ארטישוק ירושלמי
 |
|
|---|---|
 צמחי ארטישוק ירושלמי
|
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | חמנית |
| מין: | ארטישוק ירושלמי |
| שם מדעי | |
 Helianthus tuberosus(ליניאוס) |
|
ארטישוק ירושלמי (שם מדעי: Helianthus tuberosus) הוא צמח עשבוני רב שנתי המצוי בצפון אמריקה וקל לגידול. הירק מכונה על ידי יהדות מרוקו "בטטה קסביה", שמשמעותו בערבית מרוקאית הוא: תפוח אדמה של הקנה, שכן גבעול צמח מזכיר בצורתו קנה.
הארטישוק הירושלמי אינו ארטישוק, למעשה, וגם אין לו כל קשר עם ירושלים. שמו העברי התקני הוא חמנית הפקעות. חלקו הראשון של השם נגזר ממילה דומה: כאשר התגלה הצמח לראשונה, הוא נקרא Girasole, מילה איטלקית עבור חמניה, ומכאן שובש השם ל-Jerusalem. ארטישוק ירושלמי הוא זן של חמניה, מהמין Helianthus annuus. החלק השני של השם מגיע מהטעם של הפקעת, אשר דומה לטעם הארטישוק.
בניגוד לרוב הפקעות, אבל בדומה לחברים אחרים ממשפחת ה-Asteraceae (הכוללת את הארטישוק), הפקעות מאחסנות את הפחמימה אינולין במקום עמילן. משום כך, הם מקור חשוב של פרוקטוז עבור התעשייה.
[עריכה] היסטוריה
ארטישוקים ירושלמיים עובדו על ידי האינדיאנים לפני הופעת האירופאים. הצרפתי Samuel de Champlain מצא גידולים של ירקות אלו באזור קייפ קוד בשנת 1605. בשנת 2002 זכה הירק בתואר "ירק המרק הטוב ביותר" בפסטיבל ניס למורשת הבישול הצרפתי.
הארטישוק הירושלמי מכונה על ידי יהדות יוצאי מצרים בשם "טרטופע" ובפי יוצאי יהדות טורקיה והבלקן בשם "דומאלן".
[עריכה] גידול
ארטישוק ירושלמי הוא צמח מהיר-גידול המגיע בקלות לגובה של כ-2 מטרים. לעתים קרובות הבעיה היא לא איך לגדלו אלא איך לא לגדלו מרגע שהשתרש, שכן גודלו של הצמח, וכמות העלווה באים על חשבון יבול הפקעות. הוא זקוק לשמש מלאה או לחצי יום שמש, כמו כן ניתן להשאיר את הצמח ולהוציא את הפקעות רק בשעת הצורך, אך בצורה זו יש ירידה באיכות הפקעות עם הזמן שכן יש לדשן את האדמה ולדלל את צפיפות הפקעות כדי להמשיך ולשמור את איכות של פקעות.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
