ארגו (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ארגו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארגו
Argo2012Poster.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Argo
בימוי: בן אפלק
הפקה: בן אפלק‏‏
ג'ורג' קלוני
גרנט הסלוב
תסריט: כריס טריו
לפי ספרו של אנתוני (טוני) מנדז "אמן התחפושות: חיי הסודיים ב-CIA"‏[1]
ומאמרו של ג'ושוע ברמן "הבריחה הגדולה"‏[2]
עריכה: וויליאם גולדנברג
שחקנים ראשיים: בן אפלק
בראיין קראנסטון
אלן ארקין
ג'ון גודמן
מוזיקה: אלכסנדר דספלה
צילום: רודריגו פרייטו
חברת הפצה: האחים וורנר
אולפן: GK Films
הקרנת בכורה: Flag of the United States.svg 12 באוקטובר 2012
Flag of Israel.svg 3 בינואר 2013
משך הקרנה: 120 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 44,500,000 דולר
הכנסות: 232,325,503 דולר‏[3]
פרסים: 3 פרסי אוסקר
2 פרסי גלובוס הזהב
פרס גילדת שחקני המסך
3 פרסי באפט"א
פרס סזאר לסרט הזר הטוב ביותר
דף הסרט ב-IMDb

ארגואנגלית: Argo) הוא סרט מתח אמריקאי שיצא לאקרנים ב-12 באוקטובר 2012. הסרט מבוסס בצורה חופשית על סיפורו של סוכן ה-CIA טוני מנדז[4], אשר הוביל את הצלתם של שישה דיפלומטים אמריקאים מטהראן, בזמן משבר בני הערובה באיראן ב-1979. הסרט בוים על ידי בן אפלק, שמשחק בתפקיד גיבור הסרט טוני מנדז. בסרט משחקים גם בראיין קראנסטון, אלן ארקין, ג'ון גודמן וויקטור גרבר. הסרט קיבל ביקורות אוהדות ואף זכה להצלחה כלכלית מרשימה.
שמו של הסרט, נגזר ככל הנראה מסיפור הארגונאוטים, אחד מסיפורי המיתולוגיה היוונית, במהלכו הגיבור יאסון מוביל את אנשיו בספינה בשם "ארגו" כדי להגיע לגיזת הזהב (פרס אגדי) ולהחזירה מארץ רחוקה למולדתו.

תקרית זו הוצגה כבר בעבר בעיבוד עלילתי, בסרט טלוויזיה קנדי משנות ה-80 בשם "הבריחה מאיראן: התרמית הקנדית" (Escape from Iran: The Canadian Caper) בבימויו של למונט ג'ונסון.

הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, תסריט מעובד ועריכה. שני פרסי גלובוס הזהב, בקטגוריות סרט הדרמה הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר, בפרס גילדת שחקני המסך בקטגוריית אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע, וכן בשלושה פרסי באפט"א בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והעריכה הטובה ביותר.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח עם סקירה של המאורעות אשר הובילו לפרוץ המהומות בשגרירות האמריקאית בטהראן. בעיקר מתוארים מעורבותן של מדינות המערב בניהול הפנימי של איראן, ותרומתן לעלייתו של השליט מוחמד רזא, אשר היה שליט ריכוזי ונהנתן ששאף להביא למערביזציה של איראן. כתגובת נגד לשלטונו בעל האופי הדיקטטורי, פורצת מהפכת 1979 שבחלקה הראשון מגורש רזא מהמדינה ומקבל חסות דיפלומטית בארצות הברית. בחלקה השני של המהפכה עולה לשלטון האייתוללה רוחאללה ח'ומייני שמטיף בגנות המערב ובעד חזרה בתשובה איסלאמית. במהלך המהפכה עולה דרישת העם האיראני מארצות הברית להסגיר את רזא למשפט באיראן. משלא מתקבלת תגובה הולמת מצד ארצות הברית, פורצות מהומות מול השגרירות האמריקאית בטהראן.

