ארי האן

ארי האן

האן כשחקן אנדרלכט, 1978
מידע אישי
לידה	16 בנובמבר 1948 (בן 75) פינסטרוולד שבהולנד
שם מלא	ארנד האן
גובה	1.83 מטר
עמדה	קשר
מועדוני נוער
אייאקס אמסטרדם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1969–1975 1975 - 1981 1981 - 1983 1983 - 1984 1984 - 1985 סה"כ אייאקס אמסטרדם אנדרלכט סטנדרד לייז' פ.ס.וו. איינדהובן סייקו 132 (23) 199 (35) 65 (12) 18 (0) 5 (1) 419 (71)
נבחרת לאומית כשחקן
1972 - 1980 הולנד 35 (6)
קבוצות כמאמן
1984 - 1985 1985 - 1987 1987 - 1990 1990 - 1991 1991 - 1993 1994–1995 1995 - 1997 1997 - 1998 1998 - 1999 2000 2001 2002–2004 2006 2006 - 2007 2008–2009 2009 2010–2011 2012 2014–2015 אנטוורפן אנדרלכט שטוטגרט נירנברג סטנדרד לייז' פאוק סלוניקי פיינורד אנדרלכט פאוק סלוניקי אומוניה ניקוסיה אוסטריה וינה נבחרת סין פרספוליס נבחרת קמרון נבחרת אלבניה צ'ונגקינג ליפאן טיינג'ין טדה שניאנג שנביי טיינג'ין טדה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ארנד "ארי" האן (בהולנדית: Arend "Arie" Haan; נולד ב-16 בנובמבר 1948 בפינסטרוולד) הוא כדורגלן עבר הולנדי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן כדורגל.

כשחקן היה ידוע האן בכיבוש שערים ממרחק. הוא זכה שלוש פעמים בגביע אירופה לאלופות כשחקן אייאקס אמסטרדם, ופתח פעמיים בהרכב נבחרת הולנד במשחקי גמר מונדיאל, ב-1974 וב-1978. בין השנים 1971 ל-1978, במדי אייאקס ואנדרלכט, זכה האן ב-10 תארים בינלאומיים לקבוצות - שלוש זכיות בגביע אירופה לאלופות, שתי זכיות בגביע אירופה למחזיקות גביע, ארבע זכיות בסופר קאפ האירופי וזכייה אחת בגביע הביניבשתי. הישג זה נשמר כהישג השיא לשחקן 29 שנים, עד שנשבר ב-2007 על ידי פאולו מלדיני מאיטליה.

כמאמן, הוביל שלוש נבחרות לאומיות שונות, וכן קבוצות שונות מהולנד, בלגיה, גרמניה, יוון, קפריסין, אוסטריה, איראן וסין.

קריירת משחק

ארי האן החל את דרכו בקבוצת הנוער של אייאקס אמסטרדם, והצטרף לקבוצה הבוגרת. בשנים בהן שיחק באייאקס הפך המועדון לאחד הגדולים ביבשת. האן שיתף פעולה, בין היתר, עם שחקנים כמו יוהאן קרויף, רוד קרול, יוהאן ניסקנס, וים סורביר, ג'וני רפ ואף לואי ואן חאל שנודע מאוחר יותר כמאמן בולט. בתקופתו בקבוצה זכתה אייאקס שלוש פעמים ברציפות בגביע אירופה לאלופות (כיום ליגת האלופות), בין השנים 1971 ל-1973. כמו כן, אייאקס עם ארי האן ניצחה גם במשחק הגביע הביניבשתי, ופעמיים במשחקי הסופר קאפ האירופי, וכן זכתה במדינתה בשלוש אליפויות ושלושה גביעים.

לקראת עונת 1975/1976, עבר האן לבלגיה וחתם בשורות אנדרלכט. הוא היה שותף לתור הזהב של המועדון. האן זכה עם המועדון בגביע אירופה למחזיקות גביע פעמיים, ב-1976 וב-1978, זכיות שהביאו את הקבוצה לשתי זכיות בסופר קאפ האירופי. בתקופה זו אנדרלכט הגיעה פעם נוספת לגמר גביע המחזיקות, בשנת 1977, אך הפסידה להמבורג. בנוסף, האן זכה עם אנדרלכט באליפות אחת ובגביע אחד. באליפות זכה האן בעונתו השישית והאחרונה במועדון.

