אריה ליאו אוליצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

פרופ' אריה ליאו אוֹלִיצְקי (Olitzki;‏ 4 ביוני 18981983) היה רופא ישראלי, פרופסור לבקטריולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וממניחי היסודות לתחומי הבקטריולוגיה והאפידמיולוגיה בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליצקי נולד בשנת 1898 באלנשטיין שבפרוסיה המזרחית, הקיסרות הגרמנית. אוליצקי למד רפואה באוניברסיטאות ברסלאו וברלין, וב-1921 קיבל מהאחרונה תואר דוקטור לרפואה.

לאחר עלייתו לארץ ישראל, בשנת 1924, ניהל את המעבדות הבקטריולוגיות בבית החולים "הדסה" בירושלים ובצפת. במקביל לעיסוקו בפרקטיקה הצטרף בשנת 1928 לסגל האוניברסיטה העברית. בשנת 1944 מונה לראש המחלקה לבקטריולוגיה, בשנת 1949 קוּדם לדרגת פרופסור, ובשנים 19611965 היה דיקן הפקולטה לרפואה. תרומתו הנודעת כחוקר נגעה להישגו בחקר מחלת הצרעת.

תחום עניינו העיקרי נגע לאפידמיולוגיה של מחלות מדבקות, בראשן מחלות המעיים טיפואיד ודיזנטריה. עם קום המדינה, סייע למשרד הבריאות בהקמת המערך לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור. במהלך מלחמת השחרור ניהל אוליצקי את בדיקות המים בירושלים. אוליצקי כיהן כנשיא האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה.

בשנים 1964 ו-1968 יצאו לאור שני כרכיו של ספרו, שחיבר יחד עם פרופ' נתן גרוסוביץ', "יסודות תורת החיידקים והחסינות". בשנת תשכ"ט זכה אוליצקי בפרס ישראל למדעי הרפואה. על שמו נקרא רחוב בבאר שבע.

כתביו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יסודות תורת החסון, ירושלים: [חמו"ל], תרצ"ח. (מהדורה נוספת: דפוס א. פרידמן, ת"ש.)
  • עם מ. שלובסקי [=מ. שילה], הסוגים השונים של גורמי טיפוס הבטן בישראל ובמזרח הקרוב וחשיבותם במחקר האפידמיולוגי,‫ ירושלים: נדפס בהרשאת הממשלה בדפוס עזריאל, תש"ט.
  • עם נתן גרוסוביץ, יסודות תורת החיידקים והחסינות,‫ ירושלים: קרית-ספר, 1964–1968. (מהדורה נוספת: תשל"ג-1973.)