בזמן המהומות מתחילים עובדי השגרירות בפעולה של השמדת כל התיקים והמסמכים החסויים שברשותם, למען לא ייפלו לידי ההמון האיראני. לאחר שמכונת שריפת המסמכים נתקעת, עוברים העובדים לגריסת המסמכים. בין המסמכים שמשמידים העובדים נמצאים גם התיקים האישיים שלהם הכוללים תמונות ומידע ביוגרפי על כל עובד. ההמון האיראני חודר לתוך המבנה ומתחיל להשתלט עליו בעוברו מחדר לחדר. בתוך המהומה מצליחים שישה דיפלומטים לברוח, בעוד כ-50 אנשים נותרים בני ערובה בבניין השגרירות. ששת הבורחים מוצאים מחסה בבית השגריר הקנדי קן טיילור. ששת הבורחים ידועים לממשל האמריקאי, אך לא לשובים האיראנים שאין ברשותם מסמכים מלאים של מצבת העובדים בשגרירות. הממשל האמריקאי מסתיר מידע זה בעודו מתחיל לנסות למצוא דרך להוציא את ששת הדיפלומטים מאיראן, לפני שהאיראנים יבינו שהם חסרים. טוני מנדז (בן אפלק), פעיל CIA מוזמן לחדר הישיבות בו מוצגות הצעות שונות לשחרור הדיפלומטים, ומבקר את כולן. מנדז עצמו מתחבט במציאת סיפור כיסוי סביר, עד שנוחתת עליו השראה עקב צפייה בסרט "כוכב הקופים". מנדז מחליט ליצור סיפור כיסוי לפיו ששת הדיפלומטים הם למעשה צוות הפקה קנדי של סרט הוליוודי המחפשים אתרים אקזוטיים בעולם כדי לצלם סרט מדע בדיוני חדש.

הפוסטר האמיתי שהופק לקידום הסרט המזויף "ארגו"

מנדז, והבוס שלו, ג'ק אודונל (בראיין קראנסטון), יוצרים קשר עם אמן האיפור הנודע ג'ון צ'יימברס (ג'ון גודמן), ששיתף פעולה בעבר עם ה-CIA בייצור תחפושות. צ'יימברס מפגיש את מנדז עם לסטר סיגל (אלן ארקין), מפיק הוליוודי נודע. ביחד הם יוצרים אולפן הפקה בדוי בשם "סטודיו 6", רוכשים את הזכויות לתסריט לסרט מדע בדיוני בסגנון "מלחמת הכוכבים" בשם "ארגו", ומצליחים לשכנע את העיתונות ואנשי התעשייה בהוליווד שהם עומדים להפיקו. בינתיים בטהראן, ששת הדיפלומטים נהיים יותר ויותר חרדים לגורלם, לאור דיווחים בעיתונות על אלימות גואה ברחובות איראן ומבוי סתום במשא ומתן בין איראן לארצות הברית על שחרור השבויים בשגרירות האמריקנית. במקביל מתחילים האיראנים לשחזר את המסמכים שנגרסו על ידי הקמת סדנאות יזע בהן ילדים קטנים טורחים על מאות ארגזים של מסמכים גרוסים בניסיון להרכיבם בחזרה. בין המסמכים מצויות גם תמונותיהם של ששת הדיפלומטים שברחו.

מנדז מגיע לאיראן בזהות בדויה של מפיק הסרט "ארגו" ויוצר קשר עם ששת הדיפלומטים. מנדז נותן לדיפלומטים זהויות בדויות ודרכונים קנדיים, ומכין אותם לביקורת הדרכונים בנמל התעופה האיראני. למורת רוחם, משתפים הדיפלומטים פעולה עם מנדז ביודעם שתוכניתו המורכבת מסכנת גם את חייו שלו ולא רק את שלהם. עיכוב בתוכנית החילוץ מתרחש כאשר משרד התרבות האיראני מזמין את "צוות הפקת הסרט" להגיע לביקור בשוק של טהראן. הזמנה זו, אם יסרבו לה, עלולה לסכן את זהותם הבדויה, ולפיכך השישה ומנדז איתם הולכים לביקור ודוחים את הטיסה מחוץ לאיראן ביום. ביקורם בשוק מופרע על ידי כעס מצד ההמון, אולם איש הקשר מטעם משרד התרבות האיראני דואג להוציאם ללא פגע. מעורערים ומפוחדים חוזרים השישה לבית השגריר הקנדי ומתכוננים לביקורת הדרכונים.

