ארוחת טלוויזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארוחת טלוויזיה הכוללת נקניקיות קארי וטוגנים

ארוחת טלוויזיה (נקראת גם ארוחה קפואה, ארוחה מוכנה או ארוחת מיקרוגל) היא ארוחה שלמה לאדם יחיד, מוכנה מראש, קפואה או מצוננת, הארוזה כך שניתן לחממה ולהגישה באריזתה. האריזות לרוב מתאימות לחימום בתנור אפייה (אם הן מיריעת אלומיניום) או בתנור מיקרוגל (אם הן מחומר פלסטי).

השם "ארוחת טלוויזיה" הוא שם גנרי, במקור היה שמה של ארוחה שפותחה ב-1953 בחברת "C.A. Swanson & Sons" האמריקאית. חברת סוונסון הפסיקה להשתמש בשם זה ב-1962 אך בארצות הברית עדיין קוראים כך לכל סוגי הארוחות המוכנות הנקנות קפואות בסופרמרקטים ומחוממות בבית.

מקור השם "ארוחת טלוויזיה" הוא בהיותה של הארוחה מהירה וקלה להכנה ולהגשה, כך שניתן לחממה בזריזות בהפסקות בין תוכניות טלוויזיה ולאוכלה מול הטלוויזיה. חלק מהארוחות מכילות מגשית עם מוצר בודד (למשל פסטה ברוטב), וחלקן מכילות מגשית מחולקת עם 3–4 מאכלים כגון מנת בשר, תפוחי אדמה, ירקות מבושלים וכדומה.

ארוחת טלוויזיה הכוללת קינוח

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארוחת הטלוויזיה הראשונה הייתה ארוחה לחג ההודיה שכללה תרנגול הודו, רוטב תירס, אפונים ובטטה[1], שנארזה במגשיות של ארוחת טיסה. מגשיות אלו הוכחו כיעילות - ניתן היה לשלוף את הארוחה בשלמותה מהאריזה החיצונית, לחמם את מגשית האלומיניום ישירות בתנור ללא צורך בכלי אוכל נוספים ולאכול את הארוחה ישירות מהמגשית. גודל המגשית גם התאים לשולחן צד קטן. ארוחה זו דרשה חימום של 25 דקות בטמפרטורה של 220 מעלות צלזיוס.

ציוני דרך בהתפתחות ארוחות הטלוויזיה:

כיום מרבית הארוחות נארזות במגשיות המיועדות למיקרוגל.

בממלכה המאוחדת ארוחות טלוויזיה מופצות בתפוצה רחבה מסוף שנות ה-70. ב-2003 הוצאו במדינה זו 5 מיליון ליש"ט ביום על ארוחות מוכנות - הצריכה הגדולה ביותר באירופה[2]. מגוון הארוחות הקפואות או מצוננות כולל בין השאר מזון גורמה, תבשילים אורגניים וצמחוניים, מתכונים מסורתיים מהמטבח הבריטי וממטבחים זרים וארוחות מוקטנות לילדים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ארוחות טלוויזיה מלאות אינן נפוצות, אך מנות בודדות להכנה מהירה מקובלות הרבה יותר. מנות כאלו ארוזות בגביע פלסטיק, ומצריכות הוספת מים רותחים לשם הכנתן. בין המאכלים הללו נכללים מרקים להכנה מהירה, מאכלי אטריות, פירה ועוד. מנות אלו, הנקראות לעיתים בשם הגנרי "מנה חמה", כשם מותג של חברת אסם, ונאכלות פעמים רבות כארוחת צהריים המובאת לעבודה או ללימודים. הן גם נלקחות על ידי מטיילים שומרי כשרות לטיולים בחו"ל.

סוגיות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקפאת המזון פוגעת בטעמו, כדי לפצות על כך הארוחות המוכנות כוללות תוספות של מלח ושומן. בנוסף, כדי להאריך את חיי המדף, היצרניות מוסיפות שמנים צמחיים מוקשים למחצה - בעלי ריכוז גבוה של שומני טראנס, שהם בעלי השפעה שלילית על מערכת הדם והלב. הארוחות המוכנות הן לרוב בעלות ערך תזונתי נמוך משל מזון טרי, ומכילות לעיתים חומרים משמרים.

בשנים האחרונות, עקב הגברת מודעות הציבור לסוגיות בריאותיות, ישנן ארוחות מוכנות המכילות פחות מלחים, שומנים וחומרים מלאכותיים. בישראל משווקות גם ארוחות מוכנות לדיאטה (בשיווק ישיר על ידי היצרניות ולא במרכולים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארוחת טלוויזיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]