אריוך
אַרְיוֹךְ מלך אֶלָּסָר נזכר בתנ"ך בספר בראשית, ספר בראשית, פרק י"ד כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.
במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת ארבעת המלכים את החמישה
ארבעת המלכים, בהנהגת כדרלעומר, באו לכנען כדי להכניע את מלכי כיכר הירדן שמרדו בכדרלעומר. בדרכם הכו בעמים נוספים: רפאים, זוזים, חורים, עמלקים, ואמורים. במלחמתם כנגד חמשת מלכי כיכר הירדן הכניעו ארבעת המלכים את המורדים, שבו מהם שבי רב ובזזו את כל רכושם. בדרכם צפונה אל ארצותיהם רדף אחריהם אברהם, ובאזור דמשק השיג אותם, הביסם, והשיב את השבויים והרכוש למלכי כיכר הירדן.
במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור השם אריוך הוא חורי, והוא דומה מבחינה לשונית לשמות הנזכרים בתעודות ממארי. השם אינו שכיח ומופיע פעמים אחדות בכתבי היתדות[1]. השם אריוך מופיע גם בספר דניאל ותפקידו רב הטבחים של נבוכדנצר. יש חוקרים שמזהים את אריוך עם וארד-סין, אחיו של רים-סין הראשון, אשר נודע גם כארי-אקו (Eri-aku)[2].
לדעת ההיסטוריון רן צדוק, מקור השם הוא פרסי[3].
זיהויה של אלסר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש המזהים את אֶלָּסָר עם לרסה, ממלכה שהתקיימה בעיר זו בתחילת האלף השני לפני הספירה וממוקמת בחלק הדרומי של מסופוטמיה, ויש כאלה המזהים את אלסר עם אל-נצורה הקרובה לחרן[4].
יוסף בן מתתיהו, בספרו קדמוניות היהודים, גורס כי אריוך היה אחד משרי הצבא של האשורים. בן מתתיהו מתאר כיצד בזזו ארבעה שרי צבא אלה את סוריה והגיעו לאזור סדום כדי להילחם עם מלכי כיכר הירדן אשר מרדו באשור[5].
בדברי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמב"ן בפירושו לספר בראשית[6] מביא מדרש, לפיו כל אחד מארבעת המלכים רומז לאחת מהאימפריות הגדולות שיקומו בעולם: לפי מדרש זה, רומזת "אלסר" לממלכת מדי.
האמורא שמואל מוזכר בתלמוד הבבלי בכינוי "אריוך"[7], והתוספות מבארים שם כי כיוון שהיה שמואל נחשב כמלך מחמת בקיאותו ופיקחותו הגדולה, קראוהו "אריוך" שהוא שמו של מלך המוזכר במקרא.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי אדר, ספר בראשית: מבוא לעולם המקראי, תל אביב, ב. צ'יריקובר-מוציא לאור, 1971, עמ' 47 - 44.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פנחס ארצי, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 103.
- ^ Myths of Babylonia and Assyria - The Golden Age of Babylonia.
- ^ רן צדוק, עולם התנ"ך: דניאל, תל אביב, דוידזון עתי, 1997, עמ' 33.
- ^ פנחס ארצי, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 104.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 19.
- ^ פרק י"ד, פסוק א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ג, עמוד א': ”וכן תרגמה אריוך בבבל. אריוך מנו? שמואל”.