ארגון זכויות האדם ביש"ע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארגון זכויות האדם ביש"ע הינו ארגון זכויות אדם אשר בראשו עומדת אורית סטרוק. מטרת הארגון לספק הגנה על זכויות האדם והאזרח של הישראלים המתגוררים ביו"ש, אשר לדברי הארגון אינם זוכים להגנה מצד ארגוני זכויות האדם המזוהים עם השמאל (כגון בצלם). הארגון נעזר בייעוץ משפטי של עורכי דין ומשתף פעולה עם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.

תוכן עניינים

[עריכה] הקמה ופעילות

הארגון החל את פעולתו בעקבות חלוקת שורה של צווי מעצר מנהלי על ידי משטרת ישראל במסגרת פינוי מאחז יצהר ב-1999. הארגון היה פעיל במיוחד בזמן המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות ופינוי עמונה, כאשר מטרתו הייתה להבטיח כי השלטונות והמשטרה לא יפגעו בזכויות האדם של המפגינים והמתנחלים. בנוסף, הארגון ביצע פעילות מחאה כנגד צווי הרחקה שהוצאו לתשעה תושבי יצהר על ידי אלוף פיקוד המרכז יאיר נוה בשנת 2006. הפעילות כללה עתירות לבג"ץ ומשמרות מחאה שבועיות מול ביתו של נווה בגבעת שמואל.

בעקבות תלונת הארגון נגד שני שוטרי יס"מ מת"א שתקפו את עקיבא ויתקין כשנעצר במהלך הפגנה נגד ההתנתקות, הורשעו השוטרים בעבירות של תקיפה ופוטרו מהמשטרה. בנוסף בהסכם פשרה שולמו לתובע 45,000 ש"ח‏[1].

לאחר אירועי עמונה לקח הארגון על עצמו לעודד ולסייע בהגשת תלונות נגד שוטרים באשמת הפעלת אלימות בניגוד לחוק. הארגון אסף עדויות ותלונות רבות של מפגינים מעמונה כמו גם תמונות וקטעי וידאו רבים. במספר מקרים הארגון הצליח לזהות שוטרים וחיילים שהפעילו אלימות, לעתים לאחר שמח"ש התייאש מלזהותם וסגר את התיק ‏‏[2]. באחד המקרים הארגון הביא להגשת כתב אישום נגד שוטר אלים עוד לפני שאותר הנער שהותקף‏‏[3]. במקרה אחר הוגש כתב אישום נגד קצין משטרה שצולם מכה באלה מפגינים שישבו באופן פסיווי, לאחר שאחד הנפגעים הגיש כנגד הקצין תביעה נזיקית, בעזרת הארגון‏‏[4]. במקרה שלישי זיהה הארגון פרש משטרה שהיכה מפגינים באלה ורמס מפגינים אחרים בסוסו, לאחר שמח"ש לא זיהתה אותו‏‏[5]. הפרש הורשע בדריסה וחבלה. עוד קודם לכן קיבל בג"ץ את עתירת הארגון והורה להרחיק את הפרש ממגע עם מפגינים עד להכרעת הדין במשפטו‏‏[6].

על פי נתוני הארגון, הוגשו למח"ש כמאה תלונות של מפגינים על אלימות שוטרים. הארגון סייע גם לנפגעי אלימות מאירועים אחרים וב-31 במאי 2007 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב שני שוטרים בגרימת חבלה גופנית למפגין שחסם את נתיבי איילון במסגרת המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות, לאחר שהארגון ייצג את המפגין בתביעתו כנגד השוטרים.

בינואר 2007 הגיש הארגון למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס דין וחשבון מפורט, הנוגע לתפקוד המשטרה בעת פינוי עמונה.

כלקח מאירועי עמונה נכחו פעילי הארגון בזירת הפינוי של מפגיני הימין מחורבות חומש, מצוידים במצלמות לתיעוד אלימות אפשרית כלפי מפגינים. אורית סטרוק, ראש הארגון, ציינה לאחר הפינוי כי פעילותו של הארגון מנעה הישנות מקרי אלימות בעת פינוי חומש.

באוקטובר 2007 קיבל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את עמדת הארגון והורה להעניק חסינות לעדים בעניין חטיפת מצלמות של מפגינים בידי שוטרים בחומש ובסביבתה, כדי להעלים ראיות מצולמות לגבי אלימות של שוטרים. ההחלטה כוללת גם עדויות ביחס למעשה כזה של מפקד משמר הגבול ביהודה ושומרון, תנ"צ שלומי אבן פז [7].

