ארמיית הפאנצר השישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארמיית הפאנצר השישיתגרמנית: 6. Panzer-Armee) הייתה ארמיית שריון גרמנית בוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הארמייה, שהוקמה בסתיו 1944, השתתפה בקרב על הבליטה שם פעלה בגזרה הצפונית ביותר של זרוע המתקפה הגרמנית. לאחר מכן היא הועברה להונגריה בתחילת 1945 ונטלה חלק בפעולות התקפיות והגנתיות באזור. לקראת סיומה של המלחמה עוד הספיקה להילחם באוסטריה, עד שלבסוף נכנעו שאריות הארמייה לצבא ארצות הברית. מפקדה היחיד של הארמייה היה הגנרל יוזף דיטריך.

היסטורית היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמיית הפאנצר השישית ידועה בעיקר בזכות החלק שנטלה בהובלת המתקפה הגרמנית בקרב הבליטה (דצמבר 16, 1944 - ינואר 25, 1945). ב-2 באפריל 1945 היא הועברה לואפן אס.אס., ושמה שונה ל'ארמיית הפאנצר השישית של האס-אס' (6. SS-Panzerarmee). שם זה הפך לשמה הרשמי של הארמייה בספרות הצבאית שלאחר המלחמה.

המתקפה של ארמיית הפאנצר השישית בארדנים בדצמבר 1944 כשלה בהבקעת קווי ההגנה האמריקאים. אף על פי שהוקצאו לה דיוויזיות פאנצר מהאס.אס, שנחשבו למובחרות, ארמיית הפאנצר השישית הצליחה לחדור רק מעט לתוך קווי ההגנה הצפוניים של הקורפוס השמיני האמריקאי. בתום המתקפה בארדנים הועברה הארמייה להונגריה, שם נלחמה כנגד כוחות הצבא האדום המתקדמים.

בחודש מרץ 1945, לאחר נפילת בודפשט, פתחה הארמייה במבצע Frühlingserwachen סביב אגם בלטון, אחת המתקפות הגרמניות האחרונות במלחמה. מטרת המבצע הייתה להגן על מקורות הנפט באזור, שהיו העתודות הנפט האחרונות שנשלטו על ידי גרמניה. המתקפה הפתיעה את הצבא האדום והשיגה התקדמות מרשימה בשלב כה מאוחר של המלחמה. אולם כשהבינו הסובייטים כי יחידות עלית של האס.אס משתתפות במבצע (דיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה) הגיבו בעוצמה. ב-17 במרץ נהדפו הגרמנים לנקודת ההתחלה שלהם ערב המבצע. מפקדה של ארמיית הפאנצר השישית, הננרל יוזף דיטריך, התלוצץ ואמר כי "שמה של ארמיית הפאנצר השישית מדויק - נותרו לנו רק שישה טנקים". במציאות נותרו לדיוויזיות הפאנצר אס.אס ה-1, ה-2, ה-9 וה-12 כ-31 כלי שריון מבצעיים או יותר ב-15 במרץ 1945.

שארית הכוחות הגרמניים נסוגו תחת הלחץ הסובייטי לעבר אוסטריה במטרה להגן על וינה. באפריל 1945 לא עלה בידי ארמיית הפאנצר השישית של האס-אס למנוע את נפילתה של וינה לידי הסובייטים. כשהסתיימה המלחמה ב-8 במאי 1945, שהתה הארמייה בין וינה ללינץ, שם נכנעה לבסוף לכוחות אמריקאים.