אריה דבורצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה דבורצקי
1916 –‏ 2008
Dvoretzky.jpg
תרומות עיקריות
נמנה עם מוכיחי אי-שוויון דבורצקי-קיפר-וולפוביץ, הוכיח את משפט דבורצקי

אריה דְבוֹרֶצְקי (Dvoretzky;‏ 3 במאי 19168 במאי 2008) היה פרופסור ישראלי למתמטיקה, המדען הראשי של משרד הביטחון, ממייסדי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בה כיהן גם כנשיא, סגן נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, נשיאו השביעי של מכון ויצמן למדע וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים.

תולדות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה דבורצקי נולד בשנת 1916 בעיירה חוֹרוֹל (Хорол) שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), ובגיל 6 עלה לארץ ישראל עם הוריו. הוא למד בבית הספר הריאלי בחיפה, ובהמשך למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור, בנושא "מחקרים בתורת טורי דיריכלה כלליים", בהנחייתו של פרופ' מיכאל פקטה, הגיש בשנת 1941.

דבורצקי היה הבוגר הראשון של האוניברסיטה העברית שמונה לפרופסור מן המניין בה. בשנת 1956 נמנה עם מוכיחי אי-שוויון דבורצקי-קיפר-וולפוביץ, בתורת ההסתברות. בתחילת שנות השישים הוכיח את משפט דבורצקי, בתורה של מרחבי בנך, הקרוי על שמו. דבורצקי הנחה תלמידים רבים, וביניהם ברנקו גרונבאום, יורם לינדנשטראוס ומרדכי ציפין. דבורצקי היה הראשון שעסק בתורת המשחקים בישראל‏[1] ועמד מאחורי היוזמה להזמין את ישראל אומן לאוניברסיטה העברית‏[2].

בין השנים 19551957 היה דיקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית. בשנים 1959-‏1961 היה סגן נשיא האוניברסיטה העברית‏[3]. עם התפטרותו של מזר מנשיאות האוניברסיטה, עלה שמו של דבורצקי כמועמד לרשת אותו כרקטור ונשיא, אולם הסגל הצעיר בסינאט האוניברסיטה ביקש להפריד בין תפקידי הרקטור והנשיא, ולמנות לתפקיד הרקטור את פרופ' יואל רקח[4]. לאחר שהצעת ההפרדה נתקבלה בסנאט, הסיר דבורצקי את מועמדותו לתפקיד‏[5]. לאחר מלחמת ששת הימים ועד 1972 כיהן כמדען הראשי של מערכת הביטחון. בשנת 1975, ייסד את המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית והיה מנהלו הראשון, ובשנת 1985 נבחר לנשיא מכון ויצמן למדע[6]. בשנים 2006‏-2008 היה חבר תת-הוועדה לבחירת מדענים עולים מצטיינים של הות"ת‏[7][8].

דברוצקי היה ממניחי היסוד של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר בולט בה מאז היווסדה. בסוף שנת 1958 נקרא להיות חבר בוועדה המכינה של האקדמיה. הוא היה יושב ראש החטיבה למדעי הטבע בשנים 1963‏-1968, סגן נשיא בשנים 1968‏-1974‏[9] ונשיא בשנים 1974‏-1980‏[10][11][12].

דבורצקי הוא חתן פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת 1952, פרס קפלון לשנת 1969‏[13] ופרס ישראל במדעים מדויקים לשנת ה'תשל"ג (1973), הוא נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1985 וכן הוכר כדוקטור לשם כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל אביב בשנת 1996.

נישא לשרה לבית שניאורסון, שהייתה מתרגמת ספרות קלאסית מלטינית לעברית (בשם שרה דבורצקי), ולזוג נולדו שני ילדים. בנם, גדעון דבורצקי, לחם במלחמת יום הכיפורים וקיבל את עיטור העוז עבור פינוי תחת אש של נפגעי החווה הסינית. מספר ימים לאחר קרב זה נהרג בפאיד.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסגן נשיא האוניברסיטה העברית השתייך לקבוצה המובילה באוניברסיטה העברית שבקשה לשמר את המונופול שלה על ההשכלה הגבוהה בישראל ובין השאר לדאוג להכפפת אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה העברית‏[14]. משה ליסק ואורי כהן מונים את דבורצקי בין קבוצת המכונה על ידם "אסטרטגים מדעיים" שהייתה בעלת קשרים הדוקים עם ראשי המדינה וייעצה להם בתחומים רבים‏[15].

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרחבות בחשבון אינפיניטסימלי, הוצאת אקדמון, ירושלים, 1970
  • מבוא לתורת ההסתברות, הוצאת אקדמון, ירושלים, תשי"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישיבה חגיגית לכבוד פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה, לשנת 2005, ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת
  2. ^ אבי בליזובסקי, משחק חוזר ורציני, גלילאו, נובמבר 2005, גיליון 87, אתר מט"ח
  3. ^ פרופ' א. דבורצקי סגן נשיא האוניברסיטה, דבר, 26 במרץ 1959
  4. ^ היום ייבחר הרקטור החדש, דבר, 8 במרץ 1961
  5. ^ פרופ' יואל רקח נבחר רקטור האוניברסיטה העברית, דבר, 9 במרץ 1961
    המאבק על כתר הנשיאות, דבר, 30 במרץ 1962
  6. ^ אברהם פלג, מכון ויצמן בחר נשיא חדש, מעריב, 6 בנובמבר 1985
  7. ^ נספח ג' חברים בוועדות המשנה של ות"ת בתשס"ו, עמ' 253
  8. ^ נספח ג' חברים בוועדות המשנה של ות"ת בתשס"ז-תשס"ח, עמ' 178
  9. ^ פרופ' ג. שלום נבחר לנשיא האקדמיה למדעים, מעריב, 30 ביוני 1971
  10. ^ הודעה על מינוי נשיא האקדמיה, 23 באוקטובר 1974, ילקוט הפרסומים 2057, עמ' 276
  11. ^ הודעה על מינוי נשיא האקדמיה, 6 בספטמבר 1977, ילקוט הפרסומים 2372, עמ' 94
  12. ^ האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דין וחשבון שנתי תשע"א
  13. ^ פרסי קפלון של האוניברסיטה העברית - לחמישה פרופסורים, דבר, 30 באוקטובר 1969
  14. ^ אורי כהן (היסטוריון), אסטרטגיות בלימה והתפשטות של האוניברסיטה העברית, עיונים בתקומת ישראל 12 (2002), עמ' 392, 399
  15. ^ משה ליסק ואורי כהן, האסטרטגים המדעיים בתקופת הממלכתיות: יחסי הגומלין בין הקהילה האקדמית למוקדי כוח פוליטיים, עיונים בתקומת ישראל 20 (2010), עמ' 1-27


נשיאי מכון ויצמן למדע

חיים ויצמן · אבא אבן · מאיר וייסגל · אלברט סבין · ישראל דוסטרובסקי · מיכאל סלע · אריה דבורצקי · חיים הררי · אילן חת · דניאל זייפמן

נשיאי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

מרטין בובר · אהרן קציר · גרשם שלום · אריה דבורצקי · אפרים אלימלך אורבך · יהושע יורטנר · יעקב זיו · מנחם יערי · רות ארנון