אריק ואן לוסטבאדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אריק ואן לוסטבאדר (אנגלית: Eric Van Lustbader; נולד ב-1946) הוא סופר פנטזיה וספרי מתח אמריקני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק ואן לוסטבאדר נולד וגדל בגריניץ' וילג'. למד בבית הספר התיכון Stuyvesant שבעיר ניו יורק ‏‏‏[1] וקיבל תואר ראשון בסוציולוגיה בקולג' של אוניברסיטת קולומביה. שימש כמבקר מוזיקה בעתון Cash Box Magazine.

לעברית תורגמה סדרת ספרי הנינג'ה שלו. הספרים מספרים את קורותיו של ניקולאס לינאר, יהודי-אמריקאי שגדל ביפן, למד אמנויות לחימה ונהפך להיות רב אמן בנינג'יטסו. הספרים רוויים בתיאורים של גבוה ונמוך. מחד, בקיאות היסטורית ומיתולוגית וציטוט מספרי פילוסופיה כמו מספר חמש הטבעות של מיאמוטו מוסאשי, ומאידך תיאורי מין וולגריים, כשבתווך תיאורי הקרבות שכיחים בהם.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנינג’ה, עברית - לנה קנטי. תל אביב: רמדור ; א’ שלגי, 1981. ‬‬
  • לב שחור, עברית - ישראלה קלצל. תל אביב: שלגי, 1985. ‬
  • ז’יאן, עברית - אליעזר כרמי. תל אביב: שלגי, 1987. ‬
  • המיקו, עברית - ישראלה קלצל. ‫תל אביב: שלגי, 1987. ‬
  • נינג’ה לבן, עברית - עדי גינצבורג-הירש. תל אביב: מודן, 1993. ‬‬
  • סירנות הנינג’ה, מאנגלית -יפעה גרבוב. תל אביב: שלגי, 1986. ‬

ביבליוגרפיה באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאגת הפנינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. The Ring of Five Dragons (2001)
  2. The Veil of a Thousand Tears (2002)
  3. The Cage of Nine Banestones (2004) (US title: Mistress of the Pearl)

סדרת לוחם השמש השוקעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. The Sunset Warrior (1977)
  2. Shallows of Night (1978)
  3. Dai-San (1978)
  4. Beneath an Opal Moon (1980)
  5. Dragons on the Sea of Night (1997)

סדרת סין מרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Jian (1986)
  2. Shan (1988)

ניקולאס לינאר/סדרת הנינג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. The Ninja - (1980) (רומן זה עובד והופק לסרט קולנוע עתיר תקציב של חברת פוקס המאה העשרים.)
  2. The Miko - (1984)
  3. White Ninja - (1990)
  4. The Kaisho - (1993)
  5. Floating City - (1994)
  6. Second Skin - (1995)

המשך סדרת בורן של רוברט לדלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוסטבאדר המשיך את כתיבת סדרת הרומנים ג'ייסון בורן אותה הפסיק רוברט לדלום, זאת באישור מנהלי עזבונו של רוברט לדלום.

  1. The Bourne Legacy - (2004)
  2. The Bourne Betrayal - (2007)
  3. The Bourne Sanction - (2008)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]