אריק ג'ונסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק ג'ונסון
Eric Johnson
אריק ג'ונסון
אריק ג'ונסון
לידה 17 באוגוסט 1954 (בן 69)
אוסטין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה David Eric Johnson עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אוסטין, טקסס
תקופת הפעילות מ-1974
מקום לימודים אוניברסיטת טקסס באוסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אינסטרומנטלי, רוק פיוז'ן
כלי נגינה גיטרה חשמלית, גיטרה אקוסטית, פסנתר
חברת תקליטים רפרייז רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
חברים לשעבר
"G3",
"Alien Love Child",
"Electromagnets"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריק ג'ונסוןאנגלית: Eric Johnson, נולד ב-17 באוגוסט 1954 באוסטין, טקסס) הוא גיטריסט בז'אנר הרוק האינסטרומנטלי, שמשלב בין סגנונות ג'אז, פיוז'ן, העידן החדש וקאנטרי לנגינתו.

מגזין "Guitar Player" קרא לג'ונסון "אחד מנגני הגיטרה הווירטואוזים המוערכים ביותר". האמן גם זכה להערכה מצד אמנים אחרים כקרלוס סנטנה, בי בי קינג, ג'ו סטריאני, סטיבי ריי ווהן, פרינס, סטיב מורס מלהקת דיפ פרפל ובילי גיבונס מלהקת זי זי טופ.

ג'ונסון היה מועמד ארבע פעמים לפרס גראמי, מתוכם זכה באחד על הסינגל "Cliffs of Dover" מאלבומו "Ah Via Musicom".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסון פיתח כישרון מוזיקלי מגיל צעיר, היות שגדל במשפחה מוזיקלית. הוא למד נגינה בפסנתר ובגיל 11 עבר לנגינה בגיטרה, כאשר בין השראותיו נמנו אריק קלפטון, קרים, וס מונטגומרי, ג'ימי הנדריקס, בוב דילן, ג'אנגו ריינהארדט, ג'רי ריד וצ'ט אטקינס בין היתר. ניסיונו המקצועי הראשון היה בגיל 15 כחבר הרכב הרוק פסיכדלי "מריאני".

ג'ונסון למד באוניברסיטת טקסס לאחר שסיים בית ספר תיכון, וסייר עם משפחתו באפריקה. כשחזר, הצטרף ללהקת "Electromagnets" בשנת 1974, שיצאה לסיבובי הופעות אך כשלה בניסיונות למצוא חברת תקליטים שתואיל להחתים אותם, ולבסוף התפרקה ב-1977. ג'ונסון הקים הרכב מוזיקלי בשם "the Eric Johnson Group", והקליט את אלבום הסולו הראשון שלו "Seven Worlds", אולם עקב מחלוקות בחוזה לא הצליח להוציא לאור את האלבום, מה שעיכב את הקריירה שלו. האלבום יצא כמעט 20 שנה אחרי, לאחר שג'ונסון רכש את הזכויות להקלטות.

ג'ונסון המשיך לבנות את המוניטין שלו בכך שעבד לצד אמנים כדוגמת קט סטיבנס[1], קרול קינג[2] וכריסטופר קרוס[3]. נגינתו משכה את תשומת לבו של האמן פרינס בשנת 1984, בעת שידורה של תוכנית טלוויזיה בשם "Austin City Limits". היה זה בזכות כריסטופר קרוס והמפיק המוזיקלי דייוויד טיקל שעזרו לג'ונסון לחתום על חוזה הקלטות עם האחים וורנר, ולהוציא לבסוף את אלבום הבכורה שלו, "Tones".

ג'ונסון הופיע על שער המגזין "Guitar Player" במאי 1986 כצעד נועז לקדם את אלבומו של הגיטריסט, שזכה להצלחה מסחרית ולהערכה וכן למועמדות ראשונה לפרס גראמי (הקטע "Zap"). אולם, למרות ההצלחה, אלבומו לא נמכר היטב, וחוזה ההקלטות עם חברת האחים וורנר פקע. מאוחר יותר חתם ג'ונסון עם חברת התקליטים Cinema Records, תחת הפצת קפיטול רקורדס. ג'ונסון הוכר על פועלו כגיטריסט מכובד לאחר שהוציא את אלבומו "Ah Via Musicom" בשנת 1990, כאשר מכירות האלבום נסקו והאלבום הגיע למעמד פלטינה. ג'ונסון זכה בגראמי על הסינגל "Cliffs of Dover" בשנת 1991, בנוסף למועמדות על אלבום הרוק האינסטרומנטלי הטוב ביותר.

ג'ונסון לא הוציא אלבום נוסף אלא לאחר שש שנים. האלבום, "Venus Isle", יצא בספטמבר 1996 ולא עמד בהיקף ההצלחה של קודמו, מה שמנע ממנו בסופו של דבר להחזיק בחוזה ההקלטות אף עם חברת התקליטים קפיטול רקורדס. או אז, הקים ג'ונסון פרויקט בשם "Alien Love Child", שזיכה אותו בחוזה בחברת ההקלטות של סטיב ואי, "Favored Nations". בעקבות סיבוב הופעות שערך במסגרת הרכב G3 עם ג'ו סטריאני וסטיב ואי בשנת 1997, מכירות האלבום G3: Live in Concert זכו להצלחה.

ג'ונסון הוציא בשנת 2002 את אלבומו "Souvenir" תחת חברת תקליטים שבבעלותו, "Vortexan Records", ובשנת 2004 הוזמן ג'ונסון להופיע לצד אריק קלפטון בפסטיבל קרוסרודס.

ב-2005 חברת הגיטרות פנדר הוציאה דגם של הפנדר סטראטוקסטר מדגם שנקרא על שמו, אריק ג'ונסון, מתוך סדרת גיטרות חתומות של אמנים. הגיטרה נבנתה לפי דרישותיו של אריק ג'ונסון.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי להקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1970 Perpetuum Mobile (מריאני)
  • 1975 Electromagnets (להקת Electromagnets)
  • 2000 Live and Beyond (להקת Alien Love Child)
  • 2006 Electromagnets 2 (להקת Electromagnets)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריק ג'ונסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]