ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל מאגד חלק ניכר מן המהנדסים, האדריכלים ומנהלי הפרויקטים העצמאיים בישראל.

הארגון מאגד עצמאיים בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה ופועל לקידום זכויותיהם וענייניהם העסקיים, בהיבטים משפטיים, כלכליים וציבוריים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד בשנת 1986 כעמותה אשר נשאה את השם "איגוד האקדמאים העצמאיים במקצועות ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה בישראל", ועם הזמן שונה שמה לשם הנוכחי.

הארגון קבע את משכנו בבית המהנדס, ברחוב דיזנגוף בתל אביב וזאת עד ליום 15 בנובמבר 2019. החל ממועד זה, עבר הארגון למשכן הקבע שלו בבניין H-Tower, ברחוב דרך מנחם בגין 156, בתל אביב.

בתחילת שנות השמונים התקיימה אספה כללית של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים, במהלכה מונה מהנדס אלדד בוקשפן לטפל בבעיות הייחודיות של העוסקים העצמאיים במקצועות ההנדסה והאדריכלות.

עד לאותה תקופה הופקד הטיפול בנושא בידי פקיד, שהועסק באגודה במשרה חלקית. עם מינויו של בוקשפן חלה התפתחות משמעותית בנושא ובהמשך אף הוקמה עמותה מקבילה לאגודה, אשר הטיפול בעצמאיים במקצועות ההנדסה והאדריכלות היה ייעודה העיקרי.

בוקשפן כיהן במשך שתי קדנציות כיו"ר ארגון העצמאיים הראשון ונחשב למייסד הארגון.

ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1986, נרשם הארגון כעמותה אחת, אשר בראשה עמד אלדד בוקשפן.

הארגון הוכיח את עצמו לראשונה בשנות האינפלציה הגדולה: מזמיני העבודה (ביניהם גם משרדי הממשלה) שילמו את שכר העבודה באיחור רב - וכשהכסף הגיע הוא כבר היה שחוק וחסר כל ערך. מאבק הארגון בנושא הצליח, התשלומים החלו להגיע בזמן – והארגון קיבל הכרה כארגון בעל עמדה, נוכחות ומשקל רב.

מנקודה זו ואילך החל הארגון לקבץ לתוכו נציגים מאיגודים שונים, להציב יעדים לשיפור האינטרסים העסקיים והכלכליים של חבריו ולקיים דיאלוגים עם נציגי המערכת הכלכלית והפוליטית בישראל. בהמשך אף פעל הארגון להקמת גוף רחב יותר - אשר כלל את מרבית ארגוני העצמאיים בארץ - וסלל את הדרך להקמת לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל.

בשנת 2004 נרשם הארגון כחבר ב-"Fidic", ארגון מהנדסים ויועצים בינלאומי המאגד אנשי מקצוע מכ-100 מדינות ברחבי העולם. בנוסף לכך, הארגון משתף פעולה עם "להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל" - שיתוף פעולה שהניב הישגים רבים, כגון הקמת קרן השתלמות לעצמאיים, עדכון תעריף ש"ע, יצירת הסדר פנסיוני חדש לעצמאיים וניהול מאבק מול האוצר להחלת מס הכנסה שלילי גם על עצמאיים.

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגון מאוגדים כ - 3700 חברים בעלי משרדי תכנון, ייעוץ ופיקוח, המעסיקים יחדיו כ- 60 אלף אנשי מקצוע מתחומי ההנדסה, האדריכלות והניהול. הנהלתו מורכבת מנציגי האיגודים החברים בארגון, המקדמים באמצעותו ובכפוף לייעוץ משפטי וכן בהתאם להוראות חוק התחרות, את האינטרסים הייחודיים של חברי הארגון. לארגון ועד מנהל פעיל, ועדת ביקורת, ועדת בוררים ומומחים, ועדת משרדים צעירים וכן ועדות הפועלות אד-הוק. מהנדס שמואל אנגל מכהן כיושב-ראש הארגון זו קדנציה רביעית, עו"ד ליאור בר-און מכהן כמנכ"ל הנוכחי ומהנדס אלדד בוקשפן ז"ל, מייסד הארגון, כיהן בו כנשיא מייסד.