בעידוד הארגון החל בשנת 2007 הליך חקיקה בכנסת המבטל את הרישום הפלילי לבני נוער שהואשמו בפלילים במסגרת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות. בנוסף, נזקפת לזכות הארגון החלטת פרקליטות המדינה, לסגור את תיקם הפלילי של כ-60 קטינים, שהשתתפו במחאה כנגד תוכנית ההתנתקות, הן בחסימות כבישים והן במאבק בכפר דרום. בהחלטת הפרקליטות תמך גם שר המשפטים, דניאל פרידמן.‏[8]

בדצמבר 2008 פרסם הארגון דו"ח לפיו קיימת אכיפת חוק סלקטיבית לרעת היהודים המתגוררים ביהודה ושומרון. לטענת מחברי הדו"ח "מצבת כח האדם המשטרתית במחוז ש"י חריגה ביותר, גם ביחס לאזורים הידועים ברמת פשיעה גבוהה", כאשר השוטרים עוסקים באכיפת חוק על ישראלים בלבד במחוז זה, כיוון שהצבא הוא זה המופקד בעיקר על אכיפת החוק כלפי פלסטינים. בנוסף, הנהלים המחייבים של פרקליטות המדינה כלפי היהודים בשטחים, לטענת הארגון, הם כאלה המיועדים להכביד מראש על חייה של אוכלוסייה מסוימת המתוייגת כבעלת גוון פוליטי ואידאולוגי, ללא קשר ופרופורציה להפרת החוק על ידי אוכלוסייה זו. לראייה מציג הדו"ח כי בניגוד לנתון הכלל ארצי המעיד כי 97% מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה, ביו"ש הנתון עומד על 54% בלבד.‏[9][10]

[עריכה] דרכי פעולה

הארגון פועל בעיקר באיסוף עדויות על אלימות שוטרים כנגד מתנחלים ומפגינים השייכים לימין ביש"ע. לצורך זה, מפעיל הארגון בשלב ראשון צוות תחקירנים, המצליבים תמונות, סרטים ועדויות אישיות של מפגינים, הטוענים שהופעלה נגדם אלימות משטרתית. בשלב השני פועל הארגון בארבעה מישורים:

  • מניעה: הארגון מנסה למנוע הפרת זכויות אדם ביש"ע באמצעות הסברה בקרב חילים ושוטרים. מרצים מטען הארגון מוזמנים להרצות בפני חילים על ידי מחלקת החינוך בצה"ל[11].
  • המישור הפלילי: הגשת תלונות למחלקה לחקירת שוטרים, על סמך העדויות שאספו תחקירני הארגון, מתוך מטרה להביא להגשת כתבי אישום כנגד שוטרים אשר נהגו באלימות כלפי מפגינים.
  • המישור המשמעתי: פעילות להשעיית שוטרים אשר הוגשו נגדם תלונות למח"ש, עד אשר יוחלט אם להגיש נגדם כתב אישום אם לאו.
  • המישור הנזיקי: הגשת תביעות נזיקין אזרחיות כנגד שוטרים אשר הפעילו אלימות כנגד מפגינים, מתוך מטרה לגרום לשוטר שפעל באלימות לשלם על כך מכיסו.

לדברי יו"ר הארגון, אורית סטרוק, כמחצית מכלל התלונות שמגיש הארגון למח"ש מתגבשות לכלל כתב אישום כנגד שוטרים (בישראל רק כשני אחוזים מכלל התלונות המגיעות למח"ש באופן יום יומי מתגבשים לכלל כתב אישום).

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ [1]
  2. ^ אפרת וייס, כך "צדו" ביש"ע את הנגד המכה, באתר ynet‏, 15.11.2007
  3. ^ ‏אפרת וייס, השוטר תועד נוגח בנער בפינוי עמונה - והורשע, באתר ynet‏, 21 ביולי 2008; הרשעתו של השוטר בוטלה‏‏ בערעור והומרה בשעות שירות למען הציבור ובפיצוי כספי לנער שבו נגח - ‏אביעד גליקמן, ביהמ"ש זיכה שוטר שהורשע בתקיפת מתנחל בפינוי עמונה, באתר ynet‏, 1 בינואר 2009‏
  4. ^ נדב שרגאיכתב אישום חמור נגד שוטר שתקף מפגינים בעמונה, באתר הארץ
  5. ^ http://n4.inn.co.il/News/News.aspx/188048‏
  6. ^ יהונתן ליס, דודו אדרי, פרש משטרתי, הורשע בדריסה וחבלה באירועי עמונה, באתר הארץ
  7. ^ עוזי ברוך, 'חסינות למפגיני חומש שיעידו נגד פז', 12 באוקטובר 2007, אתר ערוץ 7.
  8. ^ יאיר שפירא, ‏חנינה מאוחרת, באתר בשבע - ערוץ 7
  9. ^ רועי שרון, ‏דוח: המתנחלים סובלים מאכיפת חוק מוגברת, באתר nrg מעריב, 11 בדצמבר 2008
    אפרת וייס, דו"ח זכויות האדם ביש"ע: אצלנו החוק נאכף יותר, באתר ynet‏, 11 בדצמבר 2008
  10. ^ אכיפת החוק ביהודה ושומרון - דו"ח ארגון זכויות האדם ביש"ע (2008) קובץ PDF
  11. ^ נדב שרגאימתנחלים יעבירו לשוטרי מג"ב סדנאות לשמירה על זכויות אדם, באתר הארץ, 21/06/09
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא