אריה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בבעל החיים אריה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אריה (פירושונים).
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: פגיע (VU) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | פנתר |
| מין: | אריה |
| שם מדעי | |
 Panthera leo((1758) .L) |
|
| תחום תפוצה | |
 תפוצת האריה ביבשת אפריקה |
|
אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו במשפחה זו לאחר הטיגריס. האריה נפוץ בעיקר ביבשת אפריקה אך גם במדינת גוג'אראט שבהודו. הוא ניזון מאוכלי עשב שונים אותם הוא צד, כמו גם מפגרים. בתרבות האנושית נחשב האריה סמל לגבורה וכוח, ולכן הוצמד לו הכינוי "מלך החיות". תוחלת חייו בטבע היא בין 10 ל-14 שנים, אם כי בשבי הוא יכול לחיות עד ל-20 שנה. שמות נוספים של האריה בשפה העברית הם ליש, שחל ולביא. שם נקבתו של האריה הוא לביאה וגור האריות נקרא כפיר.
תוכן עניינים |
[עריכה] טקסונומיה
במין אריה קיימים כ-20-30 תתי מינים, אף שמספרם המדויק שנוי במחלוקת[1]. מספר מתת המינים המוכרים מוצגים כאן:
- אריה צפון מזרח קונגו Panthera leo azandica
- אריה קטאנגה Panthera leo bleyenberghi
- אריה אירופאי Panthera leo europaea (נכחד)
- אריה קונגו Panthera leo hollisteri
- אריה טראנסוואל Panthera leo krugeri
- אריה ברבארי Panthera leo leo (נכחד בטבע)
- אריה מארוזי (אריה מנומר) Panthera leo maculatus
- אריה מסאי Panthera leo massaicus
- אריה הכף Panthera leo melanochaita (נכחד)
- אריה מזרח אפריקה Panthera leo nubica
- אריה אסייתי Panthera leo persica
- אריה אביסינאן Panthera leo roosevelti
- אריה סומאלי Panthera leo senegalensis
- אריה סנגלי Panthera leo senegalensis
- אריה קלהרי Panthera leo verneyi
- אריה מערות Panthera leo spelaea (נכחד)
[עריכה] מאפיינים פיזיים ומראה
האריה הוא המין השני בגודלו בסוג פנתר במשפחת החתוליים. הטיגריס עולה עליו בגודלו, ומבחינה זו האריה קודם ליגואר ולנמר. החתוליים הם הטורפים היבשתיים המשוכללים ביותר וכל מזונם הוא בשר בלבד. הם מותאמים לציד בצורה עילאית וטובה יותר מכל טורף יבשתי אחר.
אורכו של אריה בוגר כ-2.7 מטרים, גובה כתפיו כ-1.2 מטרים, ומשקלו יכול להגיע עד 260 קילוגרם. הוא נפוץ בעיקר באזורים סלעיים, חורשים ובסוואנות. שיטת הציד של האריה היא במארב, ותזונתו כוללת פרסתנים ופגרים שנגנבו מידי טורפים אחרים. האריה חי בלהקה, ובכך הוא שונה משאר החתוליים הגדולים. בהריון נולדים 2-4 וולדות.
הזכר שונה מן הנקבה במראהו, בהיותו בעל רעמה המכסה את עורפו וכן חלק מגופו הקדמי. הוא גדול מהנקבה, ושאגתו מגיעה למרחקים בעצמתה. הלביאה אינה שואגת. צבע פרוותם חום-צהוב, ראשם גדול וזנבם ארוך ובקצהו ציצית שיער. באצבעות הרגליים כריות שאליהן מוכנסים הטפרים כשהאריה או הלביאה במנוחה, ונשלפים בשעה שהם אורבים לטרף.
האריה צד פרסתנים גדולים דוגמת הזברה והגנו, אך גם בעלי חיים קטנים יותר כגון צבאים ואנטילופות, ולעתים ינסה כוחו מול תאו, אך זאת יעשה רק במצוקה, כאשר לא יימצא בסביבה אף טרף זמין להשביע את רעבונו[דרוש מקור]. תועד אף מקרה של אריה זכר בוגר שהצליח להכריע לבד תאו בוגר שמשקלו יכול להגיע לטון אחד[דרוש מקור].
כמחצית ממזונו משיג האריה באמצעות שימוש בכוח הרתעתו כלפי טורפים קטנים ממנו, בכך יטול מהם את בשר צידם. לפיכך נהוג לומר שהאריה הוא גם אוכל נבלות מלבד טורף של ממש. במיוחד סובלים מהתנהגותו זו הברדלס והתנים.
[עריכה] התנהגות חברתית
[עריכה] מדרג חברתי
האריות חיים בלהקה, שבה מתקיים מדרג חברתי יעיל למדי. הזכרים הם השליטים, ותפקידם הוא להזדווג עם הנקבות, וכן להגן על הלהקה מפני איום חיצוני, אם מטורפים אחרים ואם מניסיון השתלטות של זכרים זרים על הלהקה. הדעה הרווחת שהאריה הזכר אינו תורם בציד אינה נכונה לחלוטין: רוב הזמן הוא אכן לא עוזר לנקבות, אך הוא דרוש בציד טרף גדול, כגון תאו. תפקידן של הלביאות הוא לצוד את הטרף, וכן לגדל את הצאצאים ולדאוג לקיומם. בבוא העת, כאשר יגיעו הגורים לבגרות מינית, ימצאו עצמם הזכרים מגורשים מהלהקה ואילו הנקבות הצעירות יוכלו להישאר בה.
גיל הבגרות הוא כשנתיים. עד גיל חצי שנה מגוננת האם על גוריה מפני זכרים בלהקה ובעיקר מפני זכרים זרים וכן מפני טורפים אחרים בסביבה. לביאות החיות בגפן נאלצות להסתיר את גוריהן בסבך העשב עת יוצאות הן לשחר לטרף. בתצפיות שנערכו, נראו זברות רומסות במתכוון גורי אריות שנתגלו באקראי במקום מסתורם.
[עריכה] אויבים
בגיל בוגר יותר, אין לאריה אויב טבעי והוא ניצב בראש מארג המזון, הן באפריקה והן באסיה, לצד הטיגריס (היגואר באמריקה הדרומית משני לאנקונדה, לאחר שנמצא כי הנחש הענק לוכד יגוארים בעת שהם חוצים מקווי מים). מגיל חצי שנה ואילך מתמקדת האם בלימוד הגורים המתבגרים את שיטות הציד, עד אשר בגיל שנה ומעלה הם מתלווים לאם במארבים ואחר כך גם במרדפים עצמם.
רק הצבועים מרשים לעצמם לעתים לגנוב מלהקת אריות טרף וזאת כאשר לא נמצא אריה זכר אלא רק לביאות. בדרך כלל עקב היתרון המספרי של הצבועים הם מצליחים להבריח את הלביאות ואף לפצוע אותם ובכך לגנוב את מזונן. אך למרות זאת הצבועים לעולם לא יעיזו להתמודד עם אריה זכר בוגר משום שכוחו חזק בהרבה מזה של הלביאה, הוא מסיבי ואגרסיבי מממנה ושוקל בממוצע פי שלוש מכל צבוע. תועדו מקרים של מאבק בין להקת צבועים ללביאות על טרף ובהגיע אריה זכר לאותו מאבק הוא הרג בתוך שניות ספורות את מנהיגת הצבועים[דרוש מקור].
זכרים צעירים שגורשו מהלהקה מוצאים עצמם מתאגדים יחדיו בדרכם החדשה, בדרך כלל מדובר באחים או בקרובי משפחה. מעתה ואילך הם מחויבים לצוד כדי להתקיים, אולם הם משתמשים בעוצמתם הפיזית גם כדי להשתלט על טרף לא להם. אם חברי הלהקה הצעירה לא ייפגעו באופן ממשי במהלך השנים, יוכלו הם בשנת העשור לחייהם, כאשר הם בשיא כוחם וכושרם, לנסות ולהבריח זכרים מבוגרים למדי מלהקה אחרת שבה ייתקלו. אם יצליחו, ישתלטו הם על הנקבות ויטרפו את גוריהן. טרף הגורים היא דרך ביניים של הזכרים להעביר את מטענם הגנטי לדורות הבאים.
