ארוכה הדרך הביתה (סרט, 2002)

ארוכה הדרך הביתה
Rabbit-Proof Fence

מבוסס על	Follow the Rabbit-Proof Fence
בימוי	פיליפ נויס
הופק בידי	פיליפ נויס קריסטין אולסן
תסריט	דוריס פילקינגטון
עריכה	ורוניקה ג'נט
שחקנים ראשיים	אוולין סאמפי טיאנה סנסברי לאורה מונגן קנת בראנה
מוזיקה	פיטר גבריאל
צילום	כריסטופר דויל
מדינה	אוסטרליה
חברת הפקה	HanWay Films
חברה מפיצה	Miramax Films
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	4 בפברואר 2002
משך הקרנה	94 דק'
שפת הסרט	אנגלית מארטו ואנגה (שפה אבוריג'ינית)
סוגה	סרט דרמה, דרמה היסטורית, סרט הרפתקאות, סרט המבוסס על יצירה ספרותית
תקציב	6,000,000‏$
הכנסות	16,217,411‏$
הכנסות באתר מוג'ו	rabbitprooffence
פרסים	קטגוריית הסרט הטוב וקטגוריות נוספות, בפרס האוסקר האוסטרלי
דף הסרט ב־IMDb

ארוכה הדרך הביתה (באנגלית: Rabbit-Proof Fence) הוא סרט אוסטרלי, המבוסס על סיפור אמיתי. הספר שעל פיו נכתב הסרט הוא ספר ביוגרפי שכתבה דוריס פילקינגטון, המתאר את סיפור חייה של אמה מולי.

הסרט מתמקד בסיפורה של משפחה אחת בפרשיית הדור הגנוב של ילדי האבוריג'ינים באוסטרליה.

עלילה

בסרט מתוארים חייהן של ילדות אבוריג'יניות, בשנות ה-20 של המאה ה-20, הנלקחות בכוח מידי אימן, לפי צו ממשלתי, כיוון שלפי הרישומים היה אביהן בן הגזע הלבן. לפי החוק הקיים, נדרשו הרשויות האוסטרליות, במקרים כאלה, "להציל" את הילדות מגורל החיים כאבוריג'יניות ולספק להן חינוך אירופאי, כפי ש"מתחייב" ממוצאן. הסרט עוקב אחר שלוש בנות (שתי אחיות ובת דודן), שנחטפות מידי אימן, ונשלחות למחנה לימוד בחווה מרוחקת, בקצה השני של אוסטרליה. בחווה זו אמורות הילדות לקבל חינוך ותרבות שיעצבו מחדש את דמותן. הן מצליחות להימלט מהמחנה, ברגע בו הממונים אינם שמים לב. רובו של הסרט עוקב אחר מסען המפרך בחזרה הביתה. מאחר שאינן מכירות את הדרך, אך יודעות כי הן מתגוררות בקרבת גדר הארנבים החוצה את אוסטרליה, הן הולכות במשך 9 שבועות, לאורך 2,400 ק"מ, בצידה של גדר הארנבים (ומכאן שמו המקורי של הסרט, "Rabbit-Proof Fence"). הסרט מתאר את צעידת הילדות הכרוכה בקשיים רבים, מעצם ההליכה המפרכת, מהיעדר מזון ומים בצורה מסודרת, ממפגשים עם אנשים שונים, ובעיקר מהתחמקות מהמשטרה ומנציגי הממשל, הדולקים בעקבותיהן, כדי לשוב לביתן.

ניתוח

סרט זה, המבוסס על סיפור אמיתי, מתאר את טרגדיית הדור הגנוב שעבר העם האבוריג'יני באוסטרליה, עם תחילת התיישבותו של האדם הלבן ביבשת, ועד המאה ה-20. ילדים אבוריג'ינים, שנראו בהירי עור, באופן יחסי, או שאחד מהוריהם היה לבן, נלקחו ל"חינוך מחדש" על מנת שיחיו את חייהם כאדם לבן. כל זאת בחסות החוק האוסטרלי, תוך ניתוקם של אותם ילדים מהעולם המוכר להם, ממשפחתם, ומתרבותם.

באופן כללי, רוב הביקורות שיבחו את הסרט, שדן בהתייחסות הבעייתית והבלתי מוסרית, של האדם הלבן באוסטרליה כלפי האבוריג'ינים. למרות זאת, היו גם ביקורות שטענו כי "הסוף הטוב" של סיפור ספציפי זה, אינו במקומו, מאחר שאינו מייצג כלל את סיפור חייהם של עשרות אלפי ילדים אבוריג'ינים אחרים, שגורלם לא שפר עליהם. כאמור, פרט למקרים חריגים, רוב מוחלט של הילדים החטופים לא יכלו לברוח מהחוות והמעונות שבהם הושמו לפי החוק האוסטרלי, ובמרבית המקרים משפחתם אינה יודעת עד היום היכן הם, ולהם אין מושג כיום מי הם הוריהם ובני משפחתם והאם הם בחיים.

פרסים

הסרט זכה בקטגוריית הסרט הטוב, ובקטגוריות נוספות, בתחרות האוסקר האוסטרלית (פרס מכון הקולנוע).

בנוסף, זכה בפרסים הבאים:
בפרס הקהל בפסטיבל אדינבורו,
בפרס השחקנית הטובה ביותר (לשחקנית אורלין סמפי) ובפרס הקהל, בפסטיבל דרבן באוסטרליה,
בפרס הקהל בפסטיבל אספן בקולורדו ארצות הברית,
בפרס הקהל בפסטיבל קלגרי בקנדה,
ובפרס הקהל בפסטיבל לידס בבריטניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארוכה הדרך הביתה בוויקישיתוף

• "ארוכה הדרך הביתה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "ארוכה הדרך הביתה", באתר נטפליקס
• "ארוכה הדרך הביתה", באתר AllMovie (באנגלית)
• "ארוכה הדרך הביתה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "ארוכה הדרך הביתה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "ארוכה הדרך הביתה", באתר Metacritic (באנגלית)
• "ארוכה הדרך הביתה", באתר אידיבי
• "ארוכה הדרך הביתה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "ארוכה הדרך הביתה", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
• ביקורת על הסרט, באתר "הבמה"
• פרס מכון הקולנוע האוסטרלי לסרט "ארוכה הדרך הביתה"
• ביקורת נוספת, מאת אורי ברייטמן(הקישור אינו פעיל)

הקודם: 2001: לנטנה

פרסי מכון הקולנוע האוסטרלי – הסרט הטוב ביותר 2002: ארוכה הדרך הביתה

הבא: 2003: סיפור יפני