ארבעה בנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934
מתוך הגדת פראטו, המאה ה-14

"ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל[1][2] ונקבע בהגדה של פסח. המדרש מפרט ארבעה סוגי בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, שעל פי המדרש דיברה התורה עליהם, במצווה לספר את סיפור יציאת מצרים, וחילקה בסוגי התשובות, המתאימות לכל אחד מהם.

השאלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה מופיעים ארבע פעמים פסוקים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים. חז"ל דרשו כל אחד מארבעה הפסוקים כנגד ארבעה סוגי הבנים:

  • חכם - ”כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם"” (ספר דברים, פרק ו', פסוק כ')[3], הפירוט המופיע בשאלה מראה על חכמתו בתורה של הבן השואל.
  • הבן הרשע, מתוך הגדת רוטשילד, הגדה של פסח, כמנהג אשכנז
    הבן הרשע, מתוך הגדת רוטשילד, הגדה של פסח, כמנהג אשכנז
    רשע - ”וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם” (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ו), כאן הבן משייך את העבודה רק לכם ולא לו, ו"לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר" והבן השואל הוא רשע.
  • תם - ”וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת” (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ד), שאלה זו משויכת לבן התם בגלל הסתמיות שבשאלה.
  • שאינו יודע לשאול - ”וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר” (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק ח'), כאן אין בכלל שאלה אלא ציווי לספר לבן גם אם הוא לא שואל, לכן הפסוק משויך לזה שאינו יודע לשאול.

התשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המדרש המופיע במכילתא דרבי ישמעאל[2] ובהגדה, התורה מצווה על התייחסות שונה לכל אחד מן הבנים בהתאם לשאלתו:

  • הבן החכם נענה בהלכות הפסח, ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".
  • לבן הרשע עונים תשובה שמטרתה להקהות את שיניו ולומר לו "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", לי ולא לו, כי "אילו היה שם לא היה נגאל".
  • הבן התם מקבל את התשובה הממצה - "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
  • לגבי מי שאינו יודע לשאול מצווים חז"ל לפתוח לו כדי שישאל ולספר לו.

וזהו לשון בעל ההגדה:

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.

בתלמוד הירושלמי[1] מתהפכות התשובות של החכם והתם: החכם נענה בתשובה הכללית כי "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", והתם מקבל את כל הלכות הפסח, כדי "שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת".

סדר הבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנים בהגדה לא מופיעים בסדר הפסוקים המובא בתורה, יש כמה פירושים לסדר הזה:

  • האבודרהם מסביר על דרך הפשט שדרגו את הבנים לפי החכמה שלהם - החכם והרשע שניהם כבר בשלים בדעותיהם אלא שהחכם המובחר נכתב ראשון, ואחריהם מופיעים התם שעדיין לא בגר לגמרי, ושאינו יודע לשאול שכלל לא מבין.
  • על פי הקבלה ארבעת הבנים מקבילים לארבע מהספירות המקבילות לארבעת רגלי כסא הכבוד: חסד, גבורה, תפארת ומלכות בהתאמה, ולכן הם מסודרים לפי סדר הספירות.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעת הבנים מוצגים בשירה של נעמי שמר כ"ארבעת האחים" שבה הם יוצאים מההגדה וכל אחד מהם פונה לדרך אחרת וכל אחד מהם פוגש בת זוג שדומה לו באופי (למעט זה שאינו יודע לשאול שבת זוגו מוזכרת רק במראה החיצוני שלה) והם שבים עם בנות זוגם להגדה.

מאפייני הבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גד בן-עמי צרפתי הציע שארבעת הבנים משקפים שילוב של שתי תכונות אופי - תבונה ויראת שמים - לפי הטבלה הבאה:[4]

בעל יראת שמים מחוסר יראת שמים
בעל תבונה חכם רשע
מחוסר תבונה תם שאינו יודע לשאול

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


ארבעה בנים מתוך הגדות עתיקות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mira Friedman, "The Four Sons of the Haggadah and the Ages of Man", Journal of Jewish Art, Volume 11, 1985

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י', הלכה ד' (דפוס וילנא: דף ע', עמוד ב')
  2. ^ 1 2 מכילתא על שמות יג פסוק יד
  3. ^ במדרש המופיע במכילתא ובירושלמי, וכן ברוב הנוסחים בהגדה, הבן החכם משנה את הפסוק ושואל "אשר צוה יי אלוהינו אותנו", ובכך הוא מבדיל את עצמו מהבן הרשע שמוציא את עצמו מן הכלל. בנוסחים אחרים של ההגדה השאלה תוקנה בהתאם לפסוק.
  4. ^ גד בן-עמי צרפתי, ארבעת הבנים שבהגדה של פסח, תרביץ, נו/א, תשרי-כסלו תשמ"ז, עמ' 125–126, באתר JSTOR


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.