בניגוד לאמהות בבעלי חיים אחרים שנכנסות למצב עקה בעקבות טרף צאצאיהן, הרי שלביאות, בתהליך הורמונאלי מסובך, מתחילות להראות דווקא סממני התייחמות בחלוף יממה. ההזדווגות מתנהלת בשכיבה פעמים רבות, בעת שהזכר והנקבה מתרחקים מעט ממקום מרבצם של חברי הלהקה. בתקופה זו, הזכר מזדווג עם הלביאות בכל רבע שעה, לעתים גם בשעות הלילה[דרוש מקור]. לפי הערכות, על כל גור אריה ששורד את גיל השנה, מזדווגת הנקבה אלפי פעמים. איבר מינו של האריה דוקר בקצהו, ולכן כאשר הוא נסוג מזה של הלביאה, הוא מכאיב לה. הביצית של הנקבה מופרשת רק לאחר ההזדווגות. על פי אחת ההשערות, הכאב שגורם איבר המין של האריה בנסיגתו מעודד את הביוץ, ולכן הביצית מופרשת רק לאחר ההזדווגות[דרוש מקור]. כעבור פרק זמן של שלושה חודשי הריון ממליטה הלביאה בין שניים לשישה גורים וחבריה החדשים של הלהקה שזה לא מכבר הצטרפו אליה יהיו לאבות טריים. פרוות עורם של הגורים מכוסה כתמים כהים הנעלמים עם התבגרותם. בדרך כלל תמליט הנקבה שוב רק כעבור שנתיים[דרוש מקור].
[עריכה] ציד ותזונה
בעבר חשבו כי האריות בלהקה אינם טורחים בהשגת מזונם והוא מובא אליהם מבלי שכמעט יעשו דבר כדי להשיגו, אולם בשנים האחרונות הסתבר כי המצב מורכב יותר. האריות משתתפים בציד (בתור ציידים משניים) אך ורק בלילה ולכן מחקרים מוקדמים יותר שנערכו ביום לא איתרו את השתתפותם. בכל מקרה, הלביאות הן אלה שינהלו את הציד, לאחר שהחליטו מראש על זהות הניצוד. בדרך כלל הן מתחלקות לקבוצה המבריחה את הקורבן המיועד אל עבר קבוצה האורבת לו במרחק לא רב. הן מתמקדות בדרך כלל בחיה קשישה או רכה בימים, או כזו שנראית כחולה או כחלשה. משזיהו את הטרף, הן מתקרבות אליו בחשאי ומצמצמות את המרחק אליו. המרדף מתחיל בעת שהקורבן המיועד מזהה את טורפיו. גם אם מדובר בחיה תשושה לא תוכל בדרך כלל הקבוצה הראשונה להשיג את טרפה, וכל תפקידה יהא להבריח את החיה אל עבר הקבוצה האחרת, שם ממתינות במארב מספר לביאות והן אלה שיכריעו את הניצוד, לאחר שעייף מן המרדף. ההסתברות להצלחה בציד היא נמוכה, והלביאות לרוב שבות ריקם אל הלהקה, שם ממתינים להן הגורים ויתר הלביאות שמשגיחות על הצאצאים בהיעדר האמהות האחרות, וכן הזכרים הרעבים. משיוכלו להסדיר את נשימתן מחדש ולנוח מעט, ישובו לחפש את הקורבן הבא כדי לנסות שוב את יכולתן. להקת האריות תנוע בעקבות עדרי הפרסתנים בהתאם לעונות השנה באפריקה.
