ארמיית הטנקים הראשונה של ברית המועצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמיית הטנקים הראשונה
פרטים
מדינה ברית המועצות
שיוך חיל השריון
סוג ארמייה
תאריכים וזמנים
הקמה יולי 1942
פירוק 1998
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקים
פיקוד
מפקדים קיריל מוסקלנקו (24 ביולי 1942 - 6 באוגוסט 1942
מיכאיל קטוקוב (30 בינואר 1943 - 31 ביולי 1945)

ארמיית הטנקים הראשונה של ברית המועצותרוסית: 1-я танковая армия) הייתה ארמייה משוריינת של הצבא האדום. לקחה חלק במלחמת העולם השנייה ולאחר מהמלחמת הייתה מוצבת כחיל מצב בגרמניה המזרחית. הארמייה פורקה בשנת 1998, כמה שנים לאחר פירוק ברית המועצות בגלל קיצוצים בתקציב הביטחון הרוסי וארגון מחדש של הצבא.

במהלך מלחמת העולם השנייה. הארמייה לקחה חלק במבצעים רבים וחשובים של הצבא האדום במהלך המלחמה. בכלל זה נלחמה בקרב סטלינגרד, קרב קורסק ומבצעים רבים אחרים.

על הצטיינותה בקרבות קיבלה את תואר הכבוד "ארמיית משמר" ואף הוענק לה עיטור הדגל האדום.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה חלק מחיל המצב הסובייטי בגרמניה המזרחית. במסגרת תפקיד זה לקחה חלק פעיל בפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה לדיכוי האביב של פראג.

הקמה ראשונה ופירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקמה לראשונה ביולי 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה על בסיס מפקדת הארמייה ה-38, ומפקדה היה קיריל מוסקלנקו. עם הקמתה כללה הארמייה שני קורפוסים משוריינים (13 ו-28), בריגדת טנקים עצמאית (מספר 158) ושתי דיוויזיות חי"ר (131 ו-399). בנוסף לכך כללה הארמייה יחידות הנדסה קרבית, חיל קשר, חיל רפואה ועוד. בסוף יולי היא קיבלה תחת פיקודה קורפוס טנקים נוסף, ה-23 ומספר יחידות נוספות.

הארמייה הוטלה למערכה באזור הדון בסוף יולי, לפני שהושלם הליך הקמתה, במסגרת המאמץ לבלום את התקדמות הצבא הגרמני לכיוון העיר סטלינגרד, וסופחה לכוחות חזית סטלינגרד החדשה. היא ספגה אבידות כבדות במהלך נסיונותיה הכושלים לבלום את התקדמות הארמייה השישית הגרמנית ממערב לעיקול הגדול של נהר הדון, והפיקוד הסובייטי נאלץ לפרק את מפקדתה בראשית אוגוסט, ולספח את מה שנותר מיחידות הארמייה לארמיות האחרות של החזית.

הקמה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה הוקמה מחדש בראשית פברואר 1943 על בסיס מפקדת הארמייה ה-29 תחת פיקודו של מיכאיל קטוקוב, ששימש כמפקדה עד לתום המלחמה. היא כללה בעת הקמתה את קורפוס הטנקים ה-6, את הקורפוס הממוכן השלישי, בריגדת טנקים עצמאית, 4 רגימנטים משוריינים עצמאיים, 3 חטיבות סקי ויחידות נוספות.

ב-28 באפריל 1943 סופחה ארמיית הטנקים ה-1 לחזית וורונז' ולקחה חלק פעיל בקרב קורסק עד סוף יולי 1943. היא מילאה תפקיד מרכזי בבלימת המתקפה הגרמנית על האגף הדרומי של בליטת קורסק. בראשית אוגוסט הועברה הארמייה לחזית האוקראינית הראשונה והשתתפה במתקפה הסובייטית בצפון אוקראינה במערכת החורף של 1943/1944. בעקבות הצטיינותה בקרבות קיבלה הארמייה באפריל 1944 את עיטור הדגל האדום ושמה שונה לארמיית המשמר המשוריינת הראשונה.

במערכת הקיץ של 1944, לקחה חלק במבצע לבוב - סנדומירז בצפון מערב אוקראינה, שהחל זמן קצר לאחר פתיחת מבצע בגרטיון בבלארוסיה. הארמייה התקדמה 300 ק"מ, הבקיעה דרך כוחות הווראמכט שהוצבו מולה, והגיעה עד לנהר הוויסלה מדרום לוורשה.

לאחר מנוחה והצטיידות מחדש, הועברה הארמייה תחת פיקוד החזית הבילרוסית הראשונה ובשלבי הסיום של המלחמה השתתפה בשורת מתקפות סובייטיות, ובכלל זה במבצע ויסלה-אודר ובקרב ברלין.

במהלך הקרבות כ-80,000 מחייליה קיבלו עיטורי גבורה ו--117 חיילים קיבלו את אות גיבור ברית המועצות.

לאחר המלחמה, נותרה בגרמניה ככוח כיבוש שהפך עם הזמן לחיל מצב קבוע של כוחות ברית ורשה.