ספרות תורנית
ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל. ספרי היסוד של הספרות התורנית הם כתבי הקודש היהודיים, הקרויים גם תורה שבכתב, וידועים בראשי התיבות תנ"ך. לתורה שבכתב התווספו ספרי יסוד שהעלו על הכתב את התורה שבעל-פה - המשנה, התלמוד, ובעקבותיהם פירושי רש"י ופרשנים נוספים, משנה תורה לרמב"ם, ושולחן ערוך. אינספור ספרים תורניים נכתבו לאורך הדורות, וכולם נלמדים עד היום ומהווים חלק מרכזי בעולמו התרבותי של הציבור היהודי הדתי.
הספרות התורנית היא מרכיב עיקרי של ארון הספרים היהודי, הכולל גם ספרות בעלת זיקה הדוקה ליהדות שאיננה בגדר ספרות תורנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היווצרות הספרות התורנית במשך הדורות
| ספרות חז"ל | ||
|---|---|---|
|
[עריכה] עד חיבור המשנה
בתחילה ההתפתחות לכדי "ספרות תורנית", מעבר לספרי התנ"ך הכלולים בתורה שבכתב, הייתה בלתי אפשרית משום האיסור ההלכתי לכתוב את התורה שבעל פה (מסכת גיטין דף ס). אף על פי כן, בזמן הלימוד היו התלמידים מסכמים לעצמם ראשי פרקים על מנת לזכור לימודם. סיכומים אלו נקראו מגילת סתרים. עם זאת, על מנת להימנע מכתיבת תורה שבעל פה אחר הלימוד, נגנזו מגילות הסתרים כך שבשלב זה כללה הספרות התורנית רק את ספר התנ"ך.
[עריכה] מתקופת חיבור המשנה עד המצאת הדפוס
המחשבה על כתיבת ספר הלכות החלה לאחר חורבן בית שני, כאשר החכמים נוכחו לדעת שהמצב הלאומי הקשה מקשה על הלומדים. החל מתקופת רבי עקיבא כבר הועברו קובצי הלכות בין החכמים ותלמידיהם, אך עד ימיו של רבי יהודה הנשיא (רבי) לא נכתבו הלכות כספר כולל ומפורסם. כאשר רבי הבין שהתקופה שעם ישראל ייוותר ללא שלטון עצמי תהיה ארוכה, הוא פסק שמותר לכתוב את התורה שבעל פה על מנת שלא תישכח מעם ישראל, וכתב את המשנה. חיבור זה כלל אמנם רק את יסודות הדברים בתמציות רבה, אך פתח את הדרך לכתיבת שאר ספרי תורה שבעל פה (שאמנם עד להמצאת הדפוס בדרך כלל נוסחו באותה דרך תמציתית).
עם הזמן נוצרו חיבורים מקיפים, בעיקר בהלכה למעשה: התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. נוסף לחיבורים הללו התחברו עם הזמן חיבורי אגדה והלכה נוספים כמדרשים, אך הספרים עדיין לא זכו לתפוצה רבה משום שעדיין לא הומצא הדפוס, ויצירת כתבי יד רבים הייתה כרוכה בעבודה רבה. כך אנו מוצאים לדוגמה בדברי רש"י במסכת ברכות שמצטט את התלמוד הירושלמי מספר הלכות גדולות, משמע שעדיין לא היו ברשותו כל כרכי התלמוד הירושלמי.
[עריכה] אחרי המצאת הדפוס
עם המצאת הדפוס החלה תאוצה בהתפתחות הספרות התורנית. קלות התפוצה ומגוון האפשרויות לעומת הזמן שלפני התפתחות הדפוס עודדו כותבים רבים להעלות רעיונותיהם והגיגיהם על הכתב ולהוציא לאור בדפוס. מצד שני היכולת להוציא לאור ולהפיץ בצורה מהירה יותר הובילה לכתיבת ספרים בגיל צעיר יחסית. דבר זה הוביל לעתים לחרטה על דברים שנכתבו ולפעמים אף בצורך בהגהות רבות. יש מהאחרונים שהתייחסו בגלל זה באופן שלילי להיתר לכל אחד להפיץ את ספרו, דבר שהוביל צורך בהסכמה רשומה על ידי תלמיד חכם מוכר על הדברים שנכתבו.
