ארמון הסנאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמון הסנאט
Kremlin Senate-1.jpg
ארמון הסנאט
מידע על המבנה
כתובת הכיכר האדומה 1, הקרמלין, בניין 1, מוסקבה
מדינה Flag of Russia.svg רוסיה
תאריך התחלה 1776
תאריך סיום 1787
ארכיטקט מאטוויי קזאקוב
בעלים האדמיניסטרציה הנשיאותית
שימוש משכנו של נשיא רוסיה
קואורדינטות 55°45′12″N 37°37′09″E / 55.753333°N 37.619167°E / 55.753333; 37.619167קואורדינטות: 55°45′12″N 37°37′09″E / 55.753333°N 37.619167°E / 55.753333; 37.619167
האתר הרשמי של הקרמלין
(למפת מוסקבה רגילה)
מיקום ארמון הסנאט במפת מוסקבה
 
ארמון הסנאט
ארמון הסנאט
בניין 14 - מעון העבודה הרשמי של הנשיא ומשכן האדמיניסטרציה הנשיאותית של רוסיה.
מראה ארמון הסנאט מהכיכר האדומה, 1883

ארמון הסנאט ברוסית:(Сенатский дворец) הוא מבנה במתחם הקרמלין במוסקבה שנבנה על ידי האדריכל הרוסי מאטוויי קזאקוב על פי הוראת הצארינה יקטרינה הגדולה בשנים 1776-1787, בסגנון הנאו-קלאסי שהיה נפוץ באותם ימים. הארמון היה אמור לשמש את הסנאט הרוסי - הגוף הממלכתי הגבוה ביותר באימפריה הרוסית ומכאן נובע גם שמו.

במאה ה-19, שימש הבניין את בתי המשפט המקומיים ופקידים אחרים. בתקופת ברית המועצות היה זה חדר העבודה של לנין ומאוחר יותר היה למשכן ממשלת ברית המועצות. כיום משמש המבנה כמעון העבודה הרשמי של נשיא רוסיה.

מעון העבודה הנשיאותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולמות והחדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעון העבודה הרשמי של נשיא רוסיה מורכב מכמה אגפים וכולל את אזור העבודה - ובו אולם הישיבות של המועצה לביטחון לאומי, משרדי היועצים הנשיאותיים ומשרד העבודה של הנשיא (המקבילה הרוסית לחדר הסגלגל), באזור זה ממוקמת גם הספרייה הנשיאותית על שם בוריס ילצין.

חדר העבודה הנשיאותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרדו של נשיא רוסיה בארמון הסנאט.

משרד העבודה הנשיאותי (Рабочий кабинет президента России) שוכן במרכז אגף העבודה של המבנה בקומה השלישית, צמוד לאולם הישיבות של המועצה לביטחון לאומי וממול לספרייה הנשיאותית השוכנת ברוטונדה, החלק הצפון-מזרחי של המבנה, זהו הקבינט הנשיאותי וממנו עובד הנשיא.

המנהיג הרוסי הראשון שהתגורר כאן היה ולדימיר לנין, שאהב לקרוא ספרים ובחדרו נחו שני ארונות ספרים גדולים. לאחר מותו, הפך חדר העבודה למוזיאון וב-1993 הועברו חפציו של לנין למעון גורקי-9 במחוז מוסקבה. סטלין היה המנהיג היחיד שהשתמש בקרמלין כמעון העבודה והמגורים, הוא עבד מחדר העבודה שהיה חסר כל ייחוד והתגורר בדירה שנבנתה עבורו במיוחד במתחם. בחדר העבודה של ניקיטה חרושצ'וב, נחו דיוקנאות רבות שלו ודוגמאות של כלי טיס שאהב והוענקו לו על ידי מנהיגי מדינות. למעט לנין, שני המנהיגים שבאו אחריו שיכנו את חדר העבודה שלהם בקומה השנייה בארמון הסנאט.

החל מלאוניד ברז'נייב ועד היום, חדר העבודה שוכן בקומה השלישית של המבנה ולמעט שינויים קלים נותר המשרד כפי שהוא עוד מתקופת ברז'נייב.

עם נפילת ברית המועצות והיבחרו של בוריס ילצין לנשיא רוסיה הוא בחר להשתכן תחילה בבית הממשלה ורק מאוחר יותר בחדר עבודה בקומה השלישית. בתקופתו בוצעו שיפוצים נרחבים במבנה וחפצים רבים שנקשרו לשלטון הסובייטי הועברו למוזיאונים והובאו חפצים אחרים, הוצבו פסלים שונים ואף במהלך שיפוצים בחדר העבודה הישן של סטלין נתגלתה מנהרה חשאית, המובילה אל מתחת לקרמלין וילצין הורה לסתום אותה.

עם מינוי ולדימיר פוטין לנשיא הוא לא ערך שינויים מיוחדים, למעט אחד - הוא הורה להתקין מחשב ולחברו לאינטרנט ולהתקין תקשורת מאובטחת רציפה בין חדר העבודה הנשיאותי לחדר המצב של הקרמלין, ששוכן בסמוך לחדר העבודה. את מרבית זמנו בילה פוטין במעונו נובו אוגרייבו.

דמיטרי מדבדב התקין בחדר מסכי טלוויזיה ומסכי מחשב רבים והמשיך להשתמש בחדר כחדר העבודה הנשיאותי, אך גם הוא אינו מרבה לשהות בחדר העבודה הנשיאותי בקרמלין, אלא במעון בארוויחה במחוז מוסקבה.

אולם השגרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולם הסמלי (אולם השגרירים בשמו המוכר יותר) (Гербовый (Посольский) зал) נפתח על ידי העוזרים הנשיאותיים ובו חפצים שעליהם מוטבע סמל רוסיה ומכאן השם "האולם הסמלי". השם המוכר יותר - אולם השגרירים - מתייחס לייעודו של החדר, המשמש את הנשיא בעודו מקביל את פניהם של שגרירי מדינות זרות.

החדר החגיגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדר הנציגותי (או "החדר החגיגי") (Представительский (парадный) кабинет), נקרא גם החדר הסגלגל הקטן (בלי קשר לחדר הסגלגל האמריקני) וכך כינה אותו הארכיטקט קזאקוב - חדר זה משמש את הנשיא בעת דיונים ושיחות עם מנהיגי מדינות זרות המגיעים לקרמלין. בגומחות השונות שבחדר ניצבים פסלי הקיסרים הרוסיים - פיוטר הגדול, יקטרינה הגדולה, ניקולאי הראשון ואלכסנדר השני.

אולם יקטרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולם העיקרי הוא אולם יקטרינה (Екатерининский зал) - המשמש לעריכת טקסים חגיגיים וממלכתיים בהשתתפות הנשיא, כמו גם טקסי הענקת פרסים ועיטורים ממלכתיים.

ב-1812, ארמון הסנאט נהרס על ידי הצבא הצרפתי בהנהגת נפוליאון ושיקומו הושלם ב-1856. עד 1917 באולם הכיפה המרכזי של המבנה ניצב דוגמת כתר מוזהב שהוסר עם עליית הבולשביקים לשלטון והציבו במקומו את דגל ברית המועצות.

ב-25 בדצמבר 1991 הוסר הדגל הסובייטי והוחלף בדגל רוסיה שכעבור זמן הוצב לצדו הנס הנשיאותי הרוסי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמון הסנאט בוויקישיתוף