ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1998–הווה (כ־26 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אות הנשיא להתנדבות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.murdervictims.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אות הנשיא למתנדב לשנת תשע״ה מוענק לארגון משפחות נרצחים ונרצחות על פעילות למניעת אלימות ולסיוע מקיף למשפחות הנרצחים
אות הנשיא למתנדב לשנת תשע"ה מוענק לארגון משפחות נרצחים ונרצחות. בתמונה: נשיא המדינה – ראובן ריבלין, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות – לרה צינמן, יו"ר הוועדה המייעצת ל"אות הנשיא למתנדב" - דן מרידור

ארגון משפחות נרצחים ונרצחות הוא עמותה ישראלית שמטרתה קידום זכויות למשפחות נרצחים ונרצחות.

הרקע להקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון משפחות נרצחים ונרצחות הוקם ב-1998 ביוזמתה של אורה ברז אשר בתה, תמר ברז, נרצחה ב-17 בספטמבר 1997. הארגון מורכב מבני משפחה שאיבדו את יקיריהם כתוצאה מרצח: הורים, אחים, בני זוג וילדים. בראש הארגון עומדת לרה צינמן, שבתה נרצחה בשנת 1996.

בעשרים וחמש השנים האחרונות[דרושה הבהרה] חלה עליה במקרי הרצח במדינת ישראל. על פי הנתונים של המשטרה ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[1] המספר הממוצע של עשר שנים האחרונות[דרושה הבהרה] הוא כ-160 מקרי רצח בשנה.

עד לשנת 2011 לא היו קיימים גופים או שירותים לליווי משפחות נרצחים ולא הוצע טיפול נפשי שהותאם לטראומה אחרי הרצח. על פי החלטת הממשלה מ-22 בנובמבר 2009[2] הוקמו מרכזי סיוע[3] והתחילו בפעילותם במחצית השנייה של 2011. הם כוללים: ליווי משפטי, סיוע נפשי פרטני וקבוצתי.

פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד כקבוצה לעזרה עצמית, באמצעות מפגשים של הורים ששכלו בנים ובנות בעקבות מקרי רצח, וכל חבריו הם בני משפחותיהם של נפגעי עבירות רצח או הריגה מרחבי ישראל.

הארגון מעניק לעשרות המשפחות שאיבדו את יקיריהן במעשי המתה ליווי, תמיכה ומידע חיוני בעקבות האובדן הארגון פעל להקמת מרכזי הסיוע (תוכנית סנ״ה מטעם משרד הרווחה ומשרד המשפטים), שפועלים, בין היתר, לעריכת ימי זיכרון ולמפגשים אישיים. זה שנים נהוג בארגון שבכל מקרה רצח, מתנדב של הארגון - בעצמו בן למשפחה שכולה - יוצא לפגוש את המשפחה שזה מקרוב איבדה את יקירה ומסייע לה מניסיונו. הפעילות הזאת מסייעת למתנדב לנתב את כאבו, בעקבות האסון האישי שלו, לאפיק של סיוע למשפחה אחרת, שנמצאת במצב דומה ועדיין אינה מעכלת את גודל האסון. הארגון, שהחל את דרכו במסגרת של שיחות ומפגשים ספונטניים בין הורים, אלמנות, ילדים ואחים שכולים כדי לחלוק את כאבם ולשוחח עליו, הרחיב את פעילותו כבר בראשית דרכו ובחר לפעול לא רק לרווחת המשפחות אלא גם למיגור תופעות של סכינאות ואלימות - במיוחד בקרב בני נוער. הפעילים בארגון רואים בהתנדבותם שליחות חשובה, שנועדה להעלות את המודעות לכך שמדינת ישראל תעמוד בסטנדרטים בינלאומיים ואוניברסליים בכל הקשור למעמדם של נפגעי עבירה בכלל, ובמרכזם משפחות נפגעי עבירות המתה. פעילותם הנמרצת תרמה לחקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה.

פעולות נוספות:

  • קידום זכויות למשפחות נרצחים באמצעות חקיקה ובאמצעות פניות למשרדי ממשלה ולגופים התנדבותיים
  • קידום הפעלת מרכזי סיוע למשפחות נרצחים הכוללים: ליווי וייצוג משפטי וסיוע נפשי פרטני וקבוצתי.
  • העלאת הצרכים המיוחדים של משפחות הנרצחים והנרצחות לתודעה הציבורית
  • ייזום וקידום חקיקה למניעת אלימות העלאת מאבק באלימות לסדר היום הציבורי
  • פניה למשפחות נרצחים סמוך למועד הרצח, מתן תמיכה רגשית ומידע על זכויותיהן במגע עם המשטרה ובהליך המשפטי.
  • הפעלת קבוצת תמיכה בהנחיית מנחה מקצועי.
  • השתתפות בוועדה בין־משרדית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים לגיבוש שירותי סיוע למשפחות נרצחים.

ביוני 2015 הוענק לעמותה אות הנשיא למתנדב על פעילות למניעת אלימות ולסיוע מקיף למשפחות הנרצחים.

בפברואר 2016 הוענק לעמותה פרס קרן יושב ראש הכנסת לאיכות חיים לשנת 2015 בתחום פעילות למניעת אלימות בחברה למען הצלת נפשות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פשיעה / סדר ציבורי, באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ סיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה, החלטת הממשלה מ-22 בנובמבר 2009
  3. ^ סיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה, באתר של משרד הרווחה