ארלן ספקטר
 |
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| ארלן ספקטר (12 בפברואר 1930 (גיל 78)) |
|
|---|---|
 |
|
| תפקיד | |
| סטטוס | מכהן |
| בת זוג | ג'ואן ספקטר (1953-היום) |
| אתר אינטרנט | http://specter.senate.gov/public/ |
ארלן ספקטר (באנגלית: Arlen J. Specter; נולד ב-12 בפברואר 1930), פוליטיקאי יהודי-אמריקני. מכהן כסנאטור מטעם פנסילבניה מאז 1981. החל דרכו במפלגה הדמוקרטית, עבר למפלגה הרפובליקנית ולאחר 44 שנה חזר למפלגה הדמוקרטית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעוריו ותחילת הקריירה
ספקטר נולד בוויצ'יטה, קנזס, להורים יהודים, לילי שנין והארי ספקטר [1]. הוא גדל בראסל, קנזס (באותה עיירה בה חי המועמד לנשיאות בוב דול). אביו היה סוחר, חייט ובעל מגרש גרוטאות; שני הוריו היגרו לארצות הברית מרוסיה. ספקטר למד בכמה אוניברסיטאות לפני ואחרי ששירת בחיל האוויר של ארצות הברית מ-1951 עד 1953, בזמן מלחמת קוריאה. הוא סיים את הקולג' לאומנות ומדע באוניברסיטת פנסילבניה, במסלול יחסים בינלאומיים ב-1951 ואת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל ב-1956. הוא עבר את בחינות ההסמכה לעורך דין בשנת 1956.
ב-1953, הוא התחתן עם ג'ואן לוי, חברת מועצה לשעבר בעיריית פילדלפיה. לזוג יש שני בנים, שאנין וסטיב.
מיד אחרי שסיים את ייל, ספקטר הפך לעורך דין בולט בפילדלפיה ופעיל בפוליטיקה, כשהוא מתחיל את חייו הפוליטיים כדמוקרט. בהמלצה של חבר בית הנבחרים ג'רלד פורד, הוא עבד עבור ועדת וורן, כשהוא חוקר את רצח ג'ון פ. קנדי. בתור עוזר היועץ של הוועדה, הוא חיבר (או היה מבין המחברים)[2] את "תיאורית הכדור הבודד" השנויה במחלוקת, שאמרה כי הפצעים הלא קטלניים של הנשיא קנדי ושל מושל טקסס ג'ון קונלי נגרמו מאותו כדור. זאת הייתה טענה מכריעה לועדת וורן, כיוון שאם שניהם היו נפצעים מכדורים נפרדים, זה היה מצביע על מתנקש שני ולפיכך על קונספירציה [3].
בסופו של דבר הוא הפך לרפובליקני. הוא נתן מהלומה לדמוקרטים, כשהוא ניצח במרוץ לפרקליט המחוז במחוז דמוקרטי כבד בפילדלפיה, 1965. הוא רץ על מצע של כנגד השחיתות של המכונה הדמוקרטית. לפני ריצתו לפרקליט המחוז, ספקטר ייצג לזמן קצר את "הרוצח יוניקורן" ("unicorn killer"), אירה אינהורן. הלקוח שלו נשאר חופשי למשך שנים לאחר שספקטר טען בהצלחה כי איינהורן צריך לשלם רק 10% מ-40,000$ דמי הערבות. הוא רכב על גבי קמפיין בלתי מוצלח לראש עיריית פילדלפיה ב-1967 והובס בבחירות-מחדש לכהונה שלישית כפרקליט מחוז, ב-1973. הוא הובס בפריימריס הרפובליקני ב-1976, במרוץ לסנאט על ידי ג'ון היינז וב-1978 בפריימריס למושל פנסילבניה על ידי דיק ת'ורנבורג [4].
הוא גם ניסה ללא הצלחה לזכות במינוי המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, אך פרש מהמירוץ ותמך בזוכה במינוי בוב דול.
[עריכה] הקריירה בסנאט
[עריכה] בחירות
ב-1980, ספקטר הפך למועמד הרפובליקנים לסנאט כשהסנאטור המכהן ריצ'רד שוויקר הודיע על פרישתו. ספקטר זכה בבחירות ונבחר מחדש ב-1986, 1992, 1998 ו-2004. הוא הסנאטור עם תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת פנסילבניה; אף אחד ממדינה זו לא נבחר אי פעם לכהונה חמישית בגוף זה.