[עריכה] תקופת המיחשוב
 |
ערך מורחב – מאגר תורני |
התפתחות הטכנולוגיה עד לכדי אפשרות של אחסון מידע של ספרים שלמים הביאה לשיפור באחסון הספרות התורנית. דוגמאות למיזמים מקוונים כוללים את "פרויקט השו"ת" של אוניברסיטת בר-אילן. זהו המאגר האלקטרוני הגדול בעולם של ספרות תורנית, המכיל אוסף עצום של טקסטים של ספרות תורנית, מוקלדים ומוגהים במקצועיות. טקסטים אלה, המהווים את המורשת והמסורת היהודית, מקיפים למעלה משלושת אלפי שנות יצירה והגות תורניות - החל מהתנ"ך והתלמודים, הבבלי והירושלמי, ופרשניהם, המדרשים, זוהר, ספרי פסיקת הלכה (רמב"ם, טור, שולחן-ערוך) ונושאי כליהם, וכלה בספרי שו"ת - שאלות ותשובות הלכתיות. ספרי השו"ת שבמאגר מכילים למעלה משמונים אלף פסקי הלכה המשתרעים על פני תקופה של כאלף שנים מכל ארצות התפוצה היהודית. פסקי הלכה אלו, מהווים מקור מידע בלתי-נדלה, הלכתי, היסטורי, סוציולוגי, כלכלי, רפואי וכדומה, על חיי העם היהודי לפזורותיו השונות. הגרסה המקוונת של פרויקט השו"ת כוללת מגוון של תכונות ואפשרויות מורחבות בתחום החיפוש, הניווט והקישוריות בין הספרים שבמאגרים השונים.
בדומה, פרויקט אוצר החכמה הוא ספריה וירטואלית אדירת ממדים, המהווה שינוי תפיסה בתחום אצירת הספרים ואפשרויות הגישה אליהם. הפרויקט כולל ספרית ענק בת 23,000 ספרי יהדות, מצולמים דף אחרי דף כצורתם המקורית, הכולל את כל ספרי היסוד ורוב הספרים השימושיים ללומדים, כמו כן ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורת פקסמיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קנטרסים, כתבי עת וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, אלפי ספרי יהדות חדשים בני דורנו. אוצר החכמה המקוון בנוי בצורה המאפשרת להגיע לכל ספר לפי נושא ותת נושא בצרוף ביבליאוגרפיה, מנוע חיפוש מהיר מאפשר חיפוש מילה או צרוף מילים בכ-15,000 ספרים.
התועלת מאפשרויות אכסון מידע ממוחשב של ספרי ארון הספרים היהודי היא בעיקר יכולת חיפוש המידע בתוך הספרים לפי נושאים ומילים מבוקשים (מנוע חיפוש). האינטרנט הוסיף לתהליך אחסון המידע.
[עריכה] פרענומעראנטען
פרענומעראנטען ביידיש או Pre subscribers באנגלית, היא מעין רשימת תודה הממוקמת בסופו של ספר קודש ובמקרים נדירים בתחילת הספר. הרשימה מכילה את שמות המזמינים מראש את הספר בטרם יצא לאור, אשר השלישו את תמורתו מראש, ובכך סייעו להופעתו. לרשימות הללו ערך גנאלוגי וגיאוגרפי כיוון שלצד כל מזמין מראש מצויין שם היישוב בו הוא חי.
הביבליוגרפים והמקטלגים הרשמיים, כולל גם בספריה הלאומית כמו גם בשאר הספריות היהודיות בעולם לא ציינו ברישומיהם אם הספרים מכילים פרענומעראנטען אם לאו. יקשה אפוא מאד לעקוב אחר קיומם של הרשימות. מצער שאנשי מקצוע דקדקניים כל כך היודעים לתאר כל ס"מ טיפוגרפי התעלמו לחלוטין [מלבד ברל כגן] להיבט כה מרתק וחשוב של תורת הספר.
בעברית, לרשימות אלה עשויות להיות כמה כותרות חלופיות:
רשימת נותני מעות קדימה - חותמים מראש - לזכרון עולם - ואלה יעמדו על הברכה; ועוד.
למן סוף המאה ה-18 [בידי החוקר הרב יהודה אהרן הורוויץ רשימות מ1770 והלאה] בארצות אירופה ובשנים יותר מאוחרות גם בצפון אפריקה היה נהוג שסופר משליש מראש למו"ל חלק מההוצאות הכרוכות בהוצאת הספר לאור. את המקדמה הנ"ל מימן המחבר ע"י כך שהוא או אנשים מטעמו, היה זה מקצוע, סבבו בעיירות ושידלו אנשים/מוסדות (לא סתם עמך אלא כאלו שידעו שיהיה להם עניין בספרים וידם משגת לשלם) לשלם בעבור הספר טרם הודפס. אלו שנענו זכו ששמם יזכר בספר תוך ציון עיירת מגוריהם ולעיתים אף תוארם, עיסוקם וקרבתם למחבר. כמובן, שעם הופעת הספר הנרשמים מראש היו מקבלים את העותק ששילמו עבורו.
