ארטישוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgארטישוק
ארטישוק
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: מורכבים
סוג: קנרס Cynara
מין: ארטישוק
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cynara scolymus
ארטישוק
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 53 קק"ל
חלבונים 2.89 ג'
פחמימות 10.51 ג'
שומן 0.34 ג'
ויטמין B1 0.05 מ"ג
ויטמין B2 0.089 מ"ג
ויטמין B3 0.111 מ"ג
ויטמין B6 0.081 מ"ג
ויטמין C 7.4 מ"ג
ברזל 0.61 מ"ג
סידן 21 מ"ג
מגנזיום 42 מ"ג
זרחן 73 מ"ג
אשלגן 276 מ"ג
סיבים תזונתיים 5.4 ג'

ארטישוקעברית: קִנְרֵס; שמו המדעי Cynara scolymus ובאנגלית: Artichoke שם שהושאל לעברית בת ימינו) הוא ירק מאכל ממשפחת המורכבים.

הארטישוק מכונה גם חוּרְשָףערבית: خرشوف, ח'רשוף), אך אין לו קשר עם הסוג הבוטני חרשף. כמו כן קיים בלבול בשמו עם הארטישוק הירושלמי שהוא מסוג "חמנית הפקעות". שם נוסף לארטישוק הוא צ'ינר.

מוצאו של הארטישוק הוא אתיופיה, משם הוא עבר למצרים והתפשט בארצות אגן הים התיכון.

לארצות הברית הגיע הארטישוק עם המתיישבים הספרדים בשנת 1600, ותפס לעצמו מקום של קבע בעיר קסטרוויל (Catroville) שבקליפורניה, שם מגדלים 80% מאספקת הארטישוק לארצות הברית כולה. האיטלקים מיצרים ממנו ליקר ממשפחת הביטר הנקרא צ'ינר (Cynar).

ב-100 גרם ארטישוק מבושל או אפוי יש רק 53 קלוריות, 2.89 גר´ חלבון, 0.34 גר´ שומן ו- 8.6 גרם סיבים תזונתיים[1].

תיאור הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה ארטישוקים בסמוך למושב כפר מעש

הארטישוק הוא שיח קוצני רב-שנתי, המתנשא לגובה של עד 1.5 מטרים. שייך למשפחת המורכבים. לצמח שורש-אגירה מעמיק ומעובה.

הצמח גדל על מצע של אדמה כבדה ועמוקה. האבקתו נעשית על ידי חרקים, בעיקר דבורים, אך קיימת בו גם תכונה של האבקה עצמית. פריו הוא למעשה ניצן הפרח שטרם הבשיל. צמח יחיד מפתח עד 40 פירות, בגדלים שונים. עונתו נמשכת מנובמבר עד מאי, כשהשיא בחודשי מרץ-אפריל, בהם נקטף 60% מהיבול. בחקלאות של היום, שיטת הריבוי, היא לרוב באמצעות נצרים.

בראשית החורף מפתח הצמח שושנת עלים ענקיים בגוון ירוק מאפיר (אורכם עד 80 ס"מ ורוחבם עד 50 ס"מ), שסועים לאונות בעלות קצה קוצני. הארטישוק מוכר כצמח מאכל יוקרתי ונחשב למעדן. החלק המרכזי הנאכל בארטישוק הוא ה'מצעית' (המכונה גם 'לב') שעליה יושבים פרחיו הסגולים, אף על פי שיש שאוכלים גם חלק מהעלים.

זני ארטישוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים 140 סוגים שונים של ארטישוק, רק 40 מהם מסחריים. הקנרס הסורי (C. syriaca) הוא הזן המקומי של הארטישוק, אשר גדל אך ורק בישראל, סוריה ועיראק. הארטישוק, או הקנרס התרבותי(שני שמות נפוצים בלטינית – Cynara scolymus או Cynara cardunculus), הוא הזן האירופאי, המוכר יותר בשימושים רפואיים. סביר לפגוש זן זה בשווקים, שם משתמשים בו לצרכים קולינריים. ישנם זנים נוספים של ארטישוק הייחודיים לאירופה, בעיקר באיטליה ובספרד. הזן הסורי נבדל מהזן האירופאי בפרי קטן יותר (שאינו מקובל לאכילה) ובטעם מריר ומודגש יותר של העלים והגבעולים.

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמשים בעלים, בהם חומרים פעילים רבים, כמו סינארין (Cynarin), חומצה דיקפאוקווינית (Dicaffeoylquinic acid), חומצה קפאואילקווינית (Caffeoylquinic acid), וסקולימוסיד (Scolymoside), ופלבונואידים- כמו לוטאולין (Luteolin). בנוסף, הארטישוק עשיר בוויטמין C ובסיבים תזונתיים.

תכונות הארטישוק[דרוש מקור]

  • מסייע לכבד בניטרול רעלים ומגן עליו.
  • מסייע במניעת חסימות בדרכי המרה.
  • עוזר בעיכול.
  • מפחית לחץ דם.

עלי הארטישוק משמשים לטיפול במס' בעיות בריאותיות[דרוש מקור]: יתר כולסטרול, היעדר תיאבון, הפרעות עיכול, תסמונת המעי הרגיז, חסימה בדרכי המרה, אבני מרה, יתר חומצת שתן, מלריה, הנגאובר, המצאות חלבון(בצורה כרונית) בשתן, יתר לחץ דם, טרשת עורקים, אנמיה.

מיתוסים שנקשרו בארטישוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארטישוק יש היסטוריה ארוכה באגן הים התיכון, ונרקמו עליו אגדות כבר במיתולוגיה היוונית, שם מסופר איך הגיע הארטישוק לעולם:

זאוס, מלך האלים, שהיה ידוע בחולשתו למין הנשי, יצא לפגוש את אחיו פוסידון, אל הים. כאשר נפגשו האחים בחוף הים של האי זינרי (Zinari) נערה צעירה מקומית צעדה על החוף ועסקה באיסוף צדפים. זאוס ללא היסוס פתח בחיזור נמרץ וזכה בליבה של הנערה אשר נקראה צ'ינרה. הוא העלה אותה אל הר האולימפוס ואף העניק לה מעמד של אלה, ובלבד שתוותר על חייה הקודמים עם בני התמותה. הנערה שמחה על השינוי החברתי, על האהבה והתהילה להם זכתה, אך לא עבר זמן רב לאחר שהגעגועים אל הוריה ואל הכפר הקטן ממנו באה היו גדולים מנשוא. היא חמקה ממאהבה למספר שעות וחזרה לכפר לחבק את הוריה. אך כשחזרה זאוס כעס כל כך על שהמרתה את פיו, שהחזיר אותה לכפר בו נולדה בצורת שיח קוצני ומכוער – הארטישוק, או ה-CYNAR (צ'ינר) כפי שהוא נקרא בלטינית.

בנוסף, היוונים והרומאים התייחסו אל הארטישוק כאל צמח האהבה והאמינו שיש בו סגולה לבן זכר.

הארטישוק במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בראשית רבה, פ"כ, כ"ג: "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, קוץ זה קינרס, דרדר אלו עכביות".
  • תוספתא (מרחשת, סימן נ'): "והמלפסין והכרכום והקנרא (או קנרס. כמשנתנו פ״ה דכלאים)".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]