ארווה באזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארווה באזןצרפתית: Hervé Bazin;‏ 7 באפריל 1911 - 17 בפברואר 1996), סופר צרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן-פייר ארווה באזן (Jean-Pierre Hervé-Bazin) נולד למשפחה קתולית בורגנית בעיר אנז'ה שבחבל פיי דה לה לואר בצרפת. הוא בילה את ימי ילדותו בסביבה הכפרית של חבל ארץ זה. הוא מרד באמו השתלטנית, השתמט מבית הספר הקתולי וברח מביתו מספר פעמים - מה שבא על ביטויו ברומן הראשון שלו "צפע בידי". בהיותו בן עשרים שנה הגיע לפריז והחל ללמוד ספרות בסורבון.

ארווה באזן החל את דרכו הספרותית כמשורר. הוא כתב שירה במשך חמש עשרה שנה אך ללא הצלחה מרובה. ב-1946 ערך כתב עת לשירה, וב- 1948 פרסם לקט שירים בשם "בעקבותיה של איריס". על פי עצתו של פול ואלרי חדל מלכתוב שירה ופנה לכתיבת פרוזה.

הרומן הראשון שלו "צפע בידי" (1948) זכה להצלחה מרובה. הוא המשיך לכתוב במשך כל ימי חייו ופרסם למעלה מעשרים רומנים. הרומן האחרון שלו "היום התשיעי" הופיע ב- 1994.

ב- 1950 השתתף יחד עם מחברים אחרים ובהם ז'אק אודיברטי, מוריס דרואון ואנדרה מורואה בכתב העת לספרות "לה נף". ב-1960 נבחר לאקדמיית גונקור וב- 1973 שימש כנשיא אקדמיה זו. הוא השתייך לתנועת השלום שהייתה קשורה עם המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. בין היתר, הביע את הזדהותו עם יוליוס ואתל רוזנברג שהוצאו להורג בארצות הברית באשמת ריגול למען ברית המועצות. ב- 1980 קיבל את פרס לנין לספרות.

ארווה באזן מת באנז'ה ב-1996. ב-2004, בגלל תסבוכת משפטית, קיבלו ששת ילדיו מנישואיו הראשונים לידיהם את כתב ידו ואת מכתביו; אך אוניברסיטת אנז'ה והספרייה הציבורית של עיר זו הצליחו לבסוף לקבל לידיהן 22 כתבי יד ו-9,000 מכתבים, אשר הועמדו לרשותם של אנשי מחקר כפי שכתב בצוואתו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארווה באזן נודע בעיקר בשל הרומנים שלו הנושאים אופי אוטוביוגרפי למחצה והעוסקים בבעיותיהן של משפחות מסוכסכות. רומנים אלה נכתבו בהשראת התנסותו הקשה בימי ילדותו ונעוריו. ברומן "צפע בידי" הוא מתאר את יחסה העוין של אמו כלפיו וכלפי ילדיה האחרים. רומן זה, שזכה להצלחה מרובה בצרפת של אחרי מלחמת העולם השנייה, יחד עם הרומן "מותו של הסוס הקטן" (1950) ועם הרומן "קריאת התנשמת" (1972) מהווים טרילוגיה שבה מופיעות אותן דמויות. מדובר באם אכזרית המחפשת דרכים כדי להעניש את ילדיה ומתעללת בהם.

גם ברומנים אחרים באזן עוסק בבעיות משפחתיות. למרות שהסתכסך עם הוריו, הוא נשאר נאמן לחבל מולדתו המהווה את הרקע לרבים מן הרומנים שלו. הוא כתב גם סיפורים קצרים ומסות ובהן "אני מאמין" (1977).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]