מנדז מקבל הוראה לבטל את המבצע במהלך ההכנות. מתוך חשש לחייהם של הדיפלומטים, אשר צולמו בחשאי בעת הביקור בשוק, מנדז מחליט להשלים את המשימה בניגוד להוראות שניתנו לו, ומודיע על כך לבוס שלו, אודונל, שניות ספורות לפני צאתם לנמל התעופה. אודונל מתחיל להפעיל את כל הקשרים והמניפולציות שבאפשרותו להפעיל כדי לאשר מחדש את המשימה, ולחדש את אישור הכרטיסים למטוס כדי למנוע מצב שהשבעה ייתפסו בנמל התעופה, דבר שיביא למותם. בזמן תהליך קבלת הכרטיסים בדלפק באיראן, האישור מוושינגטון מתקבל, וכרטיסי הטיסה מאושרים. הקבוצה נעצרת לתיחקור, במהלכו הם מגלים קור רוח ומסבירים לאנשי משמרות המהפכה האיראניים את הסיבה לביקורם ואת עלילת הסרט הבדיוני. מנהיג המיליציה מתקשר למשרדים של חברת הפקה המזויפת "סטודיו 6", בדיוק בזמן שאמן האיפור צ'יימברס והמפיק סיגל נכנסים לחדר ההפקה אחרי שעיכבו אותם. צ'יימברס עונה ומשיב שהמפיק של "ארגו" נמצא במסע איתור אתרי צילום לסרט. ראש המיליציה משתכנע שהסיפור שמספרים שבעת האנשים אמיתי ומאשר להם לעלות הטיסה, דקות ספורות לפני שהמטוס ממריא.

בעת ההמראה, מגלים אנשי המיליציה, בעקבות השוואה בין תמונה שצולמה בשוק בטהראן לבין שחזור תמונה של אחד מששת הדיפלומטים (שהורכבה מגזרי המסמכים שהושארו מאחור בשגרירות האמריקאית) שהשבעה הם למעשה אנשי ממשל אמריקאיים, ויוצאים לעצור את המטוס. לאחר סצנה מותחת של מרדף בנמל התעופה, המטוס ממריא, והדיפלומטים ניצלים.

צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן שם הדמות תפקיד הדמות בסרט
בן אפלק אנתוני (טוני) מנדז פעיל CIA המתמחה בחילוץ בני ערובה
בראיין קראנסטון ג'ק אודונל רכז CIA, ממונה ישיר של טוני מנדז
אלן ארקין לסטר סיגל מפיק הוליוודי ידוע, משתף פעולה בתרמית הפקת הסרט
ג'ון גודמן ג'ון צ'יימברס אמן תחפושות הוליוודי, איש הקשר שמסייע לטוני ביצירת התרמית של הפקת הסרט
טייט דונובן רוברט אנדרס דיפלומט אמריקאי המסתתר בשגרירות הקנדית באיראן
ויקטור גרבר קן טיילור השגריר הקנדי אשר נותן מחסה לששת הדיפלומטים תוך סיכון חייו, ומספק להם דרכונים קנדיים
קלואי דובל קורה ליז'ק דיפלומטית אמריקאית המסתתרת בשגרירות הקנדית באיראן
סקוט מק'ניירי ג'ו סטנפורד דיפלומט אמריקאי המסתתר בשגרירות הקנדית באיראן, בעלה של קאת'י
קארי בישה קאת'י סטנפורד דיפלומטית אמריקאית המסתתרת בשגרירות הקנדית באיראן, אשתו של ג'ו
רורי קוקריין לי שאטץ דיפלומט אמריקאי המסתתר בשגרירות הקנדית באיראן
קייל צ'אנדלר המילטון ג'ורדן ראש סגל הבית הלבן
בוב גנטון סיירוס ואנס מזכיר המדינה של ארצות הברית
פיליפ בייקר הול וורן כריסטופר תת-מזכיר המדינה

