אריה סיון

ערך זה עוסק במורה, משורר, סופר ומתרגם. אם התכוונתם לאדריכל, ראו אריה סיון (אדריכל).

אריה סיון (נולד ב-1929), מורה, משורר, סופר ומתרגם עברי.

תולדות חייו

נולד בשם אריה בומשטיין בשנת 1929 בתל אביב.

בשנת 1947 הצטרף להכשרה המגויסת של הפלמ"ח, והשתתף במלחמת העצמאות. בוגר האוניברסיטה העברית בלשון עברית ובספרות. לפרנסתו עבד, משנת 1955 ועד פרישתו לגמלאות, כמורה לספרות בבית ספר תיכון.

היה בחבורה הספרותית "לקראת" עם משה דור, נתן זך, בנימין הרשב (הרושובסקי) ואחרים.

פרסם ספרי שירה, תרגומים, וספר מתח בשם "אדוניס", 1992. כל אלה יצאו לאור תחת שם העט "אריה סיון". לאחר מכן, שינה את שמו בתעודת הזהות לשם זה.

בשנת 1989 זכה בפרס ברנר, ובשנת 1998 - בפרס ביאליק. בפברואר 2010 הוכרז סיוון כזוכה פרס ישראל בתחום השירה עברית.‏

גר ברמת השרון. היה נשוי לעתידה עד לפטירתה בדצמבר 2011. בנם אלוף בן הוא עורך העיתון "הארץ".

שנים רבות עסק בהוראת תנ"ך וספרות בבתי ספר תיכוניים.

אדוניס

"אדוניס", אשר יצא בהוצאת "עם עובד" הוא ספר מתח מצליח. הספר מתרחש בתל אביב בשנת 1931 (סיפור המסגרת, שבו מספר הסופר על מציאת מזוודה זרוקה ובה מחברות המכילות את סיפור העלילה, מתרחש בשנת 1991). הספר כולל תיאור של תל אביב בשנות השלושים. העלילה הבלשית מסובכת ומתוחכמת, אך עיקר מעלתו של הספר היא שפתו העשירה. ניכר בספר שנכתב על ידי משורר. אין מקבילה בספרות הבלשית (בעברית ולרוב אף בשפות אחרות) אל העומק הלשוני והתרבותי אליו מגיע הספר, בהפניות לספרות ולשירה, לתנועות אידאולוגיות ואומנותיות (אף שמו של הספר, אדוניס, הינו רמיזה די עבה אל תנועת הכנענים).

התיאורים המופיעים בספר, תיאורים של נופים ואנשים, תיאורים אירוטיים מן היפים בספרות העברית, מחיים לעין הקורא את התקופה שבה עוסק הספר, עד כי תל אביב, אותה בורא הסופר מחדש בין דפי הספר, תראה לו, כשם שנראתה לגיבור הסיפור, כ"Unreal City" כפי שכתב המשורר ט. ס. אליוט בפואמה ארץ הישימון, אותה קורא גיבור הספר במהלך העלילה.

הספר "אדוניס" תורגם למספר שפות, כולל השפה האסטונית, שמדוברת רק בפי כמיליון איש.

מספרי השירה של אריה סיון

• שירי שריון, 1963
• ארבעים פנים, 1970
• אישרורים, 1981
• חיבוקים, 1983
• לחיות בארץ ישראל, 1984
• ארץ מעלה, 1988
• כף הקלע, 1989 (זוכה פרס ברנר תשנ"א)
• גבולות החול, 1994
• דייר לא-מוגן, 1998
• ערבון: מבחר 1957-1997, בעריכת לאה שניר, 2001
• חוזר חלילה, 2004
• על ים ועל חול, הוצאת קשב לשירה, 2009

תרגומיו

• "המתופף בחוצות", מבחר שירים מאת משה-לייב הלפרן, בתרגום בנימין הרשב ואריה סיון.
• "בשבח הזקנים" , שירו של אירווינג לייטון, הליקון מס' 14, קיץ 1995.
• "מועדון הפיקוויקים" מאת צ'ארלס דיקנס הוצאת טברסקי ארבעה כרכים, 1947

לקריאה נוספת

• תמר רודנר, שירה כמעשה תשבץ, שירי אריה סיון - תכנים ודרכי ביצוע מהיבט בינטקסטואלי, (עבודת מ"א באוניברסיטת תל אביב, 1996).
• יונה בחור, טבע, חיים, היסטוריה וחידותיהם : הערות לפואטיקה של אריה סיון, מאזנים ס"ב, 1993.
• עידן צבעוני, "הבלש הפרטי בשליחות סיזיפית : עיון ברומן הבלשי, החתרני-פונקציונלי, של אריה סיון - 'אדוניס'", עיתון 77 240, 2000.
• עדה קינסטלר, "על שיר אהבה אחד של אריה סיוון", כרמל 10, 2005.
• נורית גוברין, "בין אשם למאשימיו : על 'מפגש קפקאי בסביליה' לאריה סיון", אפיריון 13, 1989.
• אילן שיינפלד, "דיוקן המשורר כעובד קהילתי", עלי שיח, 1990.
• רינה ליטווין, "אחד בשיירה : על היבט מרכזי בשירת אריה סיון, במיוחד על פי 'כף הקלע'", מאזנים ס"ד, 1990.
• רפי ויכרט, "ריבוי פניו של דייר לא מוגן", עיתון 77 228, 1999.
• יערה בן-דוד, "ארבעים שנה בדרך - אל אהבתו : אריה סיון, 'ארץ מעלה', מבחר שירים", אהבה ממבט שני 1997.

קישורים חיצוניים

• אריה סיון ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אריה סיון בלקסיקון הסופרים העברים בהווה
• משיריו של אריה סיון באתר "שירשת"
• אריה סיוון, שני שירים חדשים של אריה סיוון, באתר ynet‏, 30 באוקטובר 2008
• יוסי פלס, מדוע כמעט לא שומעים על אריה סיון, באתר הארץ, 18 בינואר 2005
• אריה סיון, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• אורי הולנדר, הנגיעה הנכונה, באתר הארץ, 31/07/09
• אלי הירש, על שירי תל אביב של אריה סיון, ידיעות אחרונות 23/10/09
• ארז שוייצר, דברים שבשירה, נשיכה חבויה בשקע הלחי, באתר הארץ, 24/02/10
• רן יגיל, שירה בציבור, באתר nrg מעריב, 28 במרץ 2010
• תמיד יש, באתר הערוץ האקדמי, 1.1.2003 - אריה סיון מקריא מפרי עטו
• אלוף בן, אלוף בן מראיין את אביו אריה סיון לרגל זכייתו בפרס ישראל לשירה, באתר עכבר העיר, 04 באפריל 2010

הערות שוליים

הקודם: יהושע קנז

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם נורית גוברין, אפרים קישון 1998

הבא: אהרון אלמוג, נורית זרחי, יורם קניוק