ארמון צ'אנגדאוקגונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמון צ'אנגדאוקגונג
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Korea-Seoul-Changdeokgung-Jinseonmun-04.jpg
שער הארמון
מדינה Flag of South Korea.svg דרום קוריאה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 2, 3, 4
Korean art-Donggwoldo-Changdeokgung and Changgyeonggung-Korea University-01.jpg

ארמון צ'אנגדאוקגונג (קוריאנית הנגול: 창덕궁; הנג'ה 昌德宮) הוא ארמון בגני טאפגול בשכונת אינסאדונג (인사동) שרובע ג'ונגנו-גו (종로구), במרכז סיאול בירת דרום קוריאה. הארמון הוא אחד מ"חמשת הארמונות הגדולים" שבנתה שושלת ג'וסיון בעיר, והוא מכונה גם "הארמון המזרחי". המשמעות המילולית של שם הארמון "צ'אנגדאוקגונג" היא "ארמון המעלות המשגשגות", והוא נחשב למבנה המשתלב בטבע ובטופוגרפיה ומשמר את המסורת הקוריאנית מהתקופה שקדמה להקמתו. בשנת 1997 הוכרז הארמון כאתר מורשת עולמית, וכ-400 מטר דרומית-מזרחית לו שוכן מקדש ג'ונגמיו, גם הוא אתר מורשת עולמית מאז 1995. בין שני האתרים מחבר גשר עץ מעל דרך יולגונגנו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים אולם סאונג'אונג

בשנת 1405 עברה בירתה של קוריאה לסיאול לאחר שנעה בינה לבין ערים אחרות ברחבי המדינה. באותו מועד החלה בניית הארמון ונמשכה לפי עקרונות האדריכלות הקוריאנית המסורתית עד 1412. לפי עקרונות אלה הוקמו בארמון שלושה שערים ושלוש חצרות - צ'יו, החצר האדמיניסטרטיבית; יונג'ו, המגורים המלכותיים; ואואג'ו, חצר השימוע הרשמית. הארמון כולו חולק לשני חלקים - החלק המרכזי שכלל את מבנה הארמון, והפיוון או ביוון, "הגן המלכותי הסודי". הארמון הורחב לכיוון צפון-מערב בשנת 1462 כדי לענות על הצרכים.

בעת פלישת היפנים לקוריאה ב-1592, נשרף הארמון עד היסוד, יחד עם מבנים רבים נוספים ברחבי סיאול. הקמתו המחודשת החלה בשנת 1607, והעבודות הושלמו ב-1610. מאותו מועד ומשך 262 שנים, שימש ארמון צ'אנגדאוקגונג כארמון המלכותי וכמרכז השלטוני של המדינה. למרות שבמשך תקופה זו ידע הארמון מספר שריפות, הוא שוחזר תמיד לצורתו המקורית, ואף נוספו לו מספר תוספות בשלבים מאוחרים יותר. ב-1872 הוקם ארמון גיאונגבוקגונג הצמוד לו ממזרח, וזה ירש אותו, אך הקיסר האחרון של קוריאה התגורר בארמון צ'אנגדאוקגונג עד מותו ב-1926.

הארמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום שרדו בארמון 13 מבנים עיקריים ו-28 ביתנים ברחבי הגנים שמסביבו, ששטחם הכולל הוא 57.9 הקטאר.

השער המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינג'אונגג'ון - אולם הכס

השער המרכזי לארמון, טונהוואמון או דונהוואמון, שוכן בפינה הדרום-מערבית של המתחם. השער הוא מבנה בן שתי קומות שנבנה בשנת 1406 ושוחזר ב-1607. צורת השער הייתה מקובל בתקופת שלוש הממלכות של קוריאה והוא שמר על צורתו המסורתית למעט הרחבה שנעשתה ברוחב המיפתח, כדי לאפשר לכלי רכב לעבור דרכו.

שער אינג'אונגמון והצ'יו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער השני, שער אינג'אונגמון, מוביל אל הצ'יו - החצר האדמיניסטרטיבית של הארמון. השער הוא מבנה בן קומה אחת אשר נבנה לראשונה ב-1418 אך הושמד ונבנה שוב. השער הנוכחי נבנה ככל הנראה ב-1745.

מול השער, מצידה השני של החצר אליה הוא מוביל, ניצב אולם הכס - אינג'אונגג'ון. לאולם שתי קומות המהוות חלל פנימי אחד, הוא נתמך בארבעה עמודים וניצב על שתי טרסות. האולם נבנה לראשונה ב-1405, אך הושמד בשריפה ב-1592 ושוב ב-1803. פנים גגו של האולם מעוטר בתחריטים של נשרים ודרקונים.

אולם סאונג'אונג וחצר המגורים (יונג'ו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם סאונג'אונג

ממזרח לצ'יו שוכן אולם סאונג'אונג ששימש כחדר העבודה של המלך. המבנה בן קומה אחת, גגו עשוי אריחים בצבע כחול ולו ארבע דלתות הזזה המאפשרות את חדירת אור השמש לתוכו. במרכזו של האולם ניצב כס המלך מתחת לחופה ומאחוריו תלוי מסך שעליו מצוירים השמש, הירח וחמישה הרים. סביב המלך ישבו עוזריו והפינה יועדה לכתבן אשר רשם את פרוטוקול הדיונים.

בצמוד לאולם סאונג'אונג ניצב ביתן הויג'ונגדאנג אשר שימש למגורי המלך ומשרתיו, ובצמוד לו אולם דאנג'וג'און אשר שימש את המלכה. במרכזו של האחרון ניצבת במה קטנה בה המתינו המבקרים לבואה ומצדדיה מותקנים כלי ארד גדולים שהכילו מים ואשר נועדו להרתיע את אל האש עת כשיראה את דמותו משתקפת בהם. מאחורי האולם גן שבו מספר טרסות.

הגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתן ג'והמנו

השטח שמצפון למתחם המרכזי המכסה 20 הקטאר, הותר במצבו הטבעי בעת שהארמון נבנה במאה ה-15, אך ב-1459 הוקם באזור זה הפיוון, הגן המלכותי הסודי. במאה ה-17 כאשר הארמון הוקם מחדש לאחר הפלישה היפנית, הוקמו בתחום הפיוון מספר ביתנים, בריכות ופרטי נוף אחרים. בגנים 26,000 עצים וצמחים אופייניים לאזור והנימנים על מאות מינים, וכן 23,000 פריטים של 15 זנים שהובאו אליו.

בין הביתנים בגן בולט ביתן ג'והמנו ששימש כספרייה, ושמשמעות שמו היא "הביתן בו כל מאפייני היקום נאספים". בקומה הראשונה בג'והמנו מאוכסנים עשרות אלפי ספרים ובקומה השנייה משתרע חדר הקריאה. הביתן ניצב במרכזו של תכנון נופי יוצא דופן הכולל את בריכת בויונגגי', פסלים וביתנים קטנים נוספים. הבריכה בצורת מלבן באורך של 34.5 מטר וברוחב של 29.4 מטר, ובמרכזה אי עגול בקוטר של 9 מטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of South Korea
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בקוריאה הדרומית

ארמון צ'אנגדאוקגונגאתרי הדולמן בגוצ'אנג, בהוואסון ובגאנגהווהקיונגג'ומקדש האינסהמבצר הוואסאונגג'ונגמיומערת סוקגוראם ומקדש בולגוקסההאי הגעשי ג'ג'ו וצינורות הלבההקברים המלכותיים של שושלת ג'וסון • הכפרים ההיסטוריים ההואה ויאנגדונג