ארז'בט בתורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליזבט\ארז'בט בתורי
ErzsébetBáthory.jpg
כינוי רוזנת הדמים
תאריך לידה 7 באוגוסט 1560
נירבאטור
תאריך פטירה 21 באוגוסט 1614
צ'אכטיצה בסלובקיה

ארז'בט (או אליזבט) בתוריהונגרית: Báthory Erzsébet;‏ 7 באוגוסט 1560 - 21 באוגוסט 1614), שכונתה "רוזנת הדמים", היא רוזנת הונגרייה שחיה בסוף המאה ה-16 ונחשדה ברצח של כ-600 נערות מתבגרות. קרובת משפחה של מלך פולין ודוכס טרנסילבניה, סטפאן באטורי. היא נחשבת לרוצחת ההמונים המפורסמת ביותר בפולקלור ההונגרי-סלובאקי, וכמו כן גם האישה שהעניקה השראה לכמה רוצחים המוניים.

בתורי גרה בטירת צ'אכטיצה (סלובקית: Čachtice). היא נהגה לשכור משרתות צעירות תוך שהבטיחה להן חינוך טוב. על פי החשדות שהועלו היא הייתה מענה אותן ולאחר מכן רוצחת אותן, ועל פי שמועות אחדות גם חותכת את גופן ורוחצת בדמן של בתולות. על פי אותן שמועות, היא האמינה שהרחצה בדם תגרום לה להישאר יפה וצעירה.

לאחר מות בעלה, היא וארבעה משתפי פעולה הואשמו בעינוי וברצח של מאות נשים, עם מקור אחד המייחס להם מעל 650 קורבנות, אם כי המספר בו הם הורשעו היה 80.‏[1] אליזבט עצמה הועמדה לדין ולא הורשעה. עם זאת בשנת 1610 היא נכלאה בטירת צ'אכטיצה באחד החדרים עד מותה כעבור ארבע שנים. שותפיה לפשע הוצאו להורג.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבט בתורי נולדה באחוזה משפחתית בנירבאטור, הונגריה, ב-7 באוגוסט 1560, ובילתה את ילדותה בטירת אצ'ד (Ecsed). אביה היה ג'ורג' בתורי, אח של אנדרו בּ‏וֹ‏נָ‏ו‏ונטורה בתורי, שהיה וויווד של טרנסילבניה, בעוד אמה אנה בתורי (1539-1570), הייתה בתו של סטיבן בתורי מסומליו, ויווד אחר של טרנסילבניה. דרך אמה, אליזבט הייתה אחייניתו של האציל ההונגרי סטפאן באטורי, מלך פולין, והדוכס של טרנסילבניה.

כאישה צעירה היא למדה לטינית, גרמנית ויוונית.

חיי נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבט הייתה מאורסת לפרנץ נדסאדי, במה שהיה כנראה הסדר פוליטי במעגלי האריסטוקרטיה. בני הזוג נישאו ב- 8 במאי 1575 כשהייתה בת 15. אליזבט עברה לטירת נדסאדי בסרבר ובילתה זמן רב לבדה, בעוד בעלה למד בווינה.

מתנתו לחתונה לאליזבט בתורי הייתה טירת צ'אכטיצה , הממוקמת, בהרי הקרפטים ליד טרנצ'ן הקטנה (טרנצ'ין של ימינו). בשנת 1578, הפך נדסאדי למפקד הראשי של צבא הונגריה, והוביל אותם למלחמה נגד העות'מאנים. עם היעדר בעלה, ניהלה אליזבט בתורי את ענייני העסקים ואת האחוזות.

בעיצומה של המלחמה הארוכה (1593-1606), היא הייתה ממונה על הגנת האחוזות של בעלה, אשר מוקמו בדרך לווינה.‏[2] האיום העות'ומאני היה משמעותי, הכפר צ'אכטיצה נבזז על ידי העות'מאנים קודם לכן ואילו כפר סרבר, הממוקם בקרבת הגבול שהפריד בין הונגריה המלכותית והונגריה העות'מאנית, היה בסכנה גדולה עוד יותר.

היא הייתה אשה משכילה שיכלה לקרוא ולכתוב בארבע שפות.‏[2] היו כמה מקרים שבהם היא התערבה למען נשים חסרות כל, כולל אישה שבעלה נתפס על ידי הטורקים ואישה שבתה נאנסה ונכנסה להריון.

בשנת 1585, ילדה אליזבט את בתה הראשונה, אנה. בתה השנייה, אורסולה, ובנה הראשון, תומאס, שניהם מתו בגיל צעיר. לאחר זאת, ילדה אליזבט עוד שלושה ילדים, קתרין (1594), פול (נולד בסביבות 1597) וניקולס.‏[3]

בעלה של אליזבט נפטר בשנת 1604 בגיל 47, על פי הדיווחים בגלל פציעה מתמשכת בקרב. בני הזוג היו נשואים 29 שנים.

