ארונדהטי רוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

סוזאן ארונדהטי רוי (נולדה ב-24 בנובמבר 1961) היא סופרת, פובליציסטית ופעילה חברתית הודית. היא זכתה בפרס מאן בוקר בשנת 1997 על הרומן הראשון והיחיד עד כה שכתבה, "אלוהי הדברים הקטנים". בשנת 2002 זכתה בפרס לאנן לחופש תרבותי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוי נולדה באסאם שבצפון-מזרח הודו, לאם סורית-נוצרית, הפמיניסטית מרי רוי, ולאב ממוצא הודי-בנגלי. את ילדותה העבירה באיימנם שבקרלה, ולמדה בקורפוס קריסטי, קוטיאם. לאחר מכן החלה ללמוד ארכיטקטורה בבית הספר לתכנון ולאדריכלות בניו דלהי, שם פגשה את בעלה הראשון, הארכיטקט ג'רארד דה-קונהא. כיום היא חיה בניו-דלהי.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוי פגשה את בעלה השני, הבמאי פראדיפ קרישן, בשנת 1984, ובהשפעתו החלה להתעניין בתעשיית הקולנוע. בסרט "מאסיי סאהיב" גילמה רוי נערה כפרית, והיא כתבה את התסריט של "ירח חשמלי". את "אלוהי הדברים הקטנים" החלה לכתוב בשנת 1992 וסיימה בשנת 1996. כמקדמה קיבלה חצי מיליון פאונד, והזכויות להפצת הספר נמכרו ב-21 מדינות. הספר הוא סמי-אוטוביוגרפי וחלקים נכבדים ממנו מתארים חוויות מילדותה של רוי באיימנם.

בניגוד לדיעה הרווחת, לרוי אין אח תאום. הטעות הנפוצה הזו נובעת מההנחה שדמותה של רהל בספר מבוססת על רוי עצמה. הדמיון בין השתיים אכן קיים, בעיקר בכל הנוגע לתיאורה הפיזי של הדמות ולפרטים ביוגרפיים מסוימים, כגון לימודי הארכיטקטורה או יחסיה של רהל עם אמה, אמו.

אקטיביזם חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אלוהי הדברים הקטנים" הוא הרומן היחיד שכתבה רוי עד כה. מאז הקדישה עצמה לפעילות חברתית וכתיבת פובליציסטיקה. כיום היא משמשת דמות מפתח בתנועות המטיפות לאנטי-גלובליזציה ומבקרת חריפה של הנאו-אימפריאליזם ושל מדיניות החוץ של ארצות הברית. היא מתנגדת גם למדיניות האטום של הודו ולתהליך התיעוש המואץ במדינה.

במאי 2003 נשאה רוי נאום בכנסיית ריברסייד בעיר ניו יורק, בו תיארה את ארצות הברית כאימפריה גלובלית ששומרת לעצמה את הזכות להפציץ כל מדינה אחרת בכל רגע שתחפוץ, ושואבת את הלגיטימציה שלה היישר מאלוהים. באוגוסט 2006 חתמה רוי על מכתבו של הפרופסור סטיב טרביליון, שכינה את פעולותיה של ישראל בלבנון "פשעי מלחמה", ושהאשים את ישראל בהפעלת טרור ממוסד.‏[1]

רוי פעילה למען זכויות הדלית (קאסטת הטמאים) בארצה. היא פעלה להוצאת ספרו של האינטלקטואל בן הדלית בהימרו רמג'י אמבדקאר, "הקדוש והדוקטור" וחיברה לו מבוא רחב היקף, בו היא תוקפת ומקעקעת את המיתוס של מהטמה גנדי ומוקיעה אותו כגזען.

לאחרונה הצהירה רוי בראיון לסוכנות רויטרס כי היא אינה שבעת רצון מתוצאות פעילותה הציבורית, ושהיא ניגשת לכתיבת רומן נוסף.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פובליציסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוקר המחיה
  • האלגברה של הצדק האין-סופי
  • הסוף המושלם יהיה מוות. מאנגלית: דוד שחם, תל אביב: זמורה-ביתן בשותפות עם הד ארצי, תש"ס 1999.
  • דיבורים על מלחמה. מאנגלית: צילה אלעזר, עדי גינצבורג-הירש, ‫ אור יהודה : זמורה-ביתן, תשס"ה 2005.‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ War crimes and Lebanon, באתר עיתון הגארדיאן, 3 באוגוסט 2006