתי ושפתי חרבות – האם היה אי-פעם קיץ כזה בארץ? - רק אחד אני זוכר – פילבל ארבינקא בחלל – בשנה שעברה. |
|
רוב סיפורי ארבינקא התבססו על תרגילי עוקץ, תרמית או ניצול של מפתח התנהגותי מסוים של בני אדם, כשחביבים במיוחד על ארבינקא תרגילים המבוססים על צביעות אנושית או חוסר נכונותם של אנשים להודות כי אינם יודעים דבר מה.
[עריכה] הסרט
| ארבינקא | |
|---|---|
 עטיפת ה-DVD של הסרט |
|
| בימוי: | אפרים קישון |
| הפקה: | אפרים קישון |
| תסריט: | אפרים קישון |
| שחקנים ראשיים: | חיים טופול גילה אלמגור שרגא פרידמן שייקה אופיר אבנר חזקיהו |
| מוזיקה: | דובי זלצר |
| הקרנת בכורה: | 1967 |
| משך הקרנה: | 95 דקות |
| שפת הסרט: | עברית |
| דף הסרט ב-IMDb | |
הסרט "ארבינקא" הופק בשנת 1967. במרכזו עמד ארבינקא, אותו גילם השחקן חיים טופול, שכיכב גם בסרטו הראשון של קישון, סאלח שבתי. הסרט, שהתבסס על כמה הומורסקות של קישון, וליווה את ארבינקא בכמה הרפתקאות: התפרצות לא קרואה לחגיגת בר מצווה, ניסיון להערים על שכנו כדי שיפסיק להאזין לרדיו (סיפור זה יוחס במקור למחבר ולאשתו), וכמובן שוד מפעל הפיס, שבוצע בהסוואה של סרט המתעד את אותו השוד.
הנימה הסאטירית של קישון הייתה יותר מרומזת ממפורשת בסרט זה, במיוחד בגלל הנושא הקליל יחסית. קישון אף הופיע בתפקיד קטן בסרט כבמאי פרסומת לאופנועים.
בסרט משחק גם שייקה אופיר בתפקיד השוטר המבולבל - תפקיד שפותח בסרט הבא של קישון, השוטר אזולאי, לתפקיד ראשי. הסרט היה גם אחד הסרטים הראשונים בהם הופיעה שלישיית הגשש החיוור. הם שיחקו בתור "אנשי העולם התחתון: מוסא, פרידריך ולאון".
[עריכה] הגיית השם
השם ארבינקא, כצורתו המקורית, צריך להיהגות אֶרְבִינְקָא (השם "ארווין" או "ארבין" בתוספת הקטנה וחיבה). קישון ציין מאוחר יותר כי גילה להפתעתו כי רוב הישראלים מעדיפים להגות את השם אחרת, אַרְבִּינְקָא, גרסה שאינה הנכונה, אך הייתה מקובלת עליו גם היא כבלתי שגויה בכורח הנסיבות. כך גם נהגה השם בסרט.
בתרגום לגרמנית של ספרי קישון, הומר שמו של ארבינקא ב"יוסי", שם שנשמע לַמתרגם ישראלי יותר ולא עורר בעיות הגייה דומות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| יצירותיו של אפרים קישון (רשימה חלקית) | ||
|---|---|---|
| מחזות |
הכתובה (1959) • הו, הו יוליה (1972) |
|
| סרטים |
סאלח שבתי (1964) • ארבינקא (1967) • תעלת בלאומילך (1969) • השוטר אזולאי (1970) • השועל בלול התרנגולות (1977) |
|
| תוכניות טלוויזיה |
ייסורי אפרים (1995) |
|
| ספרים |
נקמתו המתוקה של פיקאסו (2004) |
|
| שונות | ||
| הגשש החיוור | ||
|---|---|---|
| שייקה לוי • ישראל (פולי) פוליאקוב • גברי בנאי | ||
| סרטי קולנוע |
מוישה ונטילטור • פורטונה • ארבינקא • השכונה שלנו • המטרה טיראן • כל ממזר מלך • התרוממות • גבעת חלפון אינה עונה • חמש מאות אלף שחור • שלאגר • הקרב על הוועד |
|
| אמרגן, במאים וכותבים |
אברהם דשא (פשנל) • נסים אלוני • יוסי בנאי • מוטי קירשנבאום • שייקה אופיר • אסי דיין • נעמי שמר |
|
| ערכים קשורים | ||