איגודים החברים בארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימת 17 האיגודים הרשומים בארגון ניתן למצוא את האיגודים הבאים: מהנדסי מים, מהנדסים גאוטכניים, מהנדסים יועצים לניהול, מהנדסי תנועה ותחבורה, מהנדסי כבישים, מהנדסי תברואה ומתקנים תרמיים, מהנדסי מיזוג אוויר, אדריכלים ומתכנני ערים, אדריכלי נוף, מהנדסי מבנים וגשרים, מהנדסי ניהול ופיקוח, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, מהנדסי בטיחות אש, מהנדסים יועצים ומומחים מיוחדים, מהנדסי מכונות ויועצים לחומרי בניה, מהנדסים גיאודטיים ומהנדסי איטום.

מטרות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל פועל להרחבת השפעתו ולביסוס מעמדו בקרב ציבור המהנדסים והאדריכלים העצמאיים. במסגרת פעילותו הגיש הארגון מספר הצעות חוק, ובין היתר אף קיים פעילות פרלמנטרית ענפה, אשר הביאה לשינויין של תקנות העוסקות בהתקשרות מול מתכננים ומנה"פ עצמאיים (תקנה 5 א' לתקנות חובת המכרזים). הארגון מנהל בחינת תהליכים ותמורות מול משרד האוצר לצורך חקיקה ועדכוני שכר, מקדם נושאים כלכליים (בכפוף להוראות חוק התחרות), עסקיים ומשפטיים, מגן על זכויות חבריו מול מעסיקים פוטנציאליים מהמגזר הפרטי והציבורי ומטפל בבעיות ייחודיות האופייניות לכל איגוד ואיגוד. שירותיו כוללים גם ייצוג בפני הגורמים הרלוונטיים וקביעת אמות מידה בכל הנוגע לתקנות וחוזי התקשרות בהתאם לאפשרויות על פי דין.

ועדות פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פעילות הארגון מתכנסות ועדות תקופתיות (אד-הוק), העוסקות בנושאים העומדים על סדר היום. ההחלטות המתקבלות על ידי הוועדות מאפשרות לקיים שגרת עבודה רציפה ולקדם את מטרות הארגון השוטפות. בין הוועדות ניתן למצוא ועדת מגשרים ובוררים, ועדת משרדים צעירים וכן וועדות שונות הפועלות לבקשת הרגולטור והפועלים מכוחו.

יוזמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמות חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטור מחובת מכרזים למהנדסים ואדריכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביוני 2009 נכנסה לתוקפה תקנה 5 א', כתוצאה מפעילות מתמשכת שניהל הארגון. פעילות קברניטי הארגון למימוש תיקון התקנה באה כמענה לעקרונות הבעייתיים ולשיטת ההתקשרות שהתקיימו בחוק חובת המכרזים, אשר נחקק בשנת 1993 והציף על פני השטח את סוגיית מתן העדיפות למרכיב המחיר על פני מרכיב האיכות בהתקשרות עם מתכננים. התקנה הרלוונטית שינתה את סדר העדיפויות, פטרה את משרדי הממשלה מחובת קיום מכרז בהתקשרות לביצוע עבודה מקצועית (הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים) במקצועות התכנון, העיצוב, ההנדסה והאדריכלות - וקבעה רף איכות מוגדר וברור למזמין. כתוצאה מיוזמה זו, בכפוף להוראות התקנה ובניגוד למצב ששרר קודם לכן, מכרזי תכנון על בסיס השכר הזול ביותר נעלמו כמעט לחלוטין מצבר המכרזים המפורסמים על ידי גופים ציבוריים וממשלתיים.

