ארבעה בנים

ארבעה בנים מופיעים בהגדה של פסח, המפרטת ארבעה סוגי בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, שעל פי בעל הגדה של פסח דיברה התורה עליהם, בצווי לספר את סיפור יציאת מצרים, וחילקה בסוגי התשובות, המתאימות לכל אחד מהם. סיווג זה הוא לפי חלק הדרש של התורה. לפי הפשט בארבעת המקומות בהם מתייחסת התורה לנושא המענה לבנים השואלים, כתבה התורה לפי עניינo, על קורבן פסח, אכילת מצה, פדיון הבן ובכללות קיום המצוות, שכולם נעשים בגלל יציאת מצרים אך ללא קשר לאופי השואל.

המקור בתורה

בתורה מופיעים ארבעה פסוקים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים, וחז"ל דרשו כל אחד מארבעה הפסוקים כנגד ארבעה סוגי הבנים:

• חכם - "כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחוקים והמשפטים" (דברים ו,כ), חז"ל דרשו בגלל הפירוט המופיע בשאלה (העדות והחוקים והמשפטים) ששאלה זו שייכת לבן החכם.
• רשע - "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" (שמות יב,כו), כאן הבן משייך את העבודה רק לכם ולא לו ולפי שהוציא עצמו מן הכלל הסבו חז"ל את השאלה המופיעה בפסוק זה כלפי הבן הרשע.
• תם - "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת" (שמות יג,יד), שאלה זו משויכת לבן התם בגלל הסתמיות שבשאלה "מה זאת" שאין בה פירוט מיוחד.
• שאינו יודע לשאול - "והגדת לבנך" (שמות יג,ח), כאן אין בכלל שאלה אלא ציווי לספר לבן גם אם הוא לא שואל, לכן הפסוק משויך לזה שאינו יודע לשאול.

ההתייחסות לשאלות הבנים

לפי הנאמר בגמרא ומובא בהגדה של פסח, התורה מצווה על התייחסות שונה לכל אחד מן הבנים בהתאם לאופיו:

• החכם מקבל התייחסות הוגנת בהתאם לשאלתו העניינית, ומקבל תשובה עניינית בהלכות הפסח ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן" (בפשטות, מה שבחרו לענות לו בצורה כזו של הלכה שכלל אינה מופיעה בתורה אלא בציווי חכמים זה כדי להורות שצריך ללמד את הבן החכם את הלכות הפסח עד להלכה האחרונה).
• הרשע גם הוא בהתאם לשאלתו, שהוציא עצמו מן הכלל וכפר בעיקר, מבארים חז"ל את הפסוק בתורה המתייחס לו, שמטרתו להקהות את שיניו ולומר לו "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" לי ולא לו, אילו היה שם לא היה נגאל.
• התם ששאל שאלה קצרה וסתומה (לא ברורה), מקבל את התשובה הממצה - כי "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים".
• לגבי מי שאינו יודע לשאול מצווים חז"ל לפתוח לו כדי שישאל ולספר לו.

סדר הבנים

הבנים בהגדה לא מופיעים בסדר הפסוקים המובא בתורה, יש כמה פירושים לסדר הזה:

• האבודרהם מסביר על דרך הפשט שדרגו את הבנים לפי החכמה שלהם - החכם והרשע שניהם כבר בשלים בדעותיהם אלא שהחכם המובחר נכתב ראשון, ואחריהם מופיעים התם שעדיין לא בגר לגמרי, ושאינו יודע לשאול שכלל לא מבין.
• על פי הקבלה ארבעת הבנים מקבילים לארבע מהספירות המקבילות לארבעת רגלי כסא הכבוד: חסד, גבורה, תפארת ומלכות בהתאמה, ולכן הם מסודרים לפי סדר הספירות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: הַגָּדָה
טקסט בוויקיטקסט: הגדה של פסח

• יקותיאל גרין, ארבעת הבנים שבהגדה, אתר חב"ד בישראל