ארד (הונגריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארד
Érd
סמל ארד
סמל ארד
סמל ארד
דגל ארד
דגל ארד
דגל ארד
המינרט העות'מאני בארד
המינרט העות'מאני בארד
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל מרכז הונגריה
מחוז פשט (מחוז)פשט (מחוז) פשט
נפה נפת ארד
ראש העיר אנדרש מסרוש (András T. Mészáros)
תאריך ייסוד המאה ה-13
שטח 60.54 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 70,800 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות 47°22′N 18°55′E / 47.367°N 18.917°E / 47.367; 18.917
אזור זמן UTC +1
http://www.erd.hu/

ארדהונגרית: Érd) היא עיר במחוז פשט בהונגריה, לשעבר במחוז פייר. בעיר מוזיאון גאוגרפי, כנסיית מיכאל הקדוש, מסגד טורקי מהמאה ה-17 (אחד משלושה מסגדים במחוז כולו) ושרידי דרך רומית עתיקה. מקור השם "ארד" הוא מהמילה erdő (יער) או מהמילה ér (זרם). כמחצית מתושבי העיר משתייכים לכנסייה הקתולית. כאחוז אחד מאוכלוסיית העיר הם צוענים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ממצאים ארכאולוגיים, אזור ארד היה מיושב לפני 50,000 שנה.

ארד מוזכרת במסמכים מ-1243. בשנת 1543, בתקופת כיבוש הונגריה על ידי האימפריה העות'מאנית, לאחר נפילת מבצר סקשפהרוואר הסמוך בידי הטורקים, נכבשה גם ארד. הטורקים בנו בעיר מבצר ומסגד. ב-1648 נוצחו העות'מאנים על ידי צבא בראשות שרל החמישי (אנ'), דוכס לורן ולאחר מכן שלטו ביישוב שורת שליטים הונגריים.

בתחילת המאה ה-20 הפכה ארד לרכושה של משפחת קרולי. העיר גדלה אך עדיין שימרה מאפיינים חקלאיים עד 1972, אז גדלה חשיבותה התיירותית והוקמו בה מספר מוסדות ומתקנים תיירותיים. בין 1991 ו-2001 צמחה אוכלוסיית ארד בשיעור הגבוה ביותר בהונגריה (כ-30%). ב-2005 קיבלה ארד מעמד של עיר.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1941 נמנו בארד 178 תושבים יהודים. בעיר הייתה קהילה נאולוגית. במאי 1944, מעט לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים, (מבצע מרגרטה) רוכזו יהודי ארד בגטו, וביוני 1944 גורשו לאושוויץ.

ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארד בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בהונגריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.