אריסטופאנס מביזנטיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אריסטופאנס מביזנטיון (257 - 180\ 185 לפנה"ס) היה מלומד, מבקר ספרות ומדקדק יווני. יצר את סימני הפיסוק העיקריים המצויים בשימוש בימינו.

אריסטופאנס נולד בביזנטיון, שהייתה מושבה יוונית (כיום איסטנבול בטורקיה), ועקר לאלכסנדריה, שם היה תלמידם של זנודוטוס ושל קאלימאכוס מקירנה. הוא לקח על עצמו לעסוק בעריכה ביקורתית של כתבי משוררים יווניים עתיקים, נודע בעיקר בשל בקיאותו בשירת הומרוס וכתב הקדמות ליצירותיהם של הסיודוס, אלקאיוס, פינדארוס, סופוקלס, אוריפידס ומנאנדרוס.

אריסטופאנס גרם למהפכה ספרותית כאשר הפריד בין קטעים ומשפטים של השירה היוונית העתיקה באמצעות סימני פיסוק (נקודה, פסיק, נקודתיים ונקודה ופסיק) - סימנים המהווים את הבסיס לפיסוק המודרני. הוא כתב גם מחקרים שעסקו בדקדוק היווני ובניבים של הלשון היוונית. בתקופתו השפה היוונית החלה לשמש כשפה המדוברת בארצות המזרח התיכון במקומן של שפות שמיות.

אריסטופאנס התלהב מיצירותיו של מנאנדרוס, שתיאר נכונה את המציאות של זמנו ושאל: "הו מנאנדרוס, הו חיים, מי מכם מחקה את השני?". כאשר נשאל איזו מן הפואמות של ארכילוכוס אהובות עליו ביותר, השיב: "הארוכות ביותר".

ב-195 לפנה"ס ירש מארטוסתנס את משרת מנהל הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. אחרי מותו באלכסנדריה, תלמידו אריסטראכוס מסמותראקה ירש אותו כמנהל ספריה זו ועלה עליו בפירושים לכתבי אייסכילוס, סופוקלס, הרודוטוס וסופרים רבים אחרים. אולם בזמנו, אריסטופאנס מביזנטיון נחשב לאחד מגדולי מדקדקי הלשון היוונית.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.