לקראת עונת 1981/1982, אחרי התקופה המוצלחת באנדרלכט חתם האן בסטנדרד לייז'. עונות אלו היו המוצלחות בהיסטוריה של המועדון הבלגי. האן זכה עם ליאז' בשתי אליפויות, שהשלימו לשחקן רצף של שלוש זכיות באליפות בלגיה, וב-1982 הגיעה הקבוצה לגמר האירופי הראשון והיחיד בתולדותיה עד כה, גמר גביע אירופה למחזיקות, בו הפסידה את התואר לברצלונה. מליאז' חזר האן להולנד, לקבוצת פ.ס.וו. איינדהובן בה שיחק עונה אחת. לאחר עונה זו חתם האן את הקריירה עם עונת פרישה בקבוצת סייקו מהונג קונג. ב-1985, כשהיה בן 37, פרש האן ממשחק פעיל.

נבחרת הולנד

האן זומן לראשונה לסגל נבחרת הולנד ב-1972, והיה אחד משחקניה הבולטים בשנות ה-70. הוא שותף בשני מונדיאלים (1974, 1978), ובשניהם העפילה הולנד לגמר הטורניר והפסידה. האן כבש שישה שערים לזכות הנבחרת, כשהזכורים ביותר מהם נכבשו בטורניר מונדיאל 1978 - שער בבעיטה ממרחק של 30 מטר לרשתו של דינו זוף, שוער נבחרת איטליה, ושער חשוב במשחק של הולנד מול גרמניה המערבית, אלופת העולם המכהנת, שהסתיים ב-2-2, והיה לבסוף לאחד הגורמים להעפלת הנבחרת לגמר המונדיאל. בסך הכל לבש האן את מדי הנבחרת 35 פעמים.

קריירת אימון

ביולי 1984, כחודשיים לאחר פרישתו, זכה האן לחוזה האימון הראשון שלו, במועדון הכדורגל אנטוורפן הבלגי. הוא הוביל את הקבוצה עד לחודש דצמבר 1985, אז החליף את פול ון הימסט כמאמן בקבוצת אנדרלכט, בה שיחק במשך שש עונות. באותה העונה האן הוביל את אנדרלכט לאליפות בלגיה, לאחר ניצחון במשחקי הפליי-אוף על קלאב ברוז'. המפגש הראשון, אותו אירחה אנדרלכט, הסתיים בשוויון 1-1. במשחק הגומלין, ברוז' הובילה 0-2 אחרי חצי שעה, אך קבוצתו של האן הצליחה לאזן ל-2-2 ולזכות באליפות. באותה עונה אנדרלכט הצליחה להעפיל עד לחצי גמר גביע אירופה לאלופות, תוך שהיא מדיחה את באיירן מינכן מגרמניה.

לקראת עונת 1987/1988 הגיע האן לראשונה בקריירה לגרמניה, כשמונה למאמנה של שטוטגרט. בשנת 1989 הוביל האן את הקבוצה לגמר האירופי הראשון בתולדותיה, גמר גביע אופ"א, בו נוצחה במפגש כפול על ידי נאפולי, בה שיחק אז דייגו מראדונה. ב-26 במרץ 1990 סיים את תפקידו בקבוצה.

האן נשאר בגרמניה, כשלקראת עונת 1990/1991 מונה למאמנה של נירנברג, אך כעבור עונה אחת שב לבלגיה, לקבוצת סטנדרד לייז', בה שיחק במשך שתי עונות. האן הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע הבלגי, לפני שסיים את תפקידו במהלך עונת 1993/1994.

לאחר עונה אחת ביוון, כמאמנה של פאוק סלוניקי, חזר האן למולדתו ואימן במשך שתי עונות את פיינורד. בעונתו הראשונה בקבוצה, 1995/1996, סיימה פיינורד במקום השני בטבלה.

בדצמבר 1997 חזר האן בפעם השלישית בקריירה, והשנייה כמאמן, לקבוצת אנדרלכט הבלגית, עשר שנים לאחר הקדנציה הקודמת. הפעם לא הצליח להוביל את הקבוצה להצלחות, וכעבור תשעה חודשים עזב לקדנציה שנייה בפאוק סלוניקי. הוא הדריך את הקבוצה היוונית עד לדצמבר 1999. לאחר עזיבתו, האן לא אימן אף קבוצה במשך קרוב לשנה.

