אריה לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אריה לוין על גבי בול ישראלי

הרב אריה לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה - ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969), רב ומשגיח ישראלי, כונה אבי האסירים או רב האסירים. בירושלים היה ידוע בשם ר' אריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באורלא שליד ביאליסטוק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בפולין) לר' בנימין ביינוש ולעטיל. הוא למד בסלוצק ובסלונים, ונחשב כמתמיד וכעילוי. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת וולוז'ין; רק מאוחר יותר התקבל אליה, ושם למד תורה מהרב רפאל שפירא. עלה לארץ ישראל באדר ה'תרס"ה (1905), ולמד בישיבת תורת חיים. הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והראי"ה קוק. נישא לצפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא, רב בקובנה, שהיה בנו של הרב חיים יעקב שפירא.‏[1] הרב דוד שפירא היה גם חותנו של הרב צבי פסח פרנק.

כיהן כמשגיח בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים על מנת לעודד את יושביו.

לאחר מלחמת השחרור, כאשר הוחזרו לישראל גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את גורל הגר"א - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות.

מידותיו הטובות ומעשי החסד הרבים שעשה היו למושא לסיפורים רבים על פועלו (הסופר שמחה רז שהיה ממקורביו קיבץ רבים מהם לשני כרכים), ובזכותם היה נערץ על חלקים נרחבים בציבור.

עם קום מדינת ישראל הקים את הישיבה הנקראת על שמו "בית אריה" והעמיד בראשה את חתנו הרב אליעזר פלצינסקי, נכדו של הרב נתן צבי פינקל, "הסבא מסלבודקה". כיום מונה הישיבה כמה עשרות תלמידים ביניהם רבנים ומורי הוראה מפורסמים. הרב פלצינסקי שימש כראש הישיבה עד לפטירתו בחודש תשרי תשס"ח (אוקטובר 2007). כיום עומד בראשות הישיבה בנו הרב שלמה יהודה פלצינסקי.

הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול ה'תשכ"ט במרכז רפואי הדסה, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום בבית הקברות סנהדריה, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת השבת והן בשל חודש ניסן שאין מספידין בו). על פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר "אני מאמין באמונה שלמה שתהא תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו".

הרב לוין התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות ישראל. לאחר מותו נקרא הרחוב על שמו. רחובות נוספים נקראו על שמו גם בערים אחרות. ביולי 2005 הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה לזכרו.

בשנת תשס"ה (2005) הוקם "מרכז מורשת הרב אריה לוין" להנצחת מורשתו.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו:[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתניו:[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.

  • משנת אריה - פירוש על המשנה, הוועד להוצאת כתבי רבי אריה לוין, א-ב, ירושלים תשע"א. - על סדרי: מועד, נשים, נזיקין, קדשים.
  • ר’ אריה היה אומר: מסכת אבות מבוארת בידי רבי אריה לוין; מפי השמועה: דברי תורה שנאמרו על ידו, בעריכת שמחה רז, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשנ"ז

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמחה רז, איש צדיק היה, ירושלים: הוצאת לינא, תשל"ג (מהדורות מאוחרות יצאו בהוצאת ש. זק). יצא גם בעיבוד לעברית קלה‏[2] ובתרגום לאנגלית שיצא אף הוא למספר מהדורות‏[3].
  • שמחה רז, צדיק יסוד עולם, הוצאת יריד הספרים, 1996. ספר המשך ל"איש צדיק היה".

ספרות ילדים ונוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עדי דוד,‏[4] אריה ברחובות ירושלים, ירושלים: הוצאת בית המלמדים - ספר קומיקס.
  • צירה קרלנשטיין,‏[5] ר’ אריה: ספורי מופת על רבי אריה לוין, ירוחם : אורה, שלוחת מכון אור הספר, תשמ"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל לוין, "'חשוב על ר' אריה': על ר' אריה לוין, יחסו אל נשים ואשתו צפורה חנה", מבוע לד (תש"ס), עמ' 105–117.
  2. ^ רב בירושלים : ("איש צדיק היה") / שמחה רז, עיבדה לעברית קלה: רחל ענבר, ערך ועיצב: משה מנור. ירושלים: בהוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשל"ז.
  3. ^ A tzaddik in our time :‎ the life of Rabbi Aryeh Levin /‎ Simcha Raz ; translated from the Hebrew, rev., and expanded by Charles Wengrov ; foreword by Isser Judah Unterman ; introd. by Chaim Herzog ; [edited by Isaiah Dvorkas]. Jerusalem ;‎ ‪ New York :‎ ‪ Feldheim Publishers,‎ ‪c1976
  4. ^ בתו של אורי דסברג
  5. ^ נכדתו של הרב