משפט הראווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1602 ו-1604, התלונן השר הלותרני אסטבן מגיירי על מעשי אליזבט בפומבי ובבית המשפט בווינה, לאחר שהשמועות התפשטו.‏[4] לשלטונות ההונגרים לקח זמן להגיב על התלונות של מגיירי. לבסוף, בשנת 1610, המלך מתיאס מינה את גיורגי טורזו, הפלטין (תואר אצולה) של הונגריה, לפתוח בחקירה. טורזו הזמין שני נוטריונים לאסוף ראיות במרץ 1610.‏[5]

עוד לפני קבלת התוצאות,‏[6] טורזו דן בהמשך ההליכים עם בנה של אליזבט פול. משפט והוצאה להורג היו מעוררים שערורייה ציבורית ומביישים משפחת אצולה בעלת השפעה רבה (אשר באותה העת שלטה בטרנסילבניה), ורכושה הרב של אליזבט היה נלקח על ידי השלטון. טורזו, יחד עם פול, תכנן במקור שאליזבט תלקח אל מנזר, אבל כשעדויות הרציחות התפשטו, הוסכם כי אליזבט בתורי צריכה להיות כל הזמן תחת מעצר בית קפדני, אבל שמעונש נוסף יש להימנע.‏[7] נקבע גם כי מתיאס לא יצטרך לפרוע את החוב הגדול שלו אליה, חוב שלא יכל לכסות עקב בעיות כספיות.[8]

מעצר ומשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורזו הגיע לטירת צ'אכטיצה ב-30 בדצמבר 1610, ועצר את בתורי וארבעה ממשרתיה, שהואשמו שהיו שותפים לדבר עבירה. אנשיו של טורזו דיווחו כי מצאו נערה אחת מתה ואחת גוססת. הם דיווחו כי אישה נוספת נמצאה פצועה, ואחרות נעולות.‏[9]

בעוד הרוזנת הושמה במעצר בית (ונשארה כך מאותה נקודה ואילך), ביקש המלך מתיאס כי אליזבט תינדון למוות. עם זאת, טורזו שיכנע את המלך כי פעולה כזו תהווה השפעה שלילית על האצולה. לכן, המשפט נדחה עד להודעה חדשה, אולם הנאשמים האחרים הובאו לבית המשפט. המשפט נערך ב-7 בינואר 1611 בביצ'ה, בתורי עצמה לא נכחה בבית המשפט.‏[8]

שנותיה האחרונות ומותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשפט של המשרתים שלה, בתורי הושמה תחת מעצר בית בטירה שלה. היא נשארה שם במשך ארבע שנים, עד יום מותה.

המלך מתיאס דחק בטורזו להביא אותה לבית המשפט ושני נוטריונים נשלחו לאסוף ראיות נוספות,‏[10] אך בסופו של דבר בית המשפט לא פתח בהליכים נגדה.

ב-21 באוגוסט 1614, אליזבט בתורי נמצאה מתה בטירה שלה. מאחר שהיו כמה צלחות של מזון שלא נגעו בהן, תאריך המוות האמיתי שלה אינו ידוע. היא נקברה בכנסיית צ'אכטיצה, אך בשל המהומה של תושבי הכפר על כך ש"הנמרה של צ'אכטיצה" נקברה בבית הקברות שלהם, גופה הועבר לבית הולדתה באצ'ד, שם הוא נטמן בקריפטה של משפחת בתורי.‏[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית

  • Craft, Kimberly (2009). Infamous Lady: The True Story of Countess Erzsébet Báthory. ISBN 1-4495-1344-1. 
  • McNally, Raymond T. (1983). Dracula Was a Woman: In Search of the Blood Countess of Transylvania. New York: McGraw Hill. ISBN 0-07-045671-2. 
  • Penrose, Valentine (trans. Alexander Trocchi) (2006). The Bloody Countess: Atrocities of Erzsébet Báthory. Solar Books. ISBN 0-9714578-2-4. 
  • Thorne, Tony (1997). Countess Dracula. Bloomsbury. ISBN 0-7475-2900-0. 

בגרמנית

  • Farin, Michael (2003). Heroine des Grauens. Elisabeth Báthory. Munich: P. Kirchheim. ISBN 3-87410-038-3. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארז'בט בתורי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Countess Elizabeth Bathory – The Blood Countess." The Crime Library.
  2. ^ 2.0 2.1 Báthory Erzsébet – Báthory Erzsébet: Short FAQ
  3. ^ [http://genealogy.euweb.cz/hung/nadasdy2.html#FE Genealogy of the Nádasdy family]
  4. ^ Farin, Heroine des Grauens, p. 234–237.
  5. ^ Letters from Thurzó to both men on 5 March 1610, printed in Farin, Heroine des Grauens, p. 265–266, 276–278.
  6. ^ On 19 September 1610, Andreas of Keresztúr sent 34 witness accounts to Thurzó. On 27 October 1610, Mózes Cziráky sent 18 accounts.
  7. ^ Letter from 12 December 1610 by Elizabeth's son-in-law Zrínyi to Thurzo refers to agreement made earlier. See Farin, Heroine des Grauens, p. 291.
  8. ^ 8.0 8.1 McNally, Raymond T. (1983). Dracula Was a Woman: In Search of the Blood Countess of Transylvania. New York: McGraw Hill. ISBN 0-07-045671-2.
  9. ^ Letter from Thurzó to his wife, 30 December 1610, printed in Farin, Heroine des Grauens, p. 293.
  10. ^ 224 Witness accounts were sent to Matthias on 28 July 1611 by A. of Keresztúr, 12 by M. Cziraky on 14 December 1611,
  11. ^ Farin, Heroine des Grauens, p. 246.