בנובמבר 2000 חזר האן לתפקיד המאמן, כשעבר לקפריסין וקיבל את תפקיד מאמן אומוניה ניקוסיה, אך הספיק לאמן בה בשני משחקים בלבד. לאחר מכן קיבל הצעה גבוהה מאוסטריה וינה להתמנות למאמנה, וקיבל את רשות הקבוצה לעזוב לאוסטריה. הוא המשיך ואימן את אוסטריה וינה עד לאוגוסט 2001.

בדצמבר 2002 מונה לתפקיד המאמן בנבחרת סין. הטורניר המשמעותי הראשון בו אימן היה גביע אסיה בכדורגל 2004 שהתקיים במדינה. הנבחרת של האן העפילה בפעם השנייה בתולדותיה לגמר הטורניר, אך כשלה בניסיון להשיג את התואר הראשון בתולדותיה, כשהפסידה 1-3 ליפן. בנובמבר של אותה שנה כשלה הקבוצה כבר בסיבוב הראשון של מוקדמות מונדיאל 2006, כשהפסידה את המקום הראשון בבית לכווית. בעקבות הכישלון סיים האן את תפקידו בנבחרת.

יותר משנה לאחר סיום דרכו בסין, האן חזר לכדורגל האסייתי כשהתמנה למאמן קבוצת פרספוליס מאיראן, אותה הוביל לגמר גביע חאזפי. למרות זאת, הוא פוטר מתפקידו עוד לפני פתיחת עונת 2006/2007, בעקבות חילוקי דעות עם הנהלת הקבוצה. זמן קצר לאחר מכן מונה לתפקיד מאמן נבחרת קמרון, בחוזה לשנתיים. פחות מחצי שנה מאז כניסתו לתפקיד התפטר האן מאימון הנבחרת, עקב התערבויות חוזרות ונשנות של נשיא התאחדות הכדורגל בעניינים מקצועיים. בינואר 2008 חתם האן על חוזה לשנתיים כמאמן נבחרת אלבניה. בעשרה משחקים כמאמן הקבוצה השיג האן רק שני ניצחונות, והוא עזב את תפקידו באפריל 2009.

כחודשיים לאחר עזיבת אלבניה, חזר האן לאסיה. הוא חתם בקבוצת צ'ונגקינג ליפאן, שנלחמה על מקומה בליגת העל הסינית. בחודש אוגוסט הושעה האן לשלושה משחקים לאחר שנופף בשטרות כסף לעבר שופט במשחק ליגה. בסיום העונה, ולאחר שקבוצתו ירדה ליגה, נשאר האן בליגת העל הסינית כשהגיע לקדנציה ראשונה ומוצלחת בטיינג'ין טדה. בשנת 2010 סיימה הקבוצה במקום השני בטבלה, המיקום הגבוה בתולדותיה. שנה לאחר מכן, למרות שטיינג'ין סיימה רק במקום העשירי בטבלה, היא הצליחה לזכות בגביע הסיני, מה שהפך לתואר הראשון של הקבוצה מאז היווסדה ב-1998. עבור האן, היה זה התואר הראשון בו זכה מאז הגביע הבלגי עם סטנדרד לייז', 18 שנים קודם לכן. ב-2012 מונה למאמנה של שניאנג שנביי, אך סיים את תפקידו כעבור מספר חודשים בלבד. ב-2014 מונה בשנית לתפקיד המאמן בקבוצת טיינג'ין טדה.

תארים

תארים כשחקן

• אייאקס
  • גביע אירופה לאלופות (3): 1971, 1972, 1973
  • הגביע הביניבשתי: 1972
  • הסופר קאפ האירופי (2): 1972, 1973
  • אליפות הולנד (3): 1969/1970, 1971/1972, 1972/1973
  • הגביע ההולנדי (3): 1969/1970, 1970/1971, 1971/1972

• אנדרלכט
  • גביע אירופה למחזיקות גביע (2): 1976, 1978
  • הסופר קאפ האירופי (2): 1976, 1978
  • אליפות בלגיה: 1980/1981
  • הגביע הבלגי: 1975/1976

• סטנדרד לייז'
  • אליפות בלגיה (2): 1981/1982, 1982/1983

תארים כמאמן

• אנדרלכט
  • אליפות בלגיה: 1985/1986

• סטנדרד לייז'
  • הגביע הבלגי: 1992/1993

• טיינג'ין טדה
  • הגביע הסיני: 2011

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt