ארגון הפעולה הקומוניסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארגון הפעולה הקומוניסטית (ערבית: منظمة العمل الشيوعي في لبنان) הוא מפלגה לבנונית מרקסיסטית-לניניסטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הפעולה הקומוניסטית נוסד בשנת 1970 כאיחוד בין שתי קבוצות שמאל רדיקליות, הארגון למען לבנון הסוציאליסטית ותנועת הלבנונים הסוציאליסטים, מושאן איברהים מונה להיות מנהיג המפלגה, ארגון הפעולה הקומוניסטית מתח ביקורת קשה על המפלגה הקומוניסטית הלבנונית ומזכ"לה ג'ורג' חאווי והאשימה אותה בנטיות "רפורמיסטיות", אולם האיבה ביניהם פחתה באמצע שנות השבעים והם ניהלו משא ומתן על איחוד שבסוף לא צלח.

במהלך מלחמת האזרחים השנייה, ארגון הפעולה הקומוניסטית השתייך למחנה הרדיקלי, איברהים היה מזכיר התנועה הלאומית הלבנונית, שהתפרקה אחרי תחילת מלחמת לבנון וסילוקו של אש"ף מביירות. עם התחזקות האחיזה הסורית בלבנון ארגון הפעולה הקומוניסטית נאלץ לרדת למחתרת מכיוון שהוא סירב לאמץ את המדיניות האנטי-פלסטינית של סוריה ולקטוע את קשריו עם אש"ף. ארגון הפעולה הקומוניסטית קיים קשרים קרובים עם החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין כתוצאה מהאידאולוגיה הקרובה של שני המפלגות.

במהלך הנוכחות הישראלית ברצועת הביטחון ארגון הפעולה הקומוניסטית קיים יחסים קרובים עם חזבאללה ותמך במאבקו לסילוק ישראל מדרום לבנון.

חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הפעולה הקומוניסטית הוא אחד מהמפלגות הלבנוניות המעטות שהם רב-עדתיות, בין חבריו יש נוצרים, סונים ודרוזים, ובסיס כוחו נמצאה באוכלוסייה השיעית. בשנות השמונים של המאה העשרים, למפלגה היו כ-2,000 חברים.