אריה ברברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאריה ברברי
אריה ברברי בגן חיות בפלזן, צ'כיה
מצב שימור
מצב שימור: נכחדנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: נכחד
נכחד בטבע (EW)
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי חתול
משפחה: חתוליים
סוג: פנתר
מין: אריה
תת־מין: אריה ברברי
שם מדעי
Panthera leo leo
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה ברברי או אריה אפריקאי ענק (שם מדעי: Panthera leo leo) הוא תת-המין הגדול ביותר של האריה. האריה הברברי נכחד בטבע ולמעשה שנים רבות האמינו שתת-מין זה נכחד מהעולם, אולם מספר אריות מתת-מין זה זוהו בגני חיות שונים.

תחום התפוצה שלו כלל את מרוקו, תוניסיה, לוב ומצרים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריה הברברי נחשב לגדול ולכבד בתת-המינים של האריה. משקל הזכרים היה כ-190–230 ק"ג ומשקל הנקבות היה כ-150–190 ק"ג. יש חוקרים המפקפקים בהערכות משקל אלו וסבורים שמשקלו האמיתי של האריה הברברי היה זהה לזה של אריות מזרח אפריקה.[דרוש מקור] אורכו של האריה הברברי היה כ-2.7–3.4 מטר ואורכן של הנקבות היה כ-2.1–2.7 מטר. חרטומו של האריה הברברי קצר בהשוואה לזה של תת-מינים אחרים, פניו רחבות, עיניו גדולות וצבע אישוניו ענברי ובעל רשתית שקופה. צבע פרוות ראשו של האריה זהוב, אך שאר גופו כהה ורעמת שיערו ארוכה מאוד, בצבע חום כהה או שחור ונמתחת מראשו ועד לבטנו. לאריות הברבריים אין מוטציות צבע כמו לשאר תת-המינים של האריה. בניגוד לשאר תת-המינים האחרים, אריות אלו לא חיו בלהקות כתוצאה מהמחסור במזון באזור מחייתם. האריה הברברי ניזון בעיקר מהכבש הברברי, חזיר בר, צבי קווייר, צבי הנגב, בובאל צפוני והאייל הברבארי.

משך ההיריון של לביאת האריה הברברי כ-110 ימים, והוא הניב שגר של 1-6 גורים בצבע חום מנומר. הגורים מתחילים ללכת לאחר 13 ימים. הלביאה מגיעה לבגרות מינית בגיל שנתיים. הזכרים מתחילים להפגין התעניינות בנקבות לאחר 24–30 חודשים.

הכחדה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לשאר תת-המינים האפריקניים של האריה, האריה הברברי היה שוכן הרים. את תחום תפוצתו חלק עם עוד שני טורפי-על, דוב אטלסי (נכחד) ונמר ברבארי (סכנת הכחדה חמורה). התיעוד האחרון של אריה ברברי בטבע היה פרט שניצוד בהרי האטלס בשנת 1922. עד לאחרונה סברו כי תת-מין זה נכחד גם בשביה, אך אותרו כמה אריות ברבריים, או צאצאיהם, המוחזקים בשבי ברחבי העולם. בגן החיות של פורט לימפן יש שנים-עשר פרטים שהתקבלו מידי מלך מרוקו, ובגן החיות של אדיס אבבה יש אוכלוסייה של אחד-עשר פרטים, שככל הנראה שייכת לתת-מין זה. ישנם גם זכר וזוג נקבות בגן החיות בבלפסט[1].

פרויקט האריות הברברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלות שנים של מחקר החלה חברת WildLink International, בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד, בפרויקט השבה לחיים של תת-המין, בסיוע טכנולוגיות מחקר דנ״א מתקדמות. בשלב הראשון זוהה הדנ״א של האריות הברבריים, בסיוע דגימות דנ״א של שרידי אריות ברבריים במוזיאונים באירופה. בדגימות אלו השתמשו באוקספורד כדי למפות את הדנ״א של האריה הברברי. אחרי המיפוי נבדקו אריות בגני-חיות כדי לבחון אם נותרו אריות ברבריים חיים, ונמצאו פרטים מתת-מין זה בגן החיות טמרה שבמרוקו. השלב האחרון בפרויקט, שטרם הסתיים, הוא השבה לטבע של האריה הברברי. אוניברסיטת אוקספורד הסכימה לממן את התהליך הממושך של השבתם לטבע של אריות ברבריים לפארק הלאומי של הרי האטלס, ולחקור את סיכויי הישרדותם לאחר ההשבה. עקב מחסור במימון הוקפא הפרויקט, אך לאחרונה הושבו שישה פרטים של אריה ברברי לשמורת הטבע הפרטית "אקוילה" שבדרום אפריקה, הרחוקה שעתיים בנסיעה מקייפטאון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריה ברברי בוויקישיתוף