ארבע (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארבע הוא שם של ענק המוזכר בספר יהושע כ"האדם הגדול בענקים" וכ"אבי הענק". ויש הסבורים שעל שמו קרוי השם הקדום של העיר חברון - קריית ארבע.[1] צאצאיו הם הענקים המוזכרים בתנ"ך מספר פעמים בקשר להתנחלות בארץ: ”וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע, הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא” (ספר יהושע, פרק י"ד, פסוק ט"ו)
”וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה, אֶל פִּי ה' לִיהוֹשֻׁעַ, אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק, הִיא חֶבְרוֹן. וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב, אֶת-שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק.” (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים י"גי"ד)

"אבי הענק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לפרש, שכינוי זה בא לומר שבנו נקרא ענק והוא היה אביהם של "שלושת בני הענק" - אחימן, ששי ותלמי - ענקים שישבו בחברון בתקופת ההתנחלות ונהרגו בכיבוש חברון על ידי כלב בן יפונה.

אפשרות אחרת לפרש, היא שזהו כינוי ספרותי הבא לומר שהוא היה ראש משפחת הענקים - בדומה לשימוש בביטוי "אבי המשפחה" בימינו - או החזק שבהם (מצודת דוד).

ניתן לומר שישנו קשר בין הענקים לבין הנפילים המתוארים בספר בראשית כאחד הגורמים למבול. קשר זה מופיע כבר בספר הזוהר.

גישת המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל בילקוט שמעוני מפרשים את הפסוק בפרק י"ד, המופיע לעיל, אחרת:

האדם הגדול בענקים. אדם זה אדם הראשון. הגדול אלו אברהם יצחק ויעקב שנקראו גדולים.

לפי פירושם, "קריית ארבע" איננה "עירו של אדם בשם ארבע", אלא עירם של ארבעה אנשים חשובים שעליהם נאמר שהם גדולים בענקים, והם, אדם הראשון, אברהם, יצחק, ויעקב. חברון, היא קריית ארבע, נקראה דווקא על שם אישים אלו כיוון שהם אלו שנקברו במערת המכפלה. (קבורת אברהם יצחק ויעקב במערת המכפלה מופיעה במפורש בתורה, וקבורת אדם הראשון במערה היא על פי חז"ל).

בהמשך המדרש מופיעות דעות נוספות על משמעות הכינויים "קריית ארבע" ו"האדם הגדול בענקים".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך משתמע מספר יהושע, אמנם בספר בראשית נקרא המקום "קִרְיַת הָאַרְבַּע" וייתכן שהיידוע מלמד שאין מדובר בשם אדם. וראו להלן גישת המדרש.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.