ההמתה מתבצעת בדרך כלל על ידי חניקת גרונו של הטרף בעזרת הניבים, אולם הלביאות כה חזקות, עד כי הן מסוגלות לשבור את מפרקתה של החיה בעת שיזנקו אליה. לאחר המתת הטרף יגיעו שאר חברי הלהקה, ובראשם הזכרים. הם אלה אשר יזכו בנתחים המשמעותיים של בשר הציד ורק לאחר שהם והלביאות יסיימו את סעודתם, יזכו גם הגורים להתקרב אל שרידי בשר הציד כדי לאכול מהשאריות. משמילאו את בטנם, ישתרעו תחת הצל ואף אם תתקרב חיה אחרת, הרי גם זאת לא תקים אותם ממרבצם. האריות נחים כעשרים שעות במשך היממה ויוצאים לצוד פעם ביומיים-שלושה. הם מסוגלים לצום אף שבוע, אך כשאר החתוליים הם תלויים במקור שתייה זמין. ישנה סברה שבגיל מבוגר נעשים האריות ציידי אדם בשל הקלות היחסית שבהשגת מין טרף שכזה, אך ככל הידוע, מדובר במקרים נדירים ביותר[דרוש מקור].
במהלך השנים תיתקל הלהקה בניסיונות חוזרים ונשנים של זכרים אחרים להשתלט עליה, עד אשר תצלח ידם של הזרים והאריות הוותיקים ימצאו עצמם מגורשים. גם נקבות לא-פוריות או שאינן מסוגלות עוד לצוד מגורשות מן הלהקה, בדרך כלל אל מותן. אריות בגיל מתקדם איטיים יותר וגופם פחות גמיש, ובהתאם לכך, פוחתים עד מאוד סיכוייהם לצוד בהצלחה. עם הזמן, נשברים גם ניביהם ובהתמודדות עם הטרף הם אפילו נפצעים. משנעשו חלשים, לא יוכלו עוד להתמודד מול להקות של זאבים טלואים וצבועים נקודים שיגנבו מהם את טרפם - כפי שהאריות בימי בחרותם נהגו כלפיהם באותה מידה. בסופו של דבר מוצאים האריות את מותם מפאת מחלות שבאות עליהם משום חולשה ורעב, וכמו טורפים רבים, הם מתקשים להגיע לגיל מתקדם משום התחרות העזה שבטבע. זכרים ימותו בגיל 15 בממוצע והנקבות כמה שנים מאוחר יותר.
[עריכה] תפוצת האריות
בעבר זכו האריות לתפוצה רחבה. הם התקיימו גם בדרום אירופה, בחלקים נרחבים של אסיה וכמובן באפריקה[דרוש מקור]. כיום נותרה אוכלוסייה שרידית באסיה, בשמורת יער גיר בהודו המונה כמה מאות פרטים בלבד של התת-מין האסייתי, ואוכלוסיות שונות באפריקה. האריות החלו להיעלם מן המזרח הקרוב לפני כאלף שנים, ומארץ ישראל מאוחר יותר, בעת מסעי הצלב. באותה תקופה נעלמו גם האריות מאירופה כולה, וכיום מרבית אוכלוסייתם מצויה באפריקה, בעיקר במזרח היבשת ובדרומה. התת-מין האסייתי המוכר כיום הוא ככל הנראה זה שמוזכר בכתבי הקודש ובספר התנ"ך[דרוש מקור].
באפריקה מצויים האריות באזורים שונים וכמעט שאין שוני התנהגותי או הבדלים במראה בין התת-מינים הידועים, מלבד גוון או אורך הרעמה. בכל זאת, אריות אסייתים נוהגים לשחות במים בעת שהם חוצים מכשולי מים, ואילו אריות אפריקה נרתעים מן המפגש עם המים, אם כי באופן מולד, כולם מסוגלים לשחות. ייתכן שישנם הבדלים נוספים אולם ההשוואה קשה משום האוכלוסייה הדלילה בהודו לעומת הזמינות הרבה של הפרטים באפריקה.
[עריכה] האריות בארץ ישראל
בארץ ישראל היו בעבר אריות, ובתנ"ך הם מוזכרים בין חיות הארץ, בין היתר בסיפורו של שמשון[1] המנצח את האריה ואחר כך מוצא כוורת דבש בנבלתו. במאה ה-10 נכחדו האריות מארץ ישראל[דרוש מקור].