העדפת תכנון כחול-לבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 נרשמה עליה תלולה בשיעור האבטלה במשק, לרבות בתחום ההנדסה והבניה. מכיוון שאחת הסיבות למשבר הייתה העסקת אנשי מקצוע זרים, פעל הארגון לנסח הצעת חוק תחת הכותרת "העדפת תוצרת הארץ", המציעה להכניס תיקון לחוק חובת המכרזים. בשנת 1998 החלה הפעילות האינטנסיבית לתת אותותיה. מנכ"ל משרד התשתיות ומנכ"ל משרד התחבורה דאז הוציאו למספר גופים - מינהל מקרקעי ישראל, מע"צ, רכבת ישראל וכביש חוצה ישראל - הנחיה, התומכת בהעדפת מתכננים ישראליים בפרויקטים ציבוריים. בסופו של יום, תיקון לחוק חובת המכרזים בנושא העדפת תוצרת הארץ עבר בכנסת - וקבע כי החובה להעדפת התוצרת חלה גם על רכישת שירותים ולא רק על טובין ישראליים.

יוזמות מכוונות ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרקלין הישיבות הארגוני

טרקלין הישיבות הארגוני, אשר הוקם והחל את פעילותו במהלך שנת 2022, נותן מענה לחברי הארגון שמשרדיהם ופעילותם מתקיימת, בין היתר, גם מחוץ לגוש דן וברצונם, מעת לעת, להגיע ולקיים פגישות מקצועיות במיקום נאות. חברי הארגון זכאים לשעות שהייה בטרקלין (קיום ישיבות או מפגשים עסקיים), בהתאם לזכאותם על פי סטטוס כרטיס החבר שברשותם. הטרקלין משמש גם כאולם הרצאות ואירועים מקצועיים.

הקמת "שפי" - סוכנות ביטוח לענפי ההנדסה והאדריכלות בע"מ

סוכנות הביטוח "שפי" הוקמה בשנת 1986 כחברה בת של ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל, מתוך מטרה לספק מענה ממוקד לצרכיו הייחודיים של הענף. בשנת 2005, לאחר מאמצים רבים מצד יו"ר דירקטוריון "שפי", מהנדס שמואל אנגל, החלה סוכנות "שפי" לפעול בשיתוף חברת הביטוח "איילון" וסוכנות מתפעלת מטעמה.

פנקס בוררים, מגשרים ומומחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל מעמיד לרשות הציבור הרחב מאגר בוררים, מגשרים ומומחים, מהנדסים ואדריכלים עצמאיים בעלי ניסיון וידע מצטבר, המספקים חוות-דעת מקצועיות, שירותי גישור ובוררות. השירותים ניתנים במגוון תחומים, לרבות סכסוכים הקשורים לבניה ותשתיות, ניהול פרויקטים ועוד. כל בורר, מומחה או מגשר נבחר ומאושר על ידי ועדה מקצועית פנים ארגונית, במטרה להביא לסיום מקצועי ומהיר של הסכסוך.

ועדת משרדים צעירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה הוקמה במטרה לקדם את האינטרסים הייחודיים של חברי ארגון בעלי ותק של עד 7 שנים כעצמאיים. מיום הקמתה הביאה הוועדה לקידומם של נושאים רבים: העשרת הידע המקצועי של בעלי המשרדים הצעירים (הן באמצעות פרויקט חונכות והן על ידי קיום השתלמויות מקצועיות וימי עיון בנושאים עסקיים), קידום תהליכים מול הבנקים, השגת הטבות והסדרים מול גופים מסחריים ועוד. בנוסף, פועלת הוועדה להגדלת חשיפתם של בעלי משרדים צעירים ולשיתופם בפרויקטים ציבוריים של רשויות ממשלתיות ומקומיות.

פרויקט חונכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 השיק הארגון פרויקט חונכות, המאפשר לחברי ארגון צעירים (בעלי ותק של עד 7 שנים כעצמאיים), בכפוף להוראות חוק התחרות הכלכלית, להסתייע בחברי ארגון ותיקים ומנוסים, אשר תורמים מזמנם, ניסיונם וידיעותיהם ומעניקים סיוע במגוון נושאים רחב, ובדגש בכל הקשור לאופן ניהול המשרד. פרויקט זה עודד תקשורת ישירה ובלתי אמצעית בין החברים הוותיקים והצעירים, יצר אווירת סיוע הדדי וחיזק את הקשר בין החברים, ומתוך כך, גם את כוחו ומעמדו של הארגון.