נוהג זה קיים עד לימינו בעיקר בחוגי החסידויות ההונגריות והגליצאיות בארה"ב.
בשנת 1975 הופיע ספר הפרענומעראנטען של ברל כגן בניו יורק ובו אינדקס בחתך שמות עיירות לספרים שברשימת הפרענומעראנטען שלהם נזכרות העיירות. שפת האינדקס יידיש ועברית עם הקדמה באנגלית וביידיש ומכיוון שהוא מובנה כאינדקס קל לנווט בו למרות שפת היידיש. באינדקס נזכרות 8767 קהילות במזרח אירופה וצפון אפריקה ולכן שימש כבסיס למדריכים גיאוגרפיים כמו:
Where Once We Walked by Gary Mokotoff and Sallyann Sack (New Jersey: Avotaynu, 2002) and Shtetl Finder by Chester Cohen (Los Angeles: Periday, 1980)
במדריכים הגיאוגרפיים הללו לצד כל שטעטל שמוזכר באינדקס של כגן מופיעות האותיות HSL לציין שמקורן ב Hebrew Subscription Lists - שם ספרו של כגן באנגלית.
יש להדגיש שהספר של כגן אינו מכיל את רשימות שמות הרוכשים מראש אלא אך ורק את רשימת שמות הערים והעיירות שמוזכרות בכל ספר וספר מספרי הקודש שכגן ראה. המתעניין בעיירה מסוימת ימצא בעזרת האינדקס את רשימת הספרים ששם העיירה מוזכר בהם ואז יחפש את הספר הנ"ל לרוב במהדורתו הראשונה בו ימצא את שמות האנשים שרכשו מראש את הספר.
החוקר הרב הורוויץ שהשתמש רבות בספר זה טוען שלפעמים ניסה לאתר את הרשימה על פי ספרו של כגן ובשום עותק של הספר לא נמצאה הרשימה המבוקשת. ניתן לשער שהרשימה נתלשה מהספרים או שהיא לא הופיעה מלכתחילה בכל עותקי המהדורה.
בשנת 1986 ואילך יצא ספר המשך לספרו של כהן-כגן בשם: ספר החתומים מאת שלמה קצב (בשלש חוברות). בשנת 1998 יצאה הדפסה מחודשת של ספרו של כהן-כגן.
הספר נמצא בספריית הרמב"ם בבית אריאלה, בספריית אוניברסיטת ב"ש ,בספריה הלאומית שבה ניתן להעזר במדף 'מהדורות ראשונות' בספריית היעץ, בספרית בר אילן הספרים נמצאים בחדר הקטלוג העברי. כאמור, רשימות המזמינים מראש תופענה רק במהדורה הראשונה של הספר.
לקריאה נוספת Sefer HaPrenumerantn: Veg vayzer tsu prenumerirte Hebreishe sforim un zeyre hotmim fun 8,767 kehiles in Eyrope un Tsofn-Afrike. (New York: Library of the Jewish Theological Seminary and Ktav Publishing, 1975). xx, 384, xii pages.
הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ מירושלים אסף אלפי רשימות פרענומעראנטין מתוכם דלה ידע גניאולוגי מקיף על משפחות יהודיות רבות מהמאות האחרונות באירופה.
רשימות פרענומאראנטן נמצאות גם במפעל הביבליוגרפיה העברית בתיאור הספרים השונים.
קישורים חיצוניים
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ספר סופר וסיפור, ש"י עגנון, שוקן תשל"ח (1978).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- Hebrew Books, אלפי ספרים סרוקים בפורמט PDF
- ספרי יהדות - מידע רב על ספרי יהדות רבים.
- ספריה וירטואלית בפורטל הדף היומי
- ספרות מקור באתר פשיטא - הפניות לספרות תורנית בטקסט מלא.
- אתר "מכון ממרא" - טקסטים מלאים של התנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד, משנה תורה לרמב"ם (כולל מנוע חיפוש טקסט)
- מאגר ספרות הקודש, סנונית - טקסטים הלקוחים מאתר "מכון ממרא" בעיצוב אחר, ועוד.
- מאגר הפניות לספרות יהודית סרוקה באתר איגוד ספרני היהדות.
- משאבי מידע אלקטרוניים ביהדות מאתר הספרייה הלאומית
| ארון הספרים היהודי | |||
|---|---|---|---|
|