ב-2004 ספקטר שלעתים קרובות כונה "רינו" (RINO) "רפובליקני בשם בלבד" (Republican In Name Only") על ידי רפובליקנים שמרנים יותר, עמד בפני תחרות קשה בפריימריז מול חבר הקונגרס השמרני פט טומי. טומי טען שספקטר יותר מדי ליברלי ובזבזן גדול מדי כדי לייצג את המפלגה הרפובליקנית. המרוץ נצפה ברמה לאומית, כשהוא נתפס כסמל לעימות בין אגף השמרנים והמתונים במפלגה הרפובליקנית. למרות זאת, רוב הרפובליקנים ממדינות הממסד הרפובליקני, כולל הסאנטור השני של פנסילבניה בזמן הזה ריק סנטוריום (שהוא שמרן כמעט כמו טומי), התייצבו בשורה אחת מאחורי ספקטר. הסקרים הראו שאילו טומי היה מנצח בפריימריס, הוא היה מפסיד כמעט בוודאות למועמד הדמוקרטי, חבר הקונגרס ג'ו הופל. ספקטר נתמך על ידי הנשיא ג'ורג' וו. בוש. ספקטר הצליח לחמוק ממהלומה על ידי ניצחון של 51% מהקולות בלבד. היו כמה שסברו שהפריימריס האלה פגעו בתקוותיו לבחירה-מחדש, כיוון שזה מציב אותו מימין לדעות המתונות שהחזיק בעבר. בבחירות הכלליות הוא התמודד מול הופל, בטסי סאמר ממפלגת החופש ומועמד מפלגת החוקה, ג'יימס קליימר בבחירות הכלליות של 2004. הוא נבחר מחדש בקלות.
ספקטר היה זמן קצר מועמד למינוי הנשיאותי מטעם המפלגה הרפובליקנית ב-1996, אבל נשר מוקדם מהמרוץ. הוא היה יו"ר הוועדה לענייני מודיעין בסנאט מ-1995, מתי שהרפובליקנים השיגו את הרוב בסנאט, עד 1997, כשהוא נהיה יו"ר הוועדה לענייני משוחררי הצבא. הוא כיהן כיו"ר ועדה זו עד 2001 ושוב מ-2003 עד 2005, בזמן שהרפובליקנים שלטו בסנאט. בנוסף לכך הוא היה יו"ר הוועדה המשפטית משנת 2005 ועד 2007.
ב-28 באפריל 2009 ספקטר הכריז כי לאחר 44 שנים במפלגה הרפובליקנית הוא חוזר למפלגה הדמוקרטית, לנוכח ההקצנה בתפיסתה של המפלגה הרפובליקנית.[5]
בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית שנערכו במאי 2010, הפסיד ספקטר לחבר בית הנבחרים ג'ו ססטק.
[עריכה] עמדות פוליטיות
[עריכה] סקירה
בתקופת היותו רפובליקן , נחשב ספקטר נחשב כמוביל באגף המתונים במפלגתו, מה שמשקף את שורשיו מקנזס ופילדלפיה. הוא נחשב כתומך בזכות האישה לבחירת הפלה [6] ותומך בזכויות קהילת הלהט"ב עם עמדות מעורבות. בנושא ההגירה, ספקטר תומך ב"הנתיב לאזרחות" והתוכנית ל"עובדים אורחים" שהיריבים מכנים אותה "אמנסטי" (מילת קללה-פוליטית עבור השמרנים, בהקשר לארגון ההומניטארי, "אמנסטי"). הוא הגיש את החוק הסנאט מספר S. 2611 (חוק הרפורמה הכוללת להגירה של שנת 2006)והחוק עבר ב-25 במאי 2006, לפני שהוא הגיע לידי חסימה בבית הנבחרים. הוא תומך באפליה מתקנת והצביע בעד חוק זכויות האזרח של 1990. הוא היה בין ארבעת הרפובליקנים היחידים שהצביעו כנגד חוק רפורמת האבטחה הפרטית ובשנים האחרונות הוא היה פחות נלהב מרפורמה בתביעות משפטיות לעומת חברים אחרים במפלגתו. ב-1995 הוא היה הרפובליקני היחיד שהצביע להגביל בפיחות במס לאנשים עם הכנסות של פחות ממיליון דולר. הוא הצביע כנגד CAFTA. ספקטר גם תומך בהעלאת שכר המינימום הפדראלי. בגלל השקפותיו, הוא ניצח שלוש מערכות של בחירה-מחדש (1986, 1992 ו-1998) בשנים רעות לרפובליקנים.
בצד השמרני, הוא תומך נלהב של גזר דין המוות ומתנגד לפיקוח על נשק אזרחי, כשהוא מצביע נגד חוק ברדלי, בדיקות רקע בתצוגות אקדחים, האיסור על נשקי תקיפה ומנעולי הדק לאקדחים. העבודה שלו כוללת מספר מאמרים על הידרדרות ההשפעה של גזר דין המוות על פשעים עתידיים.
ההתנגדות שלו למינוי השופט רוברט בורק נראת כמרכיב חשוב בכישלון להעברת המינוי; אכן, הרבה רפובליקנים שמרנים מעולם לא סלחו לו על ההתנגדות לבורק. מכל מקום, הוא העלה גם את חמתם של דמוקרטים רבים שתמכו בו במשך שנים, על הדרך האגרסיבית שבה תשאל את אניטה היל במהלך השימוע לקלרנס ת'ומאס.
ב-1998 ו-1999, ספקטר מתח ביקורת על מפלגתו שלו בניסיון ה"אימפיצ'מנט" (שימוע ההדחה) של הנשיא ביל קלינטון. הוא האמין שלביל קלינטון לא היה משפט הוגן. ספקטר התפרסם בכך שציטט מחוקי סקוטס (Scots law) כדי להעביר פסק דין של "לא הוכח" עבור ה"אימפיצ'מנט" של הנשיא קלינטון. למרות זאת, פסק הדין שהוקלט היה "לא אשם" ברשומות של הסנאט.
ספקטר היה חבר ב"חבר הזרם המרכזי הרפובליקני" (The Republican Main Street Partnership) ותומך במחקר בתא גזע. הוא היה גם חבר ב"הרוב הרפובליקני לבחירה" (של זכות האישה להפלה), קריסטין טוד וויטמן "זו המפלגה גם שלי" (בענייני איכות הסביבה ואנרגיה), ב"רפובליקנים בעד זכות הבחירה" (לנשים בנושא הפלה) וב"רפובליקנים למען הגנת איכות הסביבה".
ב-16 במרץ 2006 הוא הרגיז כמה פעילים רפובליקנים שמרנים כשהכריז: "המפלגה הרפובליקנית היא עכשיו בעיקרה מתונה, אבל לא ליברלית!" אחרי שהוא השיג 7 מיליארד דולר עבור תוכניות תיקצוב פנימי. זה רק חיזק את הדימוי בעיני רפובליקנים רבים כי ספקטר הוא "רפובליקני רק בשם", כאמור ב-2009 הוכח כי דימוי זה היה נכון, וספקטר ערק לדמוקרטים.
באפריל 2006, הוא נבחר על ידי המגזין "טיים" כאחד "עשרת הסנאטורים הטובים ביותר של אמריקה". לפי מכון הסקרים SurveyUSA, לספקטר יש את הדירוג הגבוה ביותר בשביעות הרצון מצד דמוקרטים רשומים בפנסילבניה מאשר רפובליקנים אחרים (למרות שההפרש הוא בתחום הטעות הסטטיסטית).
[עריכה] עמדות בנושא בית המשפט העליון
מיד לאחר הבחירות ב-2004, ספקטר נחשף לאור הזרקורים כתוצאה מהצהרות שנויות במחלוקת על השקפותיו בנוגע לעתידו של בית המשפט העליון. במסיבת עיתונאים, הוא הצהיר: "כשאתה מדבר על שופטים שישנו את זכותה של האישה לבחור (בנושא הפלה), ויהפכו את פסיקת "רו נגד וייד" (פסיקה מפורסמת בדבר זכות האישה להפלה בבית המשפט העליון), אני חושב שזה לא סביר שזה יאושר. הנשיא יודע היטב מה התרחש, כשכמה מהמנויים שלו נשלחו לאישור עם פיליבסטר ... ואני מצפה מהנשיא שיהיה מתחשב בנוגע לשיקולים שאני מציין כאן". קבוצות של פעילים הפריעו לדבריו כאזהרה לנשיא בוש בדבר ההשלכות של מינוי שופטים לבית המשפט העליון שמתנגדים לפסיקת "רו נגד וייד".
ספקטר התעקש שהערותיו היו חיזוי למה שעלול לקרות בעתיד ולא אזהרה. הוא נפגש עם סנאטורים שמרנים רבים ועל בסיס ערבויות שהוא נתן להם הוא הומלץ מטעמם להיות יו"ר הוועדה המשפטית בסוף 2004. הוא נכנס לתפקיד זה באופן רשמי כשהקונגרס ה-109 התכנס ב-4 בינואר 2005. הוועדה המשפטית אחראית על שימוע למנויים שיפוטיים שהנשיא מחליט עליהם, כולל מינויים לבית המשפט העליון, עבור פיקוח של מחלקת המשפטים של ארצות הברית ועניינים אחרים.
[עריכה] ביקורת על הנשיא בוש בנושא הציתותים וההדלפה של מודיעין מסווג
ספקטר היה מאוד ביקורתי כלפי הנשיא בוש בנושא הציתותים לאזרחים אמריקנים ללא צו בית משפט. כשהסיפור פרץ לראשונה בעיתונות, הוא קרא למאמץ "בלתי ראוי" ו"שגוי מכל הבחינות". הוא אמר שהוא מתכוון לערוך שימוע בנושא ב-2006, ואמר שיביא גם את אלברטו גונזלס, התובע הכללי דאז, לענות על שאלות בדבר התוכנית לציתותים לאזרחים (אם כי סירב להכריח את גונזלס להעיד תחת שבועה). ב-15 בינואר 2006 ספקטר העיר כי הנשיא עבר על החוק, למרות שהוא הפחית בערך של ההשלכות של דבר כזה.
ב-9 באפריל 2006 ספקטר, כשדיבר לרשת "פוקס ניוז" בדבר ההדלפה של מודיעין מסווג, אמר ש"הנשיא של ארצות הברית חייב הסברים מפורטים לעם האמריקני" [7].
[עריכה] הסכסוך עם ליגת הפוטבול הלאומית, ה-NFL
לספקטר, הידוע כאוהד של קבוצת הפוטבול הפילדלפיה איגלס, סכסוך מתמשך עם ליגת הפוטבול המקצועני ה-NFL והקומישינר שלה רוג'ר גודל, עיקר המחלוקת נובעת מעמדתו כנגד הפטור שניתן לליגה מחוקי האנטי-טרסט (הגבלים עסקיים), וחוזי השידור שלה ברשתות הטלוויזיה השונות [8].
בעקבות פרשת ה"ספיגייט", בה נחשף כי הצוות המקצועי של קבוצת הניו אינגלנד פטריוטס בראשות מאמנה ביל בליצ'יק נהג לצלם את סימני מאמני הקבוצות היריבות בניגוד לחוקי הליגה, יצא ספקטר למתקפה כנגד ה-NFL, הוא טען כי על גודל לחקור לעומק את היסטורית ההפרות מצד הפטריוטס, כולל בזכיות במשחקי הסופרבול ב-2002, 2004 וב-2005 (אז ניצחו את האיגלס) וביקר את החלטת הקומישינר להשמיד את הקלטות שמסרו לליגה לאחר חשיפת הפרשה. ספקטר המשיך בביקורתו גם לאחר הטלת העונש החמור על הפטריוטס ומאמנם, שלילת בחירת דראפט וקנס כספי כבד.
מבקריו של ספקטר מטילים ספק במניעיו בפרשה זו ובסכסוכים הקודמים עם הליגה, זאת בשל קשריו החזקים עם תאגיד התקשורת בכבלים קומקסט, מתורמיו הגדולים ביותר. לקומקסט סכסוך עסקי ומשפטי עם ליגת ה-NFL על רקע חוזי שידור של הליגה [9]. בעיניי המבקרים פעולותיו של ספקטר מתפרשים כהפרת הקוד האתי של סנאטורים.
[עריכה] מחלוקות
ב-9 ביוני 2006 עיתון ה"וושינגטון פוסט" דיווח כי ספקטר הגיש הצעת חוק שיאפשר לנשיא בוש לבקש צו בית משפט מבית משפט מיוחד עבור תוכנית הציתות האלקטרונית לאזרחים "כמו זו שנערכת בסוכנות לביטחון לאומי" (NSA). בנוסף לכך, הצעת החוק של ספקטר גם כן תעניק "כיסויי לכל מי שיסמיך ציתות ללא צו בית משפט תחת סמכות הנשיא" [10]. ספקטר הכחיש שזה ייתן כיסוי כזה, כשהוא קורא לכתבה "דיווח עיתונאי מוטעה" [11].
עיתון "פילדלפיה אינקווירר" דיווח ב-25 בדצמבר 2005 שספקטר נפגש עם הנשיא הסורי בשאר אל-אסד למרות מחאתה של מזכירת המדינה, קונדוליסה רייס [12].
ב-9 במרץ 2006 ה"חקיקה לאישור מחדש של חוק הפטריוט המשופר לשנת 2005" נחתם כחוק. זה היה תיקון חוקתי לתהליך מינוי זמני לתובעים מטעם המדינה, ונכתב לידי הצעת חוק בידי ארלן ספקטר במהלך היותו יו"ר הוועדה המשפטית בסנאט [13]. התיקון אפשר לממשל בוש למנות זמנית תובעים ללא הגבלת כהונה, ובלי שימוע בסנאט. ממשל בוש השתמש בחוק להזיז לפחות שמונה תובעים זמניים ממשרתם ב-2006. ספקטר טוען ששינויים אלו הוספו על ידי חבר הצוות ברט טולמן [14].
[עריכה] בעיות בריאותיות
ב-16 בפברואר 2005 ספקטר הכריז כי הוא אובחן במצב מתקדם של מחלת לימפומת הודג'קין, סוג של סרטן. למרות המצב המתקדם, ספקטר המשיך לעבוד בזמן הכימותרפיה. הוא סיים את הטיפול ב-22 ביולי. הסנאטור ג'ון סאנונו, רפובליקני מניו המפשייר, גילח את ראשו במטרה להפגין סולידאריות עם ספקטר בזמן שהוא עבר טיפול כימותרפי והיה קירח זמנית. ב-15 בפברואר 2008, הוא הודיע רשמית כי הסרטן חזר [15].
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שושלת משפחתית
- ^ קטע מספר מאת וינסנט באגליוסי, "תביעה מחדש של ההיסטוריה: ההתנקשות בנשיא ג'ון פ. קנדי" - עורך הדין, חבר צוות וועדת וורן, נורמן רדליץ' נשאל על ידי המחבר באגליוסי ב-2005, האם ספקטר היה המחבר היחיד של תאוריית הכדור הבודד והוא השיב, "לא, אנחנו כולנו הגענו למסקנה זו במקביל". כנשאל למי הוא מתכוון כשהוא אומר "אנחנו", הוא ענה, "ארלן, אנוכי, הווארד ווילנס, דייוויד בלין ומל אייזנברג". ספקטר לא הגיב לבקשת באגליוסי להבהיר את הנושא, (חברת וו.וו אנד נורטון, ניו יורק 2007), הערות סופיות, עמודים 301-6
- ^ קטע מספר מאת וינסנט באגליוסי, "תביעה מחדש של ההיסטוריה: ההתנקשות בנשיא ג'ון פ. קנדי" - (חברת וו.וו אנד נורטון, ניו יורק 2007), עמוד 456
- ^ טרנס סמואל, להרגיז את כולם, יו.אס ניוז, מדור פוליטיקה, 4 בספטמבר 2005
- ^ Chris Cillizza, Specter to Switch Parties, Washington Post, 28/4/2009
- ^ נאראל, בעד בחירת ההפלה באמריקה פנסילבניה, סיווג לפי הנציגים מכל מדינה, דירוג חברי הקונגרס לשנת 2007
- ^ דייוויד ג'קסון, ספקטור מפציר בבוש, צ'ייני להסביר את הדלפת ה-CIA, יו.אס.איי טודיי, 10 באפריל 2006
- ^ לן פסקרלי, הסנטור ספקטר מכוון נגד הפטור של ה-NFL מחוקי האנטי טראסט, אתר espn.go.com, מדור ליגת הפוטבול הלאומית, 7 בדצמבר 2006
- ^ קומקסט זוכה במחלוקת כל רשת ה-NFL, כתבה של AP, בוסטון גלוב, מדור עסקים, 10 במאי 2007
- ^ אי.ג'יי דיון ג'יי.אר, פקח עין על הבחורים האלה, וושינגטון פוסט, 24 במאי 2005
- ^ ג'ון אמטו, ספקטר מכחיש מתן אמנסטי על ציתות ה-NSA, נוכלים ושקרנים, 11 ביוני 2006
- ^ מייקל רובין, ספקטור ועמיתיו במסע לחו"ל, אבל ההימור על דיאלוג מניב מעט, AEI, מוסד התאגידים האמריקאים למען מחקר במדיניות ציבורית, 28 בדצמבר 2006
- ^ דליה לית'וויק, ספקטר דיטקטר, slate, מגזין היומי המקוון, 5 במרץ 2007
- ^ פול קייל, אני לא מכניס דברים פנימה, TPM, מדיה התקשורת של העיתונאי ג'ון מרשל, 6 בפברואר 2007
- ^ ספקטור מצהיר על חזרתו של הסרטן, כתבה של סוכנות AP, ניו יורק טיימס, מדור פוליטיקה, 16 באפריל 2008