[עריכה] האריה והאדם
אריות היו מהחיות הראשונות שהחזיק האדם לצדו. הם ניתנים לאילוף ובעבר היו מצויים בארמונות מלכים וגודלו גם במקדשים. בימינו משמשים הם עדיין בקרקסים נודדים. ככל הנראה, כוחו האימתני, שאגתו הנשמעת למרחקים, מראהו האציל בעל הרעמה ומפגשים אכזריים בין הבריות לאריות הם אלה שעוררו את ההשראה לגבי מקומם של בעלי חיים אלה בתפיסת עולמו של האדם כבר בימים קדומים.
הסוג האסייתי מוצא את מותו בנסיבות לא טבעיות. בניגוד לבעלי חיים אחרים שניצודים בשל בשרם או פרוותם, מתקיים ציד האריות במשך כל הדורות אך ורק כדי להראות את עוז רוחו של האדם מול החיה הפראית שבטבע. ברבות הימים נדחקו האריות אל חצי אי במערבה של תת-היבשת ההודית ושם נתקיימו באין מפריע עד אשר הוכנס הנשק החם על ידי השלטון הבריטי להודו. חיילי הצבא הבריטי הצליחו כמעט להכחיד את האוכלוסייה כולה, אך בטרם תשיג ידם את אחרון האריות הוכרז מקום מפלטם כשמורה. כיום מנסים לשמר את האוכלוסייה השרידית אך הקושי הוא רב, משום שבאזור השמורה רועים ההודים את צאנם. האריות, בניגוד לטיגריס הבנגלי, שגם הוא מצוי על סף הכחדה, אינם טורפי אדם ולא מהווים בדרך כלל כל סכנה, אולם בנוכחות הבהמות מתרחשים לא פעם מקרי טריפה והתושבים המקומיים מנסים ואף מצליחים להרעיל את האריות באין מפריע מצד הרשויות, וכך הולך ופוחת מספרם. בעבר, סברו מספר חוקרים כי למעשה נדחק האריה מסביבתו על ידי הטיגריס הגדול יותר (הטיגריסים הגיעו לדרום אסיה מסיביר – כלל ברגמן) אך לטענתם אין כל אישוש, ובלי כל ספק, ידו של האדם נושאת באשמה[דרוש מקור]. כיום מנסים לשמר גרעין רבייה במספר גני חיות נבחרים בעולם, ונראה כי אם יוחלט על שחרורם מחדש בטבע, תימצא להם סביבה חלופית.
בניגוד מוחלט למצבם בהודו, נהנים האריות האפריקנים מעדנה מסוימת. הממון הרב שזורם מכיסי המבקרים בפארקים הלאומיים, הביא לפיקוח הדוק מצד השלטונות בכל הקשור לציד בלתי חוקי, וכל עוד תהווה התיירות משאב שמייצר הון עבור הקופות המדוללות של מדינות היבשת, לא צפויה סכנה לאריות, שליטי הסאוונה.
[עריכה] האריות בתרבות האנושית
בתרבות האנושית האריה הוא סמל לאומץ לב והדר מלכות. לאריה יש בעברית מספר שמות נרדפים, אשר להם משמעות, והם: ארי (קיצור), כפיר (גור אריות, אריה צעיר), שחל (אריה בעל הופעה מבעיתה), ליש (אריה זקן) ולביא (אריה בעל הופעה מלאה הוד). על שם האריה קיים גם הביטוי "אריה שאג, מי לא ירא"? (עמוס). האריה הוא החיה שמעוררת אצל האדם תחושת ההערצה ועם זאת גם יראה עמוקה. בפי בני התרבות המערבית הוא מכונה "מלך החיות", ובאגדות רבות הוא מתואר כשליטם הבלעדי של בעלי החיים על פני אדמות. מדינות, ערים, יחידות צבאיות ובתי מלוכה רבים אימצו אותו כסמלם בשל ייצוגי המלכות והגבורה המיוחסים לו. בנוסף, המילה "אריה" היא שם פרטי פופולרי בעברית.
[עריכה] האריה בדת ובמיתולוגיה
לאריה יש חלק משמעותי בדת ובמיתולוגיה של עמים רבים, ואצל עמים עתיקים אף שימש כאל. דמות האריה מופיעה בבתי כנסיות רבים על ארון הקודש (בעיקר כמשתחווה ללוחות הברית), והוא אף מופיע בסמלה של ירושלים. כאמור, האריה הוזכר מספר פעמים בתנ"ך, בין השאר בסיפורו של שמשון. הזכרתו של שמשון כגיבור על כי ניצח את האריה מראה שהאריה נחשב לגיבור. ישנם מספר יצורים מיתולוגיים בעלי מאפיינים של אריה, כמו הספינקס (ראש של פרעה וגוף אריה) והכימרה (ראש אריה, גוף עז וזנב נחש או דרקון). אחד המזלות בגלגל המזלות הוא מזל אריה, הקרוי על שם קבוצת הכוכבים אריה.
[עריכה] סמלים בהם מופיע האריה
 |
ערך מורחב – אריה (סמל) |
האריה מופיע בסמלים רבים, בהם:
- סמלו של שבט יהודה היה אריה, לפי ברכת יעקב: "גור אריה יהודה"[2].
- בית דוד אימץ את האריה כסמלו.
- סמלה של בריטניה הוא שלושה אריות וחד-קרן. סמל אנגליה דומה לו.
- סמלה של חברת הרכב פיג'ו הוא דמות אריה.
- בתג היחידה של פיקוד המרכז של צבא ההגנה לישראל מופיעה לביאה.
- בסמל ירושלים מופיע אריה. מסיבה זו, האריה מופיע בסמלן של קבוצות הספורט מועדון הכדורגל של הפועל ירושלים, קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים, קבוצת הקט רגל של הפועל ירושלים ומועדון הכדורגל של בית"ר ירושלים.
- בסמלן של קבוצות הכדורגל והכדורסל בני יהודה תל אביב.
- בנצרות מסמל האריה באופן מסורתי את מרקוס המבשר, ובעקבותיו, בין היתר גם את העיר ונציה.
[עריכה] האריה באמנות
- אחד הסרטים המצוירים המצליחים ביותר של דיסני הוא מלך האריות, המספר על אזור באפריקה הנשלט על ידי אריה בשם מופאסה ובהמשך על ידי בנו סימבה.
- כפארודיה על הצגת האריה כאמיץ, בספר הקוסם מארץ עוץ של ליימן פרנק באום אחת הדמויות המרכזיות היא "האריה הפחדן", שלבסוף מקבל אומץ.
- בסדרת הספרים דברי ימי נרניה מאת ק. ס. לואיס האריה "אסלן" היא הדמות העוצמתית ביותר, יש אף המשווים אותה לישו. חלק משמעותי במיוחד יש לו בספר האריה, המכשפה וארון הבגדים, שעל כריכתו הוא אף מופיע.
- בספר מבעד למראה ומה אליס מצאה שם מתואר אריה נלחם עם החד קרן על כס מלכות בריטניה (על פי סמל בריטניה) אף על פי שיש כבר מלך מכהן שאין להם סיכוי להביסו.
- אחת הפסלים האסטרוקים המוכרים ביותר הוא הכימרה מארצו (כאמור, כימרה הוא יצור בעל ראש אריה).
- פסל האריה השואג בתל חי הינו פסל מפורסם המנציח את הקרב על תל חי שהתרחש בשנת 1920.
[עריכה] שימושים נוספים
- באנגליה אחד המלכים הנערצים ביותר הוא ריצ'רד הראשון שזכה לכינוי "ריצ'רד לב הארי" בעקבות האומץ הרב שהפגין במלחמות שבהן השתתף.
- "לביא" ו"כפיר" הם שמות מטוסי קרב שיוצרו על ידי התעשייה האווירית לישראל.
- חטיבת כפיר היא חטיבת חי"ר סדירה בצה"ל.
- מפקדת פיקוד המרכז שסימלה הוא אריה נקראה בעבר "מצודת כפיר", אלוף פיקוד המרכז
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אריה, אנציקלופדיה ynet
- צמ"ד אונליין (מכון ויצמן) - שאל את המומחה: מדוע האריה נחשב למלך החיות?
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ספר שופטים פרק י"ד פסוקים ה'-ו' ופסוק ח'
- ^ בראשית מ"ט פסוק ט'