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארגו", קיבל ציון גבוה של 96% ביקורות חיוביות מאתר Rotten Tomatoes המבוסס על 251 ביקורות של גולשים.‏[5] מבקר הקולנוע האמריקאי רוג'ר אברט נתן לסרט 4 כוכבים (מתוך 4 אפשריים) והכריז על הסרט כסרט הטוב ביותר לשנת 2012.‏[6] באתר IMDb קיבל הסרט ציון ממוצע גבוה של 7.8 על ידי מעל ל-270 אלף גולשים.‏[7]
נחום מוכיח, באתר nrg מעריב, הגדיר את הסרט כמהנה ומותח, על אף אי דיוקיו הרבים לעומת הסיפור האמיתי.‏[8] באתר עין הדג הישראלי קיבל הסרט לרוב ביקורות חיוביות מגולשים. ביקורתו של עורך האתר דורון פישלר על הסרט:

Cquote2.svg

בלי להתחכם יותר מדי, סוחף ומותח, ולפעמים מאוד מצחיק. הבמאי בן אפלק מצוין; החסרון העיקרי הוא השחקן בן אפלק.‏[9]

Cquote3.svg

הסרט היה הזוכה הגדול בפרסים החשובים בארצות הברית, לרבות פרס הסרט הטוב ביותר באוסקר ובגלובוס הזהב. בטקס פרסי אוסקר 2013 זכה הסרט בשני פרסים נוספים על התסריט המעובד הטוב ביותר ועל עריכה.‏[10] בטקס פרסי גלובוס הזהב לשנת 2013 זכה הסרט בפרס הסרט הדרמתי הטוב ביותר ובפרס הבמאי הטוב ביותר עבור אפלק.‏[11][12]

אי דיוקים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור הרקע לפרוץ המהומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיח של הסרט מתוארת עלייתו לשלטון של מוחמד רזא עקב משבר אבדאן במהלכו הולאמו כל חברות הנפט הזרות לבעלות איראנית. זוהי אמת חלקית, שכן רזא עלה לשלטון עוד ב-1941, ולמעשה משבר אבדאן היה נקודת מפנה של השלטון באיראן ממונרכיה חוקתית למונרכיה אבסולוטית, בשני המקרים, השליט היה רזא. ואכן, הדוברת של משמרות המהפכה באנגלית (בדקה ה-20 של הסרט), מפרטת את דרישתה להסגרת רזא ש-"במשך 37 שנה עינה את העם האיראני".

העצמת תרומת ה-CIA והקטנת המעורבות הקנדית במבצע החילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של השגריר הקנדי הוקטן בסרט לעומת הסיפור המקורי. בסרט תפקידו של השגריר הסתכם בעיקר במתן מחבוא לששת הדיפלומטים והנפקת הדרכונים המזויפים. בפועל, השגריר הקנדי היה אחראי לרכישת כרטיסי הטיסה לששת הדיפלומטים יחד עם עוזרו ג'ון שירדאון, וכמו כן עזר לאמן את האמריקאים בדיבור במבטא קנדי, כדי למנוע חשדות בנמל התעופה. המגזין הקנדי מקלינ'ס גורס שאפלק מנסה לשכתב את ההיסטוריה, תוך האדרת תפקידם של ה-CIA והממשל האמריקאי, וצמצום מעשי השגריר הקנדי למינימום הכרחי.‏[13] על ביקורות מסוג זה ואחרות, השיב אפלק שהסרט אכן מבוסס על מקרה אמיתי, אך אינו מחויב לתיאור קפדני של המציאות. חופש אמנותי מסוים היה נדרש כדי להתאים את הסרט לדרמה מותחת. יחד עם זאת, מציין אפלק שבסרט ישנו גרעין של אמת שאינו ניתן להפרכה, למשל הקשר האמיץ בין המדינות קנדה וארצות הברית.‏[13]

תפקודם של הבריטים והניו זילנדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט נאמר שששת הדיפלומטים ניסו בהתחלה למצוא מחסה בבית השגרירים הבריטים והניו זילנדים, אולם אלו סירבו לשכנם. זהו סילוף שאינו נכון. בפועל, הבריטים אכן שיכנו את הדיפלומטים עם פרוץ המהומות, אולם בהחלטה משותפת בין הבריטים לאמריקאים, הוחלט שהם יעברו לבית השגריר הקנדי שהיה מרוחק יותר מלב העיר, ולכן יותר דיסקרטי ומתאים למחבוא. אחד מהשגרירים הניו זילנדים אף הסיע את הדיפלומטים האמריקאים לנמל התעופה, תוך סיכון אישי.‏[14] גם על טענות אלו השיב אפלק שבחירות אמנותיות אלו נעשו, כדי להמחיש את מצב המצוקה של הדיפלומטים ותחושת הקושי שאפפה את בריחתם.

אי דיוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המפיק לסטר סיגל הוא דמות דמיונית שלא הייתה קיימת במציאות, והומצאה לצורכי העלילה שנכתבה לסרט.
  • בניגוד להצגתו בסרט כמי שחי בגפו, במציאות טוני מנדז לא חי בנפרד מאשתו ובנו. למעשה, בספר הזכרונות שלו הוא אף מציין שאשתו היא זו שהסיעה אותו לנמל התעופה בדרכו למשימה באיראן.‏[15]
  • בסרט נראה השלט של הוליווד שבור והרוס, כדי להמחיש לצופים שמדובר בתקופת סוף שנות ה-70. אולם השלט, שהיה מוזנח תקופה ארוכה, שוקם כבר ב-1978, כשנתיים לפני ההתרחשויות המתוארות בסרט.
  • הסצנה בשוק האיראני, במהלכה כמעט פורצות מהומות עקב ביקורם של השגרירים ומנדז כ"צוות הפקה קנדי" שבוחן אתרים, לא התרחשה במציאות.
  • סצנת מרדף של אנשי המיליציה האיראנית אחר המטוס עליו עלו ששת הדיפלומטים הוספה לסרט כדי להוסיף למתח, ולא התרחשה במציאות.
  • הביטול של המשימה ברגע האחרון לפני היציאה של מנדז והשגרירים לנמל התעופה לא אירע במציאות, אם כי הנשיא קרטר אכן עיכב ב-30 דקות את האישור הסופי למשימה, אך זאת טרם נסיעתו של מנדז לאיראן.‏[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנתוניו ג'יי. מנדז, The Master of Disguise: My Secret Life in the CIA, הוצאת הארפר-קולינס, 2000
  2. ^ הבריחה הגדולה - מאמרו של ג'ושוע ברמן מתוך אתר מגזין Weird
  3. ^ ארגו, באתר Box Office Mojo
  4. ^ 4.0 4.1 דיווחו של טוני מנדז על המקרה, מקרה קלאסי של הטעייה, מתוך אתר ה-CIA, כניסה אחרונה 14 במרץ 2013
  5. ^ הסרט "ארגו" באתר Rotten Tomatoes
  6. ^ ביקורת הסרט "ארגו" מאת רוג'ר איברט
  7. ^ עמוד הסרט "ארגו" באתר IMDb
  8. ^ נחום מוכיח, הסרט "ארגו": מעבר לגבולות הדימיון, באתר nrg‏, 2 בינואר 2013
  9. ^ ביקורות גולשים על הסרט "ארגו" מתוך אתר עין הדג
  10. ^ ‫ynet, "ארגו" זכה באוסקר, הסרטים מישראל לא, באתר ynet‏, 25 בפברואר 2013‬
  11. ^ ‫ynet, "ארגו" הזוכה הגדול בגלובוס הזהב, באתר ynet‏, 14 בינואר 2013‬
  12. ^ פרסי גלובוס הזהב - הערב הגדול של "הומלנד" ובן אפלק, באתר וואלה!, 14 בינואר 2013‬
  13. ^ 13.0 13.1 Ben Affleck rewrites history ‘Argo’ shifts the spotlight from Ken Taylor, our man in Tehran, to CIA spy Tony Mendez
  14. ^ NZ's role in Iran crisis tainted in Affleck's film 'Argo'
  15. ^ נחום מוכיח, הסרט "ארגו": מעבר לגבולות הדימיון, באתר nrg‏, 2